שוק הכרמל, צילום: יהודית גרעין-כל . מתוך אתר פיקיוויקי מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא הניח על שולחן הכנסת את הדוח השנתי, הכולל 37 פרקים אשר מבטאים את היעדים שהגדיר מבקר המדינה מאז תחילת כהונתו - מאבק בשחיתות הציבורית ולמען טוהר המידות, בד בבד עם טיפול מעמיק בתחומי חברה וכלכלה, הנוגעים באיכות החיים, בזכויות ובשירות להם זכאי כל אחד ואחד מאזרחי ותושבי המדינה ובעיקר האוכלוסיות החלשות.
בתחומים הקשורים לטוהר המידות יצוינו הפרקים הבאים: ההיערכות לבחירות לרשויות המקומיות וניהולן - בבחירות שהתקיימו בחודש אוקטובר 2013, נמצא שב-12 רשויות מקומיות 341 בעלי זכות בחירה שהיו מחוץ לישראל, סומנו בפנקסי הבוחרים כמי שהצביעו. מכאן שאחרים הצביעו בשמם.
הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים - הביקורת חושפת בין השאר, מקרים רבים מאוד של כפל תמיכות. עד סוף שנת 2014 צה"ל לא העביר למשרד החינוך המופקד על התמיכה במוסדות לימוד תורניים, את רשימת דחויי השירות כדי לבדוק אם אכן הם רשומים במוסדות לימודים תורניים.
אשר לנושא החברתי-כלכלי, דוח 65ג עוסק בכך בהרחבה רבה. במסגרת מטלות רוחב, נבדק מחד גיסא אי מיצוי של זכויות חברתיות ומאידך גיסא שירותים ומוצרים שנותנים גופים ציבוריים לעובדים ללא תשלום מלא.
אי מיצוי של זכויות חברתיות - הביקורת מצאה כי על פי הערכות הביטוח הלאומי, שווי הזכויות הכספיות שלא הועברו כנדרש לזכאים, הוא לכאורה כמיליארד ₪. משרד הרווחה לא קבע כללים לעובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה כיצד לסייע למטופלים למצות את זכויותיהם. מערכת הבריאות אינה מנגישה חולים ובני משפחותיהם למידע על זכויותיהם. זאת, בניגוד למדינות אחרות שמנגישות מידע על זכויות ושירותים לכלל האוכלוסייה.
שירותים ומוצרים שנותנים גופים ציבוריים לעובדים ללא תשלום מלא - להלן כמה דוגמאות: קופת חולים מאוחדת לא זקפה שווי ההטבה לשכר לצורכי מס כנדרש בדיני המיסים; עיריית רמת גן חילקה לנבחרי ציבור, למנהלים ולעובדים בחינם כרטיסים למשחקים שהתקיימו באצטדיון רמת גן; רכבת ישראל נתנה לעובדיה, משפחותיהם והגמלאים נסיעות חינם ולא זקפה זאת כהטבה לשכר; חברת חשמל נתנה הנחה לעובדיה עבור חיבור לרשת החשמל (בנוסף לחשמל חינם); רשות השידור לא זקפה לשכר העובדים את הפטור מתשלום האגרה.
הטיפול בתהליך חקיקת משנה במערכת הממשלתית - מדובר בכשל מהותי. נמצא ש-130 תקנות שחובה היה להתקינן לא הותקנו במשך שנים. בכך נוצר קושי מהותי ליישם חוקים בהם בעלי חשיבות חברתית עליונה. דוגמא: הוראה בדבר הקמה והפעלה של מסגרת חינוכית בבתי חולים עבור ילדים מאושפזים.
הביטחון התזונתי לכלל הציבור הוא נושא חיוני ראשון במעלה.
הביקורת אובדן מזון - השלכות חברתיות, סביבתיות וכלכליות עוסקת בכך. נמצא, כי בישראל הולכות לאיבוד כמויות עצומות של מזון. בין היתר, מהסיבות הבאות: השמדת תוצרת חקלאית מחוסר כדאיות כלכלית; השמדת תוצרת חקלאית מטעמי כשרות; אי בהירות באשר לתאריכי תפוגה של מזון ואופן אחסונו; אבדן מזון בצה"ל; ליקויים בתחום הצלת מזון לטובת נזקקים; אי ניצול משאב המזון עד תומו.
בפרק על ענף הלול - היבטים באסדרה, בטיפול ובפיקוח - הביקורת מצאה בין השאר, הוראות סותרות באשר לטמפרטורה למיון ביצים. בכך קיימת סכנה לבריאות הציבור. בשוק הפטמים שהוא קרטל למעשה, עלו המחירים בין השנים 2012-2014 ב-25% כאשר המדד באותה תקופה עלה רק ב-3%.
היבטים הקשורים בבריאות הציבור ובמצב מערכת הבריאות, באים לידי ביטוי בפרקים הבאים: השמירה על זכויות החולה המאושפז ועל כבודו - מספר המיטות לחולה קטן בהרבה מהממוצע ב-OECD. חולים מאושפזים במסדרונות, חשופים לעין כל; ניתוחים נדחים ברגע האחרון- האם זה משרת את הרפואה הפרטית?; חסרות מאות מיטות לטיפול נמרץ ושיקום כללי וגריאטרי; מצוקת כ"א רפואי, סיעודי, פרה-רפואי ועובדים סוציאליים; חשיפה גדולה לזיהומים; ליקויים בשמירה על סודיות הרפואית של החולה.
סוגיות בתקציב מערכת הבריאות - תקציב משרד הבריאות מנוהל באופן לקוי ובלתי שקוף; קופות החולים מתנהלות בשנים האחרונות במצוקה תקציבית; תקציב בתי החולים הכלליים-ממשלתיים נמוך בהרבה מהתקציב שאמור לשקף את פעילותם. משבר "הדסה" מצביע על הכשל בהעדר פיקוח ניהולי וכספי של משרד הבריאות.
בדיקות דימות מתקדמות - שיעור מכשירי ה-MRI וה-PETCT ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל נמוך משמעותית ממרבית מדינות ה-OECD. בשל מחסור ברדיולוגים כ-70% מצילומי רנטגן החזה והאורתופדיה בבתי החולים, נקראים על ידי הרופא המטפל שאינו מומחה בפיענוח בדיקות.
שירותי בריאות השן - למשרד הבריאות אין בסיס נתונים מספק לשקף את מצב התחלואה בתחום השיניים. אין מידע על מספר רופאי השיניים הפעילים. אין רישום מסודר של כל נותני השירות בתחום - רופאים, שינניות, טכנאים. אין פיקוח על רופאי שיניים פרטיים, על אף החשש שבמרפאות שהם מפעילים יש ליקויים חמורים.
בהקשר לסוגיות חברתיות מרכזיות ובהן איכות החיים של תושבי המדינה כמו זיהום האוויר שנמצא בעת האחרונה בכותרות, יצוינו בין השאר, הדוחות הבאים: הטיפול בזיהום אוויר ממקורות נייחים - עד מועד סיום הביקורת - אוקטובר 2014, יותר משש שנים מאז נחקק חוק אוויר נקי, לא קבעו השרים להגנת הסביבה גלעד ארדן ועמיר פרץ, הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים.
הפיקוח על חופי הרחצה בישראל - בשנים 2008-1982 הצטמצם מספר החופים המותרים לרחצה שלאורך הים התיכון מ-102 ל-91, ואילו אוכלוסיית המדינה גדלה באותה תקופה בשיעור של יותר מ-50%. משרד הפנים שהיה ער לכך, לא פעל בנושא על אף שהמחסור בחופים מותרים עלול לפגוע בחיי אדם.
פעולות המדינה להגנה על זכויותיהם של עובדים בשכר נמוך - תופעת "העובדים העניים" היא תוצאה מכך שמעסיקים רבים מפרים את זכויות המגן של העובדים. הביקורת מצאה ליקויים משמעותיים בנושא וקבעה שעל משרד הכלכלה המופקד על התחום לוודא את תיקון הליקויים.
סיוע בדיור לזכאים - נמצאו ליקויים משמעותיים בטיפול של משרד הבינוי בתחום הסיוע בדיור לנזקקים. אף שמדובר במצוקה קשה במלאי זמין של דירות דיור ציבורי, משרד הבינוי אינו מנהל אותו ביעילות, לעתים עד כדי הזנחה של משאב יקר זה.
היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות - בישראל נפגעים מידי שנה אלפי ילדים ובני נוער מהתעללות מינית או פיזית. לכך עלולה להיות השפעה ממושכת על חייהם עד כדי מניעת אורח חיים תקין.
דוח 65ג עוסק בנושאים נוספים רבים ובהם: פעולות הממשלה לאבטחת האיכות הבטיחות בענף הבנייה - באפריל 2012 נהרגה קצינת צה"ל, לאחר שהתמוטט גשר התאורה בעת ההכנות לטקס יום העצמאות בהר הרצל. בדצמבר 2013 נפצעו כמה בני אדם מקריסת מרפסת בבניין מגורים חדש בחדרה. הביקורת בדקה את יישום ועדת זיילר שהוקמה בעקבות אסון ורסאי במאי 2001. מבקר המדינה העיר, כי אין לקבל את אוזלת היד המתמשכת בביצוע החלטות הממשלה שהתקבלו על בסיס מסקנות ועדת זיילר.
תכנון והניהול של משאבי אנוש במשרד החוץ - בשנים 2011-2008 210 עובדים מינהליים הועבר אל שירות החוץ ובכך הייתה חריגה מרחיקת לכת מהמכסה המאושרת. בסוף 2014 יותר מ-13% מעובדי שירות החוץ לא היו כשירים כלל לשרת בחו"ל.
חברת נמל אשדוד בע"מ - הביקורת שנעשתה בחודשים מארס - דצמבר 2013 מצא שהמנכ"ל וחלק מסגניו לא מילאו את תפקידים כראוי. גם הדירקטוריון לא מילא תפקידו. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את ההתנהלות הזאת.
המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה - נמצא ניגוד עניינים מובנה בין שני תפקידיו של צבי פלג שכיהן בה בשעה כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה וכמנכ"ל אורט ישראל. וכן ניגוד עניינים מובנה של מורשי החתימה של המכללה. נמצאו ליקויים בהעברת הכספים בין המכללה לאורט ישראל.
מדיניות מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, קובעת שיש לשים דגש על מעקב אחר תיקון הליקויים. אם נמצא שהליקויים מתוקנים עוד במהלך ביצוע הביקורת, הדברים באים לידי ביטוי בדוח עצמו.
לקריאת הדוח השנתי לחצו כאן