צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בית משפט השלום בתל אביב, בשבתו כוועדת ההכרעה לפי הוראות חוק ההתיישבות החקלאית, הפקיע קרקע מחקלאי תושב כפר יעבץ, לאור העובדה שעשה בה "שימוש חורג" כמשמעו בחוק. מטרת חוק ההתיישבות היא מניעת העברת זכויות מתיישב בקרקע לאדם אחר - קרי, למנוע ולעקור את התופעה שבה חקלאים שקיבלו מהמדינה רשות לעבד קרקע חקלאית המצויה בבעלותה, מעבירים את הזכויות בה בכל צורה שהיא לצד שלישי. העברה שכזאת נחשבת "שימוש חורג" האסור על פי החוק, שמטרתו למנוע ניצול לרעה של הפריבילגיה שניתנה מהמדינה לשם עשיית עושר, במקום למטרות ההתיישבות החקלאית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בתביעה שהגיש הממונה על חוק ההתיישבות החקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר נגד החקלאי מכפר יעבץ, עולה כי באותו מקרה הקנה הנתבע זכות עיבוד וגידול ללא היתר בקרקע של רשות מקרקעי ישראל לאדם אחר (המתקשר) בהסכם רנטה לצורך גידול תותים. לא זו בלבד, אלא שהמתקשר קיבל את מכסת המים האישית של הנתבע לצורך גידול התותים.
מדובר בתביעה שנייה נגד מחזיק הקרקע באותה האשמה. בתביעה הראשונה משנת 2009, נסגר התיק בהודאה של הנתבע, ובתשלום כופר של 20,000 ₪. בהסכם הפשרה נכתב כי הנתבע חייב לסיים את התקשרותו עם המתקשר עד ל- 1.7.2011. התביעה הנוכחית הינה הפרה חוזרת, על אותו שטח ועם אותו מתקשר.
הנתבע טען בבית המשפט כי המתקשר עובד אצלו כשכיר, אך במהלך הדיונים בבית המשפט התקשה לתאר את תהליך גידול התותים – כמו מתי שותלים או קוטפים ואיך משקים. כמו כן, לא ידע הנתבע ממי נרכשו החומרים שנדרשו לגידול.
בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, וקבע כי הקרקע ומכסת המים יופקעו מידי הנתבע ויוחזרו לאגודת מושב יעבץ, אשר תוכל להקצות אותן לחקלאי אחר. בנוסף, הטיל בית המשפט על הנתבע קנס של 40,000 ₪, בתוספת 10,000 ₪ נוספים הוצאות משפט.
חיים אנג'וני, הממונה על פי חוק ההתיישבות החקלאית: "הפקעת קרקע מחקלאי נחשבת להליך חריג ונדיר, אך אדם שמעביר את זכויותיו בקרקע ומים לאחר, אינו חקלאי אלא סוחר, ולא ניתן לעשות מסחר בהטבות שניתנו לחקלאי לפרנסתו אם אינו חקלאי בפועל. יש לציין את הנחישות וההתמדה של הסיירת הירוקה והפרקליטות בניהול התיק ובית המשפט, אשר הסכים עם עמדתנו כי במקרה של הפרה חוזרת, יש מקום להחמיר עם הנתבע, ולהפקיע ממנו את הקרקע".
