מניעת זיהום אוויר בתחנת רוטנברג באשקלון, אדי מים בתהליך סילוק הגופרית צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה הוועדה לביקורת המדינה, דנה היום (ג') בדו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול בזיהום אוויר בישראל, במסגרת יום הסביבה שהתקיים בכנסת. "הממצאים בדו"ח חמורים ביותר, ומעידים כי המדינה מתייחסת לנושא בסלחנות בלתי מתקבלת-על-הדעת, כשבפועל מדובר באיום ישיר על בריאות הציבור'' אמרה יו"ר הועדה חה''כ קארין אלהרר (יש עתיד). ''על המדינה להתנער מהאדישות, שכן כל השקעה היום של שקל בודד במניעת זיהום – תחסוך השקעה של עשרות שקלים מחר, בריפוי ושיקום חולי-ריאות".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המבקר מצא, כי למרות שחוק אוויר נקי, שחוקק כבר לפני כשש שנים וחצי והגדיר מקור וגורמי זיהום שיש לפעול נגדם, הרי שהשרים להגנת הסביבה, גלעד ארדן ועמיר פרץ, לא התקינו הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כנדרש על פי סעיף 13 לחוק. המבקר גם מצא התרשלות של המשרד להגנת הסביבה בפיקוח על המפעלים המזהמים, דגימות הפתע היו קטנות מאד מתכנית העבודה שהם נדרשו לבצע, וחלק ממחוזות המשרד כלל לא ידעו על ההנחיה לבצע דגימות כאלו.
מנתוני המשרד להגנת הסביבה מינואר 2014 עולה כי בין אוגוסט לנובמבר 2012 ובין אפריל 2013 לינואר 2014 לא קיימו כ-21% מהמפעלים את הנדרש מהם ולא ביצעו את כל הדיגומים התקופתיים שהיו אמורים לבצע. עקב כך לא נדגמו כנדרש כ-46% מהארובות שבכלל המפעלים (1,229 ארובות). בתקופות אלה כל מחוזות המשרד כמעט שלא נקטו צעדי אכיפה נגד מפעלים שלא הגישו נתונים על דיגום תקופתי של פליטות מזהמים מארובותיהם על פי הנדרש (בין אפס צעדי אכיפה לשני צעדים במחוז).
אחת ממערכות המידע שבהן משתמש המשרד כדי לפקח על מאות המפעלים המזהמים ולאפשר מעקב אחריהם היא מערכת "פליטות מתעשייה". הביקורת מצאה כי למערכת אינם מוזנים נתונים על כל המפעלים והעסקים הפולטים מזהמים לאוויר הרשומים בה, וקיימים מפעלים ועסקים רבים נוספים שבהם הפליטות לא מוקדיות, אך הם כלל לא רשומים במערכת זו אלא במערכת אחרת. גם המידע שמתבסס על מערכת "פליטות מתעשיה" המוצג באתר האינטרנט של המשרד אינו מעודכן, שכן מסוף 2013 ועד אוקטובר 2014 לא הוזנו לאתר נתונים חדשים. המידע על חריגות מִתִּקְנֵי פליטה של מזהמים, מידע שחשוב ביותר כי יגיע לידיעת הציבור, אינו תמיד אמין.
הדיון היום בועדה לביקורת המדינה, צילום: דוברות הכנסת בדיון שהתקיים היום בוועדה לביקורת המדינה ציינה היו''ר חה''כ קארין אלהרר כי "המשרד להגנת הסביבה כשל במניעת זיהום האוויר, וההתרשלות בטיפול במקורות הזיהום - הוא נסיגה של המדינה ממחויבות לאזרחיה". אלהרר הוסיפה כי הטענה על תקצוב חסר איינה מספקת, כיוון שכל משרדי הממשלה מתלוננים על היעדר תקציב מספיק, אך על המשרד היה להעדיף את דגימות הפתע, כדי לחשוף את היקף הזיהום מהתעשייה.
אלהרר בירכה את המשרד על ההחלטה שלא לאשר מפעלים נוספים שיגרמו לזיהום אוויר, אך ציינה כי קביעת התקנות וההיתרים נקודתיים הוא הכרחי, וקראה לשיתוף פעולה בין ארגוני-הסביבה ובין המשרד לעניין שקיפות המידע. "חייבים להתייחס ברצינות לדגימות-הפתע, ואני דורשת נהלים סדורים בין האזורים השונים במשרד בעניין. האכיפה חייבת להיות משמעותית יותר וחריפה יותר".
יצחק שובל, נציג מבקר המדינה, סיפר כי דו"ח הביקורת מצא ששיעור הדגימות היה פחות מחצי מתכניות העבודה של המשרד, לעיתים הגיע השיעור רק ל 15% ובמחוז חיפה, בו מרוכזים מפעלים מזהמים רבים, לא נעשו כלל דגימות אויר לגילוי זיהום. הוא האשים כי מערכות המידע של המשרד בעניין אינן יעילות, אינן ברורות, אינן אמינות ואינן מעודכנות, וכן כי כמעט ולא הוטלו עונשים כספיים על מזהמים.
מנכ"ל המשרד דוד לפלר השיב כי "הירידה החדה בתקציב גרמה לירידה בדגימות הפתע , שהיינו אמורים לבצע. הגשנו תכנית לאומית מקיפה לצמצום הזיהום, בהיקף של 690 מיליון ₪ - אך קיבלנו 190 מיליון ₪ בלבד. דגימות נעשות גם ע"י המפעל עצמו באמצעות מעבדות מורשות ומוסמכות. בעניין המפעלים במפרץ חיפה ערכנו שימוע ציבורי, והפנמנו את הערות הציבור בעיקר בעניין שקיפות המידע". לדבריו, אזור חיפה איננו המקום המזוהם ביותר בישראל, והזיהום שם הוא לא החמור ביותר.
שולי נזר, סמנכ"לית המשרד הוסיפה כי ישראל מותאמת לתקן האירופאי, "לא יותר תקנות כלליות אלא הסדרה פרטנית לכל מפעל. לכל תחום תעשייתי נקבעו תקנים והבאנו לירידה של עשרות אחוזים בפליטת אויר מזהם. כל היתר למפעל עובר שימוע ציבורי, והתהליך כולו שקוף לציבור". לדבריה, אין צורך בתקנות לחוק אויר נקי, כיוון שהחוק כולל את כל הפרטים ומאפשר למשרד את הגמישות להוציא לתחומי-תעשיה מסוימים תקנות פרטניות. היא הוסיפה כי בניגוד לטענות, בוצעו מאות דגימות פתע בשלוש השנים האחרונות, כולל במפעלי מפרץ חיפה. אליס גולדמן, היועצת המשפטית בתנועת אומ"ץ האשימה מנגד כי " המשרד להגנת הסביבה הפך למשרד להגנת התעשייה. שש וחצי שנים מאז חוקק החוק, ומאומה לא נעשה. על הוועדה לביקורת המדינה להוביל את המאבק בזיהום".
לדברי עו"ד ג'מילה הארדל-ואכים מארגון "אזרחים למען הסביבה", רוב המפעלים כיום אינם עומדים בתקני התעשייה, הרשויות אינן עוקבות ואין מרכז מידע בעניין. "רוב המפעלים שחרגו מתקנים שלהם נמצאים, כצפוי, במפרץ חיפה, אך המשרד לא זעק על הנושא ולא ביצע דגימות-פתע במפעלים אלו בשנתיים האחרונות". חנה קופרמן, מהפורום הישראלי לשמירת החופים טענה כי "יש גל חדש של פיתוח תעשייתי של החופים, והמשרד להגנת הסביבה עוזר למדינה להימנע מפיקוח-יתר על חשש מדליפות, פליטות וזיהומים. הציבור נאלץ לחקור ולבדוק בעצמו – ולגלות את הנתונים החמורים".
