אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר בתולדות המדינה נחשף בקרקעית הים

האוצר הנדיר. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות

אוצר מטבעות הזהב הגדול ביותר שנתגלה בישראל נמצא בשבועות האחרונים על קרקעית הים, בנמל העתיק שבגן הלאומי קיסריה. מי שמצאו את האוצר האבוד היו צביקה פייר, קובי טוינה, אביבית פישלר, יואב לביא ויואל מילר - קבוצת צוללנים ממועדון הצלילה בנמל.  לאחר שהבינו כי מדובר באוצר אמיתי, אספו עימם כמה מטבעות וחזרו במהירות לחוף כדי לדווח למנהל מועדון הצלילה, אשר הזעיק את היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. לאחר התארגנות מהירה, יצאו צוללי הרשות יחד עם הצוללים למקום, וחשפו באמצעות מגלה מתכות, כ- 2,000 מטבעות זהב בערכים שונים: דינר, חצי דינר ורבע דינר, במידות בגדלים ומשקל שונים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לדברי יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, מדובר בעדות היסטורית מרתקת ונדירה לחיי העבר, אשר נחשפה בעקבות סערות החורף. "גילויו של אוצר מטבעות כה גדול שהיה בעל ערך כלכלי כה רב, מצביע על כמה אפשרויות להימצאותו בקרקעית הים: יתכן שמדובר בספינה שנטרפה במקום, ואשר הובילה כספי מיסים שהיו בדרכם לשלטון המרכזי במצרים, ואולי באוצר מטבעות שנועד לתשלום משכורות לחיל המצב הפאטימי שישב בקיסריה והגן על העיר. סברה נוספת, היא שהאוצר היה כספי קופה של אוניית סוחר גדולה אשר עסקה במסחר עם ערי החוף והנמל בים התיכון, וטבעה במקום".

ביחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, מקווים כי בחפירות הארכיאולוגיות שייעשו במקום, ניתן יהיה להשלים את ההבנה על המכלול הארכיאולוגי כולו, ובדרך זו לענות על השאלות הרבות שנותרו עדיין ללא מענה לגבי האוצר.


המטבעות שהתגלו בקרקעית הים בקיסריה. צילום: קובי שרביט - רשות העתיקות

רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "מצב ההשתמרות של מטבעות הזהב מצוין, ולמרות שהיו בקרקעית הים כאלף שנים, הם לא נזקקו להתערבות מעבדה לניקוי ושימור. זאת, משום שהזהב הינו מתכת אצילית, ואינו מושפע מהאוויר או מהמים. מטבעות הזהב שנחשפו היו במחזור המטבע גם לאחר הכיבוש הצלבני ובמיוחד בערי הנמל אשר דרכן התקיים סחר בינלאומי. כמה מהמטבעות שנמצאו במכלול היו עקומים ועליהם סימני נשיכת שיניים, עדות לבדיקה פיסית בשיניים, שעשו בעליהם או הסוחרים. במטבעות אחרות זוהתה שחיקה משימוש, ואחרות נראו כאילו זה עתה נטבעו.

"מדובר באזרחות למופת ובקבוצה של מגלי זהב בעלי לב זהב, שאוהבת את הארץ ואת ההיסטוריה שלה". אומר יעקב שרביט על הצוללים שמצאו את האוצר.  "חוק העתיקות קובע כי העתיקה שייכת למדינה ועבירה בגין אי דיווח או הוצאת עתיקות ממקומן או סחר בהן עונשה עד חמש שנות מאסר. במקרה זה דיווחו הצוללים על המציאה, אך במקרים רבים לוקחים הצוללים את החפצים לביתם וכך אובד לתמיד מידע ארכיאולוגי חשוב שאינו ניתן לשחזור. לכן גילוי האוצר מחדד את הצורך לשלב את פיתוח המקום כאתר תיירות וצלילה, עם הגבלת הצלילה במקום בליווי מפקחים או עם מדריכים ממועדון הצלילה בלבד".

בחברה לפיתוח קיסריה וברשות הטבע והגנים מברכים על גילוי האוצר:  "אין ספק שמציאת האוצר המרשים מדגיש את ייחודה של קיסריה כעיר נמל קדומה עם היסטוריה ומורשת תרבותית עשירה. עדיין, לאחר 2,000 שנה ביכולתה להלך קסם על המבקרים הרבים, להמשיך לחדש, ולהפתיע בכל פעם מחדש כשחלקים נוספים ממסתורי עברה באדמה ובים נחשפים".

המטבע העתיק ביותר שנחשף באוצר, הוא של רבע דינר והוא הוטבע במטבעת פלרמו שבסציליה במחצית השנייה של המאה ה- 9 לספירה. מרבית המטבעות שייכים לחליף אל-חאכים (מהשנים 996- 1021 לספירה) ולבנו אל-זאהיר 1021- 1036 לספירה), והם נטבעו במצרים ובצפון אפריקה. במכלול המטבעות לא נמצאו מטבעות מהשושלות המוסלמיות המזרחיות, ועל כן ניתן לקבוע בוודאות כי מדובר באוצר פאטימי.


המטבעות בקרקעית הים בקיסריה. צילום: קובי שרביט - רשות העתיקות

ערכו הרב והמשמעותי של האוצר מתברר באמצעות מקורות היסטוריים כדוגמת תיאורו של הנוסע איבן ג'ובייר, אשר מספר כי תושבי הישובים המוסלמים נדרשים לשלם לשלטון הפאטימי מחצית מהיבול בעת הקציר, ובנוסף תשלום מס גולגולת של דינר אחד וחמישה קוראטים (24 קוראטים היו שווים דינר אחד, מכאן גם שיטת המדידה של הזהב לפי קראט).

תיאורים בכתבי "הגניזה הקהירית" מהמאה ה- 11- וה-12 לספירה, מספרים, בין השאר, על פדיון שבויים, בהם שבויים יהודיים מאשקלון שהועברו למצרים. על פי הכתוב, הקהילה היהודית שילמה כ- 500 דינרי זהב לפדיונם והחזרתם לארץ, ועוד נותר חוב של מאתיים דינר. עבור אנשים רמי מעלה שולם סכום גבוה במיוחד. כך, נזכר מקרה בו ביקשו סכום של 80 דינר לפדיון שבוי אחד. מהגניזה הקהירית אנו למדים על שמירה של מטבעות זהב בארנקים שהכילו עד כ- 100 דינרי זהב, אך לא מעבר לכך.

הממלכה הפאטימית הייתה עשירה ביותר והונה היה עצום. דיווחי האוצר באותם ימים מעידים על 12 מיליון דינרי זהב, שהיה בקופת הבירה בקהיר (פוסטט הקדומה). עליית השושלת הפאטימית לשלטון במחצית השנייה של המאה ה-10 לספירה, והמדיניות הפוליטית והכלכלית שלה, הביאו לפריחה מחודשת של הסחר הימי באגן המזרחי של הים התיכון. הפאטימים, שהגיעו מצפון אפריקה, הביאו למצרים דפוסי מסחר שהיו אופייניים למערב הים התיכון. תחת שלטונם טופחו קיסריה וערי חוף נוספות, נבנו בהן חומות, וישב בהן מושל שהיה כפוף ישירות לשלטון במצרים, ולרשותו עמד חיל מצב שהגן על העיר מפני אויבים פוטנציאלים. אחד המאפיינים הבולטים של תקופה זו הוא התרחבות המסחר הבינלאומי: במזרח הים התיכון הפליגו ספינות סוחר לצד אוניות המלחמה. סחר זה לא פסק בין המוסלמים והצלבנים גם בזמן מלחמה ומצור, ושגשג בימי שלום.


האוצר הנדיר. צילום: קלרה עמית - באדיבות רשות העתיקות

בתקופה זו פרחה קיסריה ושגשגה, והתנהל דרכה מסחר ער עם ערי נמל אחרות, - וזאת חרף מצבו הרע של הנמל, שנבנה על ידי הורדוס בתקופה הרומית. הנוסע אלמוקדסי, בספרו "אודות האזורים של העולם המוסלמי", שנכתב סביב שנת 958 לספירה, תקופה של עיצומן של המלחמות שניהלו הפאטימים בארץ ישראל וסוריה מתאר את קיסריה: "אין עוד עיר יפה כמוה...אדמותיה טובות ופירותיה משובחים, כמו כן מפורסמת העיר בחלב התאואים ובלחם לבן. ביצור בלתי חדיר שומר על העיר ומגן על רובעי מגורים מאוכלסים היטב, מי השתייה מסופקים מבארות ומבורות" . תאורים מעין אלו מופיעים גם בספרו של הנוסע הפרסי נאציר אל חוסרו, שהגיע לקיסריה בשנת 1074 לספירה. "עיר טובה משופעת התמרים, תפוזים ולימונים ומים זורמים, חומותיה חזקות ולעיר שער ברזל, מים פורצים בעיר ומחצר מסגד יום השישי ניתן לראות את הים וכל מה שעובר בו". קיסריה, שהיתה מוקפת חומה חזקה ואשר ישב בה חיל מצב, לא נכנעה לצבא הצלבני שחלף על פניה בשנת 1099 בדרכו לירושלים, ורק לאחר מצור שנמשך שבועיים נכבשה בידי הצלבנים ב- 17 במאי 1101 .