צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה לאחרונה הוקם ברשות מקרקעי ישראל צוות עבודה הבוחן את סוגיית שטחי ומבני הציבור במושבים ובקיבוצים, ותפקידו להמליץ למינהל כיצד לנהוג בשטחים אלו. אלא שהנושא כבר נבחן בעבר על ידי ועדת רייף, ומן הראוי שהצוות ייצמד למסקנות הוועדה. הצוות הוקם על ידי הנהלת המינהל על מנת לדון בסוגיית שטחים ובמבנים במושבים והקיבוצים שגורלם טרם הוכרע.
כבר בפתח הדברים אבהיר, כי אין אנו עוסקים בשטחים ציבוריים המצויים במרחבי המועצות האזוריות בכלל, אלא בשטחים ומבנים המצויים בתוך המושבים, ואשר על פי החלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל והחלטות נוספות, הוחכרו למושבים (או מיועדים לכך).
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כשאנו עוסקים בשטחים ציבוריים שנמצאים בשטח האגודות השיתופיות, למעשה מדובר בשטחים המשמשים את כלל חברי המושב ומהווים חלק מקניינם הפרטי. שטחים אלה אינם מהווים "מבני ציבור" כהגדרתם הרגילה, ויש להמשיך לראותם כשטחים או מבנים פרטיים של האגודה וחבריה.
זה המקום להזכיר כי אגודה שיתופית אינה גוף פרטי רגיל, כי אם גוף מיוחד שאחד מתפקידיו העיקריים הוא ניהול חיי הקהילה במושב. לצורך קידום מטרותיה, חייבת האגודה להחזיק במבנים עבור חבריה, היות שלא ניתן לאגד ולחזק את הקשרים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים במקום ללא מבני ציבור ושטחים לשימוש החברים.
עוד מימי טרום המדינה, מוסדות השלטון הכירו היטב בתפקידן המיוחד של האגודות השיתופיות, ובמשך עשרות שנים הקנו להן זכות חכירה בשטחים הציבוריים. מתוך הבנה עמוקה של החשיבות בשטחים ציבוריים עבור חברי המושבים והאגודות, כל השטחים הציבוריים במושבים נכללים במסגרת חוזי החכירה לדורות של האגודות השיתופיות.
שטחים ומבנים אלו מהווים, בין היתר, מבני משק המשמשים את החברים לפעילותם היצרנית (מחסני תוצרת חקלאית, מחלבה וכו'), וכן מבנים שנועדו לצורכי תרבות, חינוך, ספורט ופנאי.
לאורך השנים השקיעו חברי האגודה מאמצים רבים בהקמת המבנים ובהפעלתם. יתרה מכך, חברי האגודה השקיעו זמן, מאמץ בטיפוח המבנים, וזאת מעבר למימון והשקעה בבנייה, תוך שהם נתפסים בעיני כולם כשטחיה הפרטיים של האגודה.
ועדת רייף באוקטובר 2010 הקים שר הפנים ועדה בראשותו של מר דני רייף, הממונה על הביקורת ברשויות מקומיות לשעבר. "ועדת רייף" בחנה את המלצות מבקר המדינה בנושא הוועדים המקומיים, לרבות את נושא מבני הציבור ביישובים ושיוכם, והגישה דו"ח בחודש מאי 2011, שלצערנו טרם אושר על ידי שר הפנים ולכן מסקנותיו לא הוטמעו בצו. לטעמנו, לא ברור מדוע הוקם הצוות, כשהוועדה כבר בחנה את הנושא והגישה המלצות בהירות.
מסקנת הוועדה הייתה שיש להמשיך להחכיר לאגודות השיתופיות את השטחים/המבנים הציבוריים - הן המשקיים והן המוניציפליים - למשך תקופה ארוכה ובדמי חכירה סמליים, כפי שהיה עד כה. כמו כן, הומלץ לקבוע תקן מקובל למבני ציבור מוניציפליים ביישוב כפרי, בהתאם לגודל היישוב ואופיו.
בנוסף, ככל שיושקעו על ידי המועצה האזורית או הוועד המקומי משאבים כלשהם בהקמה או שיפוץ של מבנים, יושג הסדר מתאים בין האגודה השיתופית לבין הגוף המוניציפלי, לרבות אפשרות להשכרתם לאותו גוף, בעוד שזכות החכירה תישאר בידי האגודה השיתופית.
בתקופה זו, הגוף המוניציפלי הוא שיישא בכל התשלומים הקשורים לאחזקת המבנים השטחים והפעלתם, ובסיומה המבנה יוחזר לידי האגודה השיתופית.
כלומר, על פי הוועדה, זכות הקניין במבנים אלה תיוותר בידי האגודה השיתופית, בעוד שזכות השימוש תועבר לגוף המוניציפלי במסגרת הסכם. יש לציין כי תנועת המושבים תומכת בהמלצת הוועדה לאפשר הסכם חופשי בין האגודה החקלאית לבין הרשות המוניציפלית.
במידה שיתעורר צורך חיוני שיצדיק את הפקעת השטחים הציבוריים או המבנים הציבוריים מידי האגודה, הרי שאז ניתן יהיה לבצע הליך הפקעה כדין, תוך בדיקת האינטרס הציבורי וקיומן של חלופות פוגעניות פחות, כגון גיבוש הסדר מוסכם עם האגודה. במסגרת הליך ההפקעה יפוצו המושבים על השקעותיהם בהקמת המבנים.
במבני משק בעלי אופי מסחרי, יוענקו שירותים לכלל הציבור במושב, לרבות לתושבי ההרחבה, תוך שהזכויות יוותרו של האגודות השיתופיות.
חשיבותן של ההרחבות הקהילתיות לפיתוחם של המושבים אינה מוטלת בספק. שילוב נכון של הקהילות חיוני גם ליצירת מושב בריא שכיף לחיות בו. לפיכך עלינו לעשות ככל האפשר על מנת לייצר ארגז כלים הן לאגודות והן לוועדים המקומיים, לניהול נכון של מבני הציבור לטובת כלל תושבי המושב.
צילום: מיכל הרדוף | עו"ד עמית יפרח
יו"ר אגף קרקעות ואגו"ש, תנועת המושבים |
