צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני) וחברת כיל חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח לביצוע מחקרים בתחום הדשנים. כחלק מההסכם, יושקעו מדי שנה עד כשני מיליון דולר בקידומם של מיזמי מחקר בתחום זה. שיתוף הפעולה הוא לכ-8 שנים, ובמסגרתן ייחקרו ויפותחו שיטות מתקדמות בתחומי הדישון והזנת הצמח, שיסייעו להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום
לשם כך יופעל ב'מרכז מחקר גילת' של מכון וולקני ''מרכז לדישון והזנת הצמח'' - CFPNCenter of Fertilization and Plant Nutrition אשר יאפשר להרחיב ולפתח את המחקר בתחום חשוב זה ויציע מלגות לימודים ומענקי מחקר לתלמידי תואר שני ו-PhD מישראל וכן לתלמידי PhD מהעולם. את המחקרים ינחו חוקרי מינהל המחקר החקלאי, בשיתוף עם חוקרים ישראליים נוספים ובשיתוף-פעולה עם מוסדות מחקר אחרים. כמו כן, יוקצו כספים לצורך הפצת הידע בעולם ולקיום כנסים בארץ, ואלה ימקמו את מדינת ישראל כמובילה בעולם בתחום זה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "לדישון יש השפעה מכרעת על כמות היבולים ואיכותם," מסביר ניסים אדר, מנכ"ל כיל דשנים. "דישון מיטבי ומותאם גידול מאפשר לקבל הרבה יותר יבול מכל יחידת שטח, מגדיל את עמידות הצמחים ומשפר את איכות היבולים. הוא מאפשר לחקלאים לספק מזון לאוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה ולהילחם ברעב העולמי."
למרות החשיבות המכרעת שיש לדישון נכון, ולמרות המודעות העולמית להכרח להגדיל את כמויות המזון המיוצר ואת הערכים התזונתיים שלו, מספר החוקרים בתחום זה זעום. "חשוב לנו לייצר דור חדש של חוקרים בתחום זה" אומר פרופ' יורם קפולניק, מנהל מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני. "ברור כי הידע הזה נדרש היום יותר מתמיד, ובוודאי שבשנים הבאות, לאור הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם והשינויים הגלובליים שגורמים להצטמצמות שטחי הגידול."
לדברי פרופ' קפולניק, המחקר בתחום מתמקד היום בדרכים להשגת דישון והזנה מיטביים ובהיבטים חדשניים כמו הגברת המודעות ל"דישון ירוק". דישון נכון מגביר את עמידות הצמחים למחלות ולמזיקים ובכך יכול לסייע בהפחתת השימוש בחומרי הדברה. הוא גם מאפשר לצמח להתמודד טוב יותר עם עקות שונות, מאריך את חיי המדף של היבול לאחר הקטיף ויכול להעצים את המרכיבים הבריאותיים שיש ביבול. דישון נכון יצמצם את חומרי ההזנה האובדים לסביבה ואת רווחיות החקלאי.
שיתוף הפעולה בין מכון וולקני לכיל אינו מקרי. "כגוף ממשלתי, בחרנו לשתף פעולה עם חוקרים ואנשי מקצוע ישראלים המתמחים בדישון חקלאי בטכנולוגיות מתקדמות," אומר פרופ' קפולניק. "לשמחתי, גם המועצה האזורית בני שמעון, שבשטחה ממוקם מרכז מחקר גילת, מקדמת בברכה מהלך שכזה, ואנו נפעל בשיתוף עם חקלאי המועצה. אין לי ספק שכדי ליצור ביטחון תזונתי ולהבטיח אספקת מזון שוטפת גם בעתיד, נדרשת התגייסות משותפת של המגזר הציבורי, הפרטי והחקלאי. על אף הכוונה להפוך את ישראל למרכז ידע עולמי, בכוונתנו לתת עדיפות לדוקטורנטים ישראליים ולפתח ידע רלוונטי לארץ, שיעמוד לרשותנו בכל עת." שיתוף פעולה חשוב זה יהיה חלק מהמרכז לחקלאות על סף המדבר שהוקם לפני כשנתיים ביוזמת משרד החקלאות ומינהל המחקר החקלאי.
המחקרים שיתוקצבו במסגרת המרכז יתמקדו בתחומים הבאים:
1. אופטימיזציה של ממשקי דישון במגוון יבולים.
2. בחינת דשנים חדשים ושיטות חדשות ליישום דשנים.
3. הקשר בין ממשקי דישון וערכים תזונתיים ביבולים.
4. פיתוח שיטות מתקדמות לאנליזה של מינרלים בקרקע וביבול.
5. פיתוח דשנים ושיטות לדישון דרך העלווה, הגבעול ובית השורשים.
6. פיתוח שיטות וביו-סטימולנטים להגברת הספיגה של חומרי הזנה בצמח.
7. פיתוח שיטות להגברת הניצול של חומרי הזנה מתוך חומרי פסולת.
8. פיתוח ההפצה וההקניה של ידע מתקדם בנושאי דישון והזנה בארצות מתפתחות.
ועוד.
