צילום: ארגון 'לקט ישראל' - בנק המזון הלאומי הועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה השבוע בדו"ח מבקר המדינה האחרון, אשר עוסק באבדן עודפי מזון בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה למשרד הכלכלה להסדיר בחוק את ניצול עודפי המזון, ולמשרד החקלאות להתקין תקנות לחוק פיקוח יצור הצמח – כדי להסדיר את גידול התוצרת החקלאית ואת שיווקה על פי תקני בטיחות ואיכות. "בעוד שקיימים בישראל אנשים רעבים - עודפי מזון בכמות ובאיכות נזרקים בגלל חוסר-מחשבה, חוסר תכנון ועצלות חוקתית", אמרה אלהרר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מבקר המדינה מזהיר בדו"ח כי "עלויות הגידול והייצור היורדות לטמיון עשויות לגרור העלאת מחירים, בזבוז משאבי טבע ששימשו לייצור המזון כגון קרקע, מים, כוח אדם, דשנים ודלק, גורם נזקים סביבתיים מיותרים עקב פליטת פחמן דו-חמצני, עקב זיהום מים מדשנים, ירידת איכות הקרקע ובגלל פגיעה במגוון הביולוגי, ולבסוף אי-ניצול המזון מגדיל את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע".
המבקר כותב עוד כי "כל עוד המזון טוב למאכל אדם, ראוי שישמשו להזנת בני אדם על ידי מזון תעשייתי או העברתם לנזקקים. מרגע שאינם ראויים למאכל אדם, ניתן להשתמש בהם להאכלת בעלי חיים, להפקת אנרגיה ולייצור דשן".
בדו"ח נחשף כי בישראל לא נאמדו עד היום כמויות המזון האובד בשרשרת הספקת המזון מהיצרן לצרכן, משרד החקלאות לא גיבש תכנית להפחתת עודפי גידול ולצמצום אבדן התוצרת, לרבות על ידי ניצול מיטבי של העודפים, והטיפול השוטף בעודפי תוצרת חקלאית אף לא נמצא באחריות מחלקה כלשהי במשרד החקלאות. כמו-כן עודפי המזון מושמדים ללא היתר מראש – בניגוד לחוק, ואין כלל הוראות למי הסמכות לכך, באילו מקרים, מהם סדרי העדיפויות לטיפול בעודפים להשמדה ועוד.
עוד מזהיר המבקר כי מוצרים רבים הנמכרים ברשתות השיווק אינם מסומנים בהתאם לתקן הישראלי המחייב בכל הנוגע לתאריך התפוגה, והצרכנים אינם מבינים תמיד נכונה את משמעות התאריך. סימונים שונים ולא ברורים ואי-בהירות של המונחים "לשימוש עד", "עדיף להשתמש לפני" או "לשיווק עד", מבלבלים במקרים רבים את הצרכן ומקשים עליו להבין את משמעות התאריך המוטבע על האריזה, והוא מתייחס אליו כאל התאריך האחרון לשימוש. ואולם הסימון "עדיף להשתמש לפני" מציין את המועד שעד אליו צופה היצרן שהמוצר ישמור על מלוא תכונותיו, אם כי ניתן לצורכו גם לאחר חלוף מועד זה ללא סכנה לבריאות. בלבול מסוג זה מוביל לזריקת מזון רב שעדיין ראוי למאכל. לא נמצא הסבר המופנה לצרכנים לגבי משמעותם של מושגים אלה - לא על גבי אריזות המזון, לא ברשתות השיווק ולא בפרסומי משרד הבריאות, למעט הסבר קצר באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
המבקר חושף כי גופים פרטיים רבים, וביניהם מלונות, חברות לשירותי הסעדה ומסעדות, נמנעים מתרומת המזון העודף שלהם או מגבילים אותה משיקולים משפטיים, ומחשש לתביעות. הוא מציע כי "הסרת חסמים לתרומת מזון וקביעת תמריצים כלכליים ואחרים עשויות להגדיל משמעותית את הכמויות שיוצלו וייתרמו לנזקקים, וכמה מדינות בעולם אימצו חקיקה הפוטרת תורמי מזון מאחריות פלילית ואזרחית היה וגרם המזון נזק לאדם - בתנאי שנתרם בתום לב".
