צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפרסם היום (ב') את נתוני החקלאות לשנת 2014 וסוקר את המדדים והמחירים של ייצור המזון הטרי בישראל. מדד המחירים לצרכן מודד את אחוז השינוי בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של מצרכים ושירותים המייצגים תצרוכת ממוצעת של משק בית בישראל. מדד התוצרת החקלאית הטרייה נמדד על פי השתנות מחירי תוצרת חקלאות טרייה לצרכן.
מדד המחירים לתוצרת החקלאית הטרייה ירד בשנת 2014 ב- 0.8%, בהשוואה לשנת 2013. לעומתו, מדד המחירים הכללי לצרכן עלה ב- 0.5%. בפירות וירקות טריים נרשמה ירידה של 0.3% במדד, לעומת שנת 2013. מחירי הירקות ירדו, אך לעומת זאת חלה התייקרות במחירי הפירות. מחירי הפירות והירקות מאופיינים על ידי תנודתיות גדולה הנובעת בעיקר משינויים בהיצע.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בתוצרת טרייה של בשר עופות ודגים נרשמה ירידה של 0.9%, בעיקר השפיעה על מדד זה ירידה של 1.3% במדד מחירי העופות. במדד מחירי חלב ומוצריו נרשמה ירידה של 2.5% בממוצע. הוזלות גבוהות במיוחד היו במחירי הגבינה הלבנה והשמנת שהוכנסו לפיקוח מחירים. בינואר 2014 הוזלו מחירי הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה, שהוכנסו לפיקוח מחירים ממשלתי, בכ- 20%, ובעקבות כך ירדו מדדי המחירים לקטגוריות הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה בצורה חדה.
פער התיווך הקמעוני חושב כהפרש בין המחיר אותו נדרש הצרכן לשלם (על פי דיווח המחירים של הלמ"ס) למחיר אותו משלם הקמעונאי בשוק הסיטוני (לפי נתוני הסקירה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשווקים בצריפין ובירושלים). פער התיווך הקמעוני בשנת 2014 מסתכם בכ- 45%, דומה לפער בשנת 2013. הפער בירקות טריים עמד על 46% בשנת 2014, לעומת 53% בשנת 2013. ובפירות טריים הפער היה 44%, לעומת 38% בשנת 2013. פער התיווך בירקות הצטמצם עם השנים וירד לפער של 46%, לעומת הפירות שמאופיינים על ידי עונתיות, והפער משתנה משנה לשנה ונע בין 38% - 46%.
אחרי עלייה בערך היצוא החקלאי הטרי במונחי דולר שוטפים בשנת 2013, ירד ערך היצוא בשנת 2014 באופן משמעותי ב- 8% ל- 1.37 מיליארד דולר. משקל היצוא החקלאי הטרי בשנת 2014 היווה 2% מסך היצוא במשק ומשקל היצוא החקלאי (כולל מזון מעובד) היווה 3.5% מסך היצוא במשק. בין החודשים יולי עד דצמבר 2014 ישנו שיפור במדד תנאי הסחר כתוצאה מעלייה בשער החליפין (שקלול 75% יורו, 25% דולר), וירידה במדד מחירי התשומות בגידולים צמחיים. שיפור זה אינו לוקח בחשבון את הקריסה בשער הרובל.
מחודש ספטמבר חלה ירידה חדה בערך הרובל עקב המשבר הגיאופוליטי והמשיכה לאורך הרבעון הרביעי של שנת 2014, בסך הכל נרשמה ירידה של 44% בהשוואה לתחילת שנת 2014. הירידה בערך הייצוא מוסברת במשבר בייצוא לרוסיה, אשר החל באמצע 2014, לכן השפעתו על שנה זו חלקית. החלשות הרובל פוגעת ביצואנים לשוק הרוסי ומובילה לשחיקה בפדיון, וצפויה להשפיע בעיקר בשנת 2015.
מדד מחירי התשומות בחקלאות, המודד את השתנות מחירי התשומות בחקלאות ובכלל זה את התשומות העיקריות בענף בעלי חיים ובענפי הצומח, ירד בשנת 2014 בהשוואה לשנת 2013 ב- 1.4%. הירידה הושפעה בעיקר ממדד מחירי התשומות בבעלי חיים. מדד מחירי התשומות הממוצע בגידולים צמחיים לא השתנה בהשוואה לשנת 2013, מדד מחירי התשומות בגידולי בעלי חיים ירד ב- 3.2%.
מדד מחיר המים עלה ב- 5%, מדד דלק ושמנים ירד ב- 2.7%, ומדד מחיר העבודה השכירה לא רשם שינוי ניכר. לאורך התקופה המצטברת בין ינואר 2009 לדצמבר 2014 רשם מדד מחירי התשומות הכללי בחקלאות עלייה של 15%.
