צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה להרבה אנשים זה נשמע נושא שולי, אך כשבודקים את הנתונים - המספרים מדהימים: כמעט 20% ממוצרי החלב בעולם נזרקים מדי יום, ו-40% מהזבל היומי בישראל מורכב ברובו ממוצרי מזון או מזון שפג תוקפו. כשיש במדינה אנשים עניים שבאמת אין להם כסף לקנות אוכל, הפערים הם בלתי נתפסים". כך אמרה השבוע יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בדיון על אבדן והשמדת מזון.
אלהרר קראה לרשתות המזון לקדם מכירה מוזלת, בנפרד, של מוצרים שתוקפם יפוג תוך ימים אחדים. הדבר יאפשר לדבריה, למשפחות נזקקות לרכוש מזון סגור במחירים מוזלים והגיוניים, ויחסוך עלויות רבות, זיהום סביבה וקרקע. השבוע שודר גם תחקיר בנושא בחדשות ערוץ 10.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק יו"ר הועדה מחתה על שנציגי משרד הכלכלה לא הגיעו לדיון, וקראה למשרדי המשפטים והבריאות לבדוק את החוק בארה"ב, המאפשר הסרת האחריות הפלילית והאזרחית מתורמי מזון, כדי להגן מפני תביעות. אלהרר גם קראה למשרד הרווחה לעדכן את התבחינים למתן תמיכות לארגוני מזון, כדי להתאימם למציאות ולסייע בלוגיסטיקה של העברה המזון מהיצרן למשפחות הנזקקות, והבטיחה לקיים דיון מעקב בעוד כחודשיים כדי לבדוק את עבודת המשרדים.
מיקי חיימוביץ' מערוץ 2 שערכה סרט בעניין, אמרה כי יש בארץ דוגמאות רבות לבזבוז או השלכת מזון ראוי, ובמכון וולקני קיימת חוברת הדרכה מסודרת כיצד לשמר פירות וירקות – וחוברת זו צריכה להיות בכל בית בישראל.
אורי צוק בר, סמנכ"ל משרד החקלאות, השיב כי הם פועלים בדרכים שונות, בהדרכת המגדלים להורדת הפחת של אספקה טריה, ובעצות כיצד להאריך חיי המדף של פירות וירקות. "בעיה נוספת היא שאנשים קונים יותר ממה שהם צורכים – וזורקים את העודף. אנחנו מעדיפים כלל לא להגיע להשמדת מזון, והיו רק כמה מקרים בודדים בשנים האחרונות. יצא נוהל מסודר בימים הקרובים בעדיפות ראשונה העברה לעמותת חסד, בעדיפות שנייה בהעברה למאכל בהמה ורק בעדיפות אחרונה השלכה. יש קשרים הדוקים בין החקלאים ועמותות החסד".
צבי אלון ממועצת הצמחים הוסיף כי "מצד החקלאים ההשמדות הן זעומות. מעל 2 מיליון טון מיוצרים בישראל לשוק המקומי, ואנחנו מעבירים מאות-אלפי מנות לנזקקים מדי שנה, אך הלוגיסטיקה להעביר אותן, היא המכשלה העיקרית".
הרב מרדכי בידרמן, מנהל מחלקה למצוות התלויות בארץ ברבנות הראשית, התייחס לאבדן הפירות ע"י תרומות ומעשרות והשיב כי "אנו פועלים כשלנגד עינינו הציווי של "בל תשחית". בשנים 2006-2011 השקיעה הרבנות הראשית בפיתוח גידול דו-שנתי, המביא לחיסכון של עשרות מיליוני ₪ בהשמדת תוצרת ערלה. הפרשת תרומות ומעשרות היא הכרחית להביא לכשרות המזון – וללא הפרשה זו הפירות והירקות אינם כשרים לאכילה. הצענו – והדבר כבר נעשה בשווקים הסיטונאיים – להעביר תרומות ומעשרות אלו למאכל בהמה שבבעלות כוהנים".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הוסיף כי "הדו"ח מגלה חוסר הבנה מוחלט בצורת ההפרשה" והציע שינוי חקיקה שתסיר אחריות פלילית ואזרחית מתורמי מזון, ואילו ח"כ חיים ילין (יש עתיד) ציין כי "השוק החופשי מביא לתחושת שפע, וכך נזרקים טונות של מזון. יש למצוא מינון בין כמות למחיר, והדבר קשה במיוחד בשוק חופשי. העיקר הוא החינוך לצרכנות בריאה וחסכונית".
לדברי סא"ל דנה שטיינפלד, ראש אגף המזון בצה"ל, הצבא פועל לצמצם את זריקת המזון, ברכש, הובלה ואחסנה. כיום למעלה מ 20 יחידות מעבירות עודפי מזון מבושל לעמותת "לקט ישראל" ובשבועות הקרובים ממש יתווספו עוד 14 יחידות. לדבריה, בשנה האחרונה לבדה נתרמו 132 ארוחות מצה"ל לעמותה.
גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל", קרא לעריכת רפורמה בתחום, ואמר כי "תפקידה של הכנסת והממשלה היא גם ליצור הזדמנויות ולא רק רגולציה מכבידה". הוא הציע הקמת גוף ממשלתי שיעסוק בנושא – כועדת מנכ"לים רשמית שכוללת את משרדי החקלאות, הכלכלה, איכות הסביבה, הרווחה, הבריאות והמועצה לביטחון תזונתי. במקביל, הקמת מנגנון עידוד ותמיכה בחקלאים באמצעות רכש עודפים על ידי הממשלה. מנגנון כזה יבטיח תמיכה בחקלאים מחד ותמיכה בנזקקים מאידך על ידי העברתו באמצעות אליהם ארגוני הגג. גם הוא תמך בחקיקת חוק לאומי לעידוד הצלת עודפי מזון, שיגן על תורמי מזון ועמותות מזון העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני אחריות לנזקים שעלולים להיגרם בשל המזון הנתרם על ידם. חקיקה נוספת נדרשת היא לעידוד הצלת עודפי מזון מבסיסי צה"ל וגופים ציבוריים בכלל ויצירת חקיקה לתרומת עודפי מזון מרשתות קמעונאיות בדומה לחוק הסופרמרקטים הקיים בצרפת. עו"ד לימור תוסיה-כהן-ברוכים נציגת משרד המשפטים, התנגדה להסרת האחריות ואמרה כי "גם למקבל התרומה יש את הזכות לקבל מזון באיכות ראויה". בדיון הציג מנכ"ל ארגון "לתת" את פעולותיו להצלת מזון ולהעברתו לנזקקים''.
