טקס הענקת פרסי הגלובוס הירוק, האוסקר הסביבתי של ישראל, ייערך מחר, יום שלישי 23.6.15, במסגרת יום הסביבה בכנסת. פרסי הגלובוס הירוק מוענקים זו השנה ה-12 ברציפות, והטקס נחשב לאירוע השנתי המרכזי של ארגוני הסביבה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקבטקס יוענקו אותות הוקרה ל-9 זוכים על מצוינות בפעילות למען הסביבה, וגלובוס אחד שחור - לגורם שפגע בסביבה. את הטקס מוביל 'חיים וסביבה' – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בו חברים כ-130 ארגונים מכל רחבי הארץ. השנה חוגג הארגון 40 שנה להיווסדו והדבר יצוין במסגרת האירוע.
אות "הגלובוס הירוק" להישג של השנה ניתן לחברי מטה המאבק "בשביל עדולם" על גילוי מנהיגות סביבתית המעוררת השראה במאבק ביוזמה להקמת תעשיית נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה. תושבי חבל עדולם למדו על רישיון לחיפוש והפקה של נפט מפצלי שמן שהוענק ליזמים. לאחר שנוכחו שאין במשרדי הממשלה או בארגוני הסביבה ידע בנושא, הקימו התושבים מטה מאבק. במשך למעלה מחמש שנים פעל המטה במקצועיות, בעקביות ובנחישות בזירות השונות. חברי המטה למדו את הנושא המורכב, חיברו דוחות מדעיים ומקצועיים על ההשלכות הסביבתיות, החברתיות, והבריאותיות הצפויות מפיתוח תעשיית פצלי שמן בלב המדינה. תוצאותיו של מאבקם המשפטי ממושך משליכות עד היום על כל תהליכי הרגולציה של חיפושי הנפט בישראל. הם פעלו בהתמדה בזירה הציבורית, יזמו דיונים בכנסת ובמשרדי הממשלה, ארגנו אירועים ציבוריים מרשימים והצליחו להעלות את הנושא בתקשורת. כתוצאה מפעילותם העקבית התגבשה קואליציה רחבה ומרשימה של גורמים מוסדיים שפעלו לצד התושבים והארגונים הסביבתיים. יוזמת התושבים והתמיכה הציבורית הרחבה שעטפה אותה הובילה להחלטה חד משמעית של ועדת התכנון המחוזית לדחות את תכנית הפיילוט. החלטה אמיצה זו של הועדה המחוזית, כנגד כל הסיכויים ולנוכח לחצים פוליטיים כבדים, התקבלה ברב חסר תקדים ומהווה אחת מההצלחות הסביבתיות המרתקות והחשובות של השנה החולפת.
מאבק 'בשביל עדולם', צילום: מגמה ירוקה אות "הגלובוס הירוק" לקיימות עירונית ("ירוק בעיר") מוענק לרוביק דנילוביץ ראש עיריית באר שבע על אימוץ ויישום חזון מתקדם לקיימות עירונית והובלת מהלך סביבתי מתמשך. בשנים האחרונות מובילה עיריית באר-שבע, תהליך מקיף וארוך טווח לשיפור איכות החיים והסביבה של תושביה. המהלך כולל הטמעה של התחום במבנה הארגוני של העירייה, הכשרה של עובדי העירייה, הקצאת תקציבים נרחבים והקמת עוגנים סביבתיים בעיר. כל אלה נעשים בשקיפות, שיתוף הציבור וארגוני הסביבה, וקידום מודעות סביבתית דרך מערכת החינוך. התהליך כולל גיוס בעלי תפקידים: מתאמת קיימות עירונית, מתאם בריאות הציבור, רכז חינוך סביבתי עירוני, רכז גינות קהילתיות, רכז לרווחת בעלי החיים ורפרנטים לקיימות בכל אגפי העירייה. הוכנו סקרי פליטות ותוכניות אב לחינוך סביבתי, הפחתת פליטות גזי חממה ותחבורה בת-קיימא; הופעלו תכניות להתייעלות אנרגטית, לניהול הפסולת העירונית, לעיצוב המרחב העירוני ולשיקום תשתיות בשכונות הותיקות; ניטעו עצים וחורשות והוקמו ריאות ירוקות בעיר; וקודמו תוכניות בפארק נחל באר-שבע לצד סימון שביל סובב העיר. בנוסף, דנילוביץ' מוביל מטעם ראשי הרשויות בנגב את המאבק נגד תכנית "עשרת הישובים", שתפגע אנושות בנגב מבחינה חברתית וסביבתית, והוא מקיים קשר חיובי מתמיד עם ארגוני החברה האזרחית.
רוביק דנילוביץ, באדיבות עיריית באר שבע אות "הגלובוס הירוק" לאקטיביזם ירוק ניתן למטה לעצירת קידוחי הנפט בגולן. רמת הגולן מצויה בימים אלה בסכנה להפוך לשדה הפקת נפט ענק מטעם חברה אמריקאית. חברת "אפק" קיבלה רישיון לבצע חיפושי נפט, על פי חוק הנפט, אם יימצא בגולן נפט, תזכה החברה לחזקה על שטח ענק, לעדיפות בקבלת מים, להקמת מתקני הפקה וזיקוק ולאפשרות לקדוח בכל מקום שתרצה. על מנת להפיק את הנפט יהיה על החברה להשתמש בשיטות הפקה בלתי קונבנציונליות, המעוררות ביקורת קשה ברחבי העולם. הגולן הוא חלק מאגן ההיקוות של הכנרת, כל תקלה בקידוח, הצפוי לרדת לעומק של אלפי מטרים, עלולה לזהם את מי התהום והכנרת. המטה לעצירת קידוחי הנפט בגולן, המורכב ממתנדבים, פועל על מנת למנוע הקמת תעשיית נפט מזהמת ברמת הגולן, ולשמור על הצביון הכפרי והטבעי של האזור. עד כה הצליח המטה לגייס להתנגדות לקידוחי הנפט את המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וארגוני הסביבה, ולהוציא חוות דעת מקצועיות הצופות סכנות רבות כתוצאה מהקידוחים. בנוסף, עתר המטה לבג"צ, יחד עם אדם טבע ודין, והביא להגבלת הקידוחים לחיפוש הנפט והגברת הפיקוח עליהם. האות הירוק למטה על מאבק אזרחי אמיץ מול כוחות כלכליים ופוליטיים חזקים, והצלחה בפיתוח קואליציה רחבה של ארגונים ותושבים הפועלים יחד לקידום המאבק.
המאבק לעצירת קידוחי הנפט בגולן, צילום: דפנה לרנר אות "הגלובוס הירוק" למתנדב סביבתי ניתן ליעקב לקס ("לקסי") מערד. לקסי, החוגג השנה גבורות, מתכנן אזורי בהכשרתו, מוביל למעלה מ-30 שנה את המאבק כנגד הרס העיר ערד וסביבתה והקמת מכרה פוספטים בבקעת ערד. מאז תחילת שנות השמונים עומד לקסי בראש קבוצת תושבים נחושה ופעילה המובילה את המאבק. בזכות הכשרתו התכנונית, והבנתו את עולם התכנון, הוביל את מטה המאבק בערד לפעול בצורה מקצועית ואחראית, תוך שימוש בכלים תכנוניים, וקבלת הכרה עמוקה של מוסדות התכנון. לאורך כל שנות המאבק רואה לקסי את סוגיית כריית הפוספט בבקעת ערד בעין ביקורתית ומדעית, הוא מחפש מקרים דומים בעולם ומחקרים חדשים מדיסציפלינות מגוונות. הוא השכיל לקדם מאבק א-פוליטי שתומכים בו ממפלגות הימין והשמאל. למרות גילו המתקדם, פועל לקסי ביצירתיות בכדי למנוע בכל דרך אפשרית את הקמת מכרה הפוספטים בעיר ערד. במקביל מתנדב לקסי בעריכת האתר החברתי "עבודה שחורה". אות הגלובוס הירוק ניתן ליעקב לקס (לקסי) על ההתמדה בפעילות סביבתית אקטיביסטית, ביצירתיות, באנרגיה צעירה ובהתנדבות מלאה למען פיתוח מושכל ובריאות הציבור בנגב.
אות "הגלובוס הירוק" למתנדב סביבתי - יעקב לקס, צילום: משפחת לקס אות "הגלובוס הירוק" ל'תחבורה בת קיימא", ניתן לפרויקט "שבוס", קואופרטיב תחבורה הפועל בירושלים מחודש מאי 2015, במטרה לענות על הצורך של תושבי העיר לתחבורה ציבורית יעילה ונוחה בכל ימי השבוע. "שבוס" הוא קואופרטיב, שרק חבריו זכאים להשתמש בשרותיו, ללא עלות נוספת. לפיכך המיזם אינו נופל תחת ההגדרה הרשמית של תחבורה ציבורית, ורשאי לפעול גם בימי המנוחה ללא הגבלות מצד משרד התחבורה. "שבוס" פועל באמצעות מיניבוסים שנוסעים במסלול קבוע בשכונות המרכזיות בירושלים, באופן רציף במהלך שעות הפעילות. המיזם התחיל את פעילותו בימי שישי בערב במסלול אחד, ובעתיד הקרוב יתווספו לו שעות פעילות בסוף השבוע ומסלול נוסף. פעילות המיזם מהווה השלמה לתחבורה הציבורית הקיימת בירושלים, ובכך תורמת להפחתת התלות ברכב הפרטי, להגברת השוויון בין בעלי רכב פרטי לבין חסרי הרכב, ולצמצום תאונות הדרכים. בעקבות היוזמה של "שבוס" קמים קואופרטיבים דומים בערים נוספות ברחבי הארץ, שנעזרים בניסיון שצבר המיזם המקורי.
פרויקט 'שבוס', צילום: מולי גולדברג אות "הגלובוס הירוק" לחינוך סביבתי ניתן למועצה המקומית ג'וליס ולראש המועצה מר סלמאן עאמר על מהפכת הקיימות שעובר הכפר הדרוזי שבגליל. את המהלך מוביל ראש המועצה המקומית יחד עם אנשי המועצה והמתנ"ס. השותפים המרכזיים למימוש המהפכה הם התלמידים, צוותי החינוך ותושבי הישוב. צוות מוביל מבין התושבים מקדם פעילות סביבתית בתחומים מגוונים. ההצלחה מתבטאת ברתימת כל הקהילה: מגני הילדים, בתי הספר ותנועות הנוער ועד פעילות עם הנשים והקשישים בכפר. בתי הספר היסודיים ביישוב הוסמכו לבי"ס ירוק וחטיבת הביניים והתיכון נמצאים כעת בתהליך ההסמכה. הוקמה בהן "מועצה ירוקה", ומתקיימת למידה רב דורית ובין-דורית בנושאי סביבה וחשיבות השמירה על הניקיון במרחב הציבורי. לאחרונה נכנסה לתיכון בכפר תכנית תלת-שנתית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" כיחידת לימוד חובה לבגרות, הכוללת השתתפות של כל תלמיד במיזם קבוצתי שבו תרומה לקהילה. בין המיזמים שהציעו ומיישמים התלמידים: "כפר ירוק"- הטמעת נושא איכות הסביבה וקיימות בקרב הקהילה, שינוי חזית בית-הספר, והמרת מפגעים סביבתיים ואתרי פסולת לפארקים וגני בוסתן לרווחת תושבי הכפר ומבקרים מבחוץ. הגלובוס הירוק מוענק למועצה המקומית ג'וליס על השינוי הסביבתי שהיא מובילה באמצעות הפעילות החינוכית, ושילוב כל הקהילה בפעילות מגוונת זו.
מועצה מקומית ג'וליס, צילום: מועדון הצילום הדרוזי אות "הגלובוס הירוק" למגזר העסקי ניתן לדיזנגוף סנטר, הקניון הראשון בישראל ואחד המקומות המזוהים ביותר עם התל-אביביות ועם התפתחות חברת הצריכה. בסנטר כ-400 חנויות, ומבקרים בו כמיליון איש מידי חודש. אלון פילץ, מבעלי החברה, ומנהלת הקיימות שאנה שכטרמן, שמו לעצמם למטרה להיות חלוצים בקידום הקיימות העירונית ולהוות מודל להתנהלות עסקית המשלבת אחריות חברתית וסביבתית לצד שגשוג כלכלי, ולפתח פלטפורמות שיעודדו אימוץ הרגלי חיים מקיימים בסביבת החיים העירונית. תהליך הקיימות בדיזנגוף סנטר הינו מהותי ומעמיק: פרויקטים של התייעלות אנרגטית שחסכו עד כה כ-13% מצריכת החשמל; חסכון במים; הקמת גג ירוק המבוסס על חקלאות עירונית הידרופונית שתוצרתה מסופקת למסעדות בקניון; קיזוז פחמני של כ-15% מפליטות הפחמן על-ידי נטיעת עצים; הצטרפות למנגנון הדיווח והרישום הוולונטרי של פליטות גזי חממה; עבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה לקבלת תו תקן 14001 לניהול סביבתי; קידום הטבע העירוני ע"י הקמת קיני סיסים וכוורות דבורים ביו דינאמיות; ואימוץ וולונטרי של תחום הפרדת הפסולת. לצד כל אלה, דיזנגוף סנטר עבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן בתחום הניקיון והביטחון – והיד עוד נטויה.
גינה על הגג, צילום: מנדי פלאק אות "הגלובוס הירוק" לעובדי ציבור ניתן לצוות מרכז המועצות האזוריות: מטי הרכבי יו"ר ועדת הגנת הסביבה, עמיר ריטוב יו"ר ועדת תכנון ולאוריאל בן חיים מרכז תחום חקלאות, קיימות וסביבה, על כתיבת המדריך לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצות האזוריות. מרבית השטחים הפתוחים בישראל מצויים בתחומן של המועצות האזוריות, חשיבותם של שטחים אלו עצומה גם עבור מרבית תושבי ישראל החיים במרחב העירוני. בשנת 2009 קיבל מרכז המועצות האזוריות החלטה על מחויבותו לשמירה על השטחים הפתוחים במרחב הכפרי. לאחרונה השיק המרכז מדריך לתכנון וניהול השטחים הפתוחים במועצות האזוריות. לתהליך היו שותפים בעלי עניין רבים העוסקים במרחב הכפרי ובחקלאות בישראל. מארגוני הסביבה השתתפו מכון דש"א, החברה להגנת הטבע ומרכז השל לקיימות. המדריך החדש מהווה ציון דרך משמעותי בחיזוק מחויבותן של המועצות האזוריות והעומדים בראשן לשמירה, ניהול וטיפוח השטחים הפתוחים שבתחומן. הוא מתבסס על ההכרה בערכים ובתועלות הטמונים בהם, באופן ישיר ועקיף, ומחזק את עקרונות הקיימות בתכנון וניהול השטחים הפתוחים במרחב הכפרי ואת מימוש הערך הסביבתי של שילוב חקלאות וטבע.
חוברת מרכז המועצות האזוריות, צילום: ניר חיימוביץ אות "הגלובוס הירוק" לאישיות ציבורית מוענק לתמר זנדברג, חברת כנסת מטעם מפלגת מרצ המכהנת בתפקידה מהכנסת ה-19, על פעילותה הנמרצת בנושאי עירוניות, תחבורה ותכנון, ועל המחויבות והתמיכה שהיא מעניקה לתנועה הסביבתית בישראל. חה"כ זנדברג הקימה בכנסת את שדולת העירוניות ואת השדולה לתחבורה בת-קיימא, ובכך הדגישה את הקשר המהותי בין נושאים סביבתיים, לבין נושאים חברתיים כמו הזכות לנגישות בתחבורה ציבורית, פתרון משבר הדיור והורדת יוקר המחייה. חה"כ זנדברג עמדה בראש ועדת משנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין חופי ישראל. במסגרת פעילותה זו קידמה את פתיחת החופים לציבור הרחב, אכיפה נגד מזהמים והגבלת הבנייה בקרבת הים. חה"כ זנדברג שותפה למאבקים רבים של התנועה הסביבתית: עצירת הזיהום במפרץ חיפה, הוצאת מיכל האמוניה מהמפרץ, עצירת מיזם פצלי השמן בעמק האלה, קידוחי הנפט בגולן וכריית הפוספטים בשדה בריר. היא מובילה את המאבק למען תחבורה ציבורית נגישה, נוחה ומקיימת בכל ימות השבוע, ולמען צמצום הנסועה ברכב הפרטי ועידוד רכיבה על אופניים. בנוסף, חה"כ זנדברג שותפה למאבקים בתחום התכנון והבנייה, התחדשות עירונית ותכנון עירוני מקיים וסביבתי.
חברת הכנסת תמר זנדברג, צילום: ינאי יחיאל אות "הגלובוס השחור", ציון לגנאי המוענק לגורם שבאופן ישיר או עקיף פגע בסביבה או בבריאות הציבור או באינטרס הציבורי והסביבתי הכללי, מוענק השנה לחברת קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א). בלילה שבין 3 ל-4 בדצמבר 2014 פגע כלי הנדסי בצינור נפט ליד היישוב באר אורה. כחמישה מיליון ליטרים נפט גולמי זרמו למרחק של שבעה קילומטרים בשמורת ערבת עברונה. בתוך שעות התברר כי מדובר באסון אקולוגי מהגדולים ביותר שידענו, שפגע בכאלף דונמים ויצר חשש לפגיעה במגוון העשיר של בעלי החיים בשמורה הנדירה. פעילות מהירה ומאומצת של אנשי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הביאה לעצירת הדליפה והוצאת עשרות טונות של אדמה מזוהמת משטח השמורה. לפי הערכות מקצועיות, העבודות לעצירת הדליפה ושיקום השמורה נאמדות במאות מיליוני שקלים. מעריכים, כי ייקחו עשרות שנים, אם בכלל, להתאוששות השמורה. לא מדובר באירוע דליפה ראשון בצינור של קצא"א. ב-1975 התרחשה דליפת נפט בהיקף 8,000-10,000 קוב מדרום לשמורת עברונה. ב-1979 הורשעה החברה בזיהום מפרץ אילת. ב-2011 נפגע צינור באזור שמורת נחל צין וכמיליון ליטר של דלק סילוני דלפו לשמורה. כעבור ארבעה חודשים פגע דחפור באותו צינור ועשרות אלפי ליטר של דלק סילוני דלפו לשמורה וזיהמו אותה שוב. קצא"א נמצאת הלכה למעשה בשליטתה המלאה של ממשלת ישראל, החברה פועלת בסודיות גמורה ובחוסר שקיפות מוחלט. החברה התעלמה מדוחות מבקר המדינה על אירועי דליפה חמורים בשנים האחרונות והרשויות מתקשות לפקח על פעילותה בנכסי ומשאבי הטבע השייכים לציבור. תקריות הזיהום בשנים האחרונות מדגישות את הצורך הדחוף בבחינה מחדש ושינוי של כפיפותה של קצא"א לדין המהותי של תכנון ובנייה ולכללי שקיפות של מינהל תקין.
דליפת הנפט מצינור קצא''א בשמורת עברונה בערבה, צילום: רועי טלבי חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, מאגד כ-130 ארגונים סביבתיים. חיים וסביבה פועל לחיזוק ארגוני הסביבה, קידום מדיניות סביבתית, והגברת מעורבות הציבור בתהליכי קבלת החלטות.כאמור, השנה מציין הארגון 40 שנה להיווסדו.
