צילום: באדיבות חברת נטפים לפי תחזיות שונות עד שנת 2025 עתידה לגדול אוכלוסיית העולם ולמנות כ-8 מיליארד בני אדם וב-2050 היא עתידה לגדול עד כדי 9 מיליארד נפש. זה אולי נראה רחוק, אבל צריך לזכור כי לגידול המספרי הזה ישנן השלכות רבות. האזהרות החמורות ביותר מדברות על כך שבהנחה שהמגמה העולמית הנוכחית של צריכת המזון תימשך - הגידול המאסיבי באוכלוסיית העולם יגרום למשבר מזון עולמי.
משבר המזון מטריד רבים, וחברות רבות מבצעות כבר היום צעדים רבים שיעזרו בהתמודדות עם האתגר של ייצור מזון עבור אוכלוסיית העולם הגדלה. מטבע הדברים, חקלאות העתיד תהיה אחראית על מרבית אספקת המזון, אך צריך לזכור כי גם החקלאות עוברת שינויים ותמורות רבות, ובעתיד היא תיראה שונה לגמרי. האם חקלאות העתיד תוכל לספק די מזון לאוכלוסיית העולם? האם בעולם שסוגד להיי טק יש עוד מקום לעבודת כפיים? ואיך תיראה החקלאות עוד כעשור, ולמעלה מכך? ולא פחות חשוב - כיצד מפחיתים את הנזק הסביבתי הנגרם מחקלאות שאינה ברת קיימא וגורמת לבזבוז מים, מגבירה את אפקט גזי החממה, והדחת חנקות למי תהום?
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק כשאנו מביטים קדימה, ברור לנו שהחקלאות עומדת בפני שינויים משמעותיים מבחינה תרבותית. הדור הבא של החקלאים לא יבוסס בבוץ במגפיים, התמונות של מאות חקלאים כפופים בשדות האורז הנצחיים המוצפים במים יעלמו, וכל הגידולים החקלאיים יהיו ממוכנים באופן מלא - משתילה עד הקציר. הטרקטורים יצוידו במערכות ניווט GPS, וידעו לתת דיווחים מדויקים על העבודה שבוצעה, מרססים ומערכי דישון יידעו לתת כמות סלקטיבית על פי מצלמה הסורקת את השטח לפני הטרקטור, ובקיצור - מהפיכה שלמה. גם כיום, כהכנה לעתיד לבוא, אנו מקדמים שיתופי פעולה שונים עם חברות מיכון, בכדי ליצור מצב שהמכונות שזורעות יכניסו את הטפטוף, והמכונות שקוצרות יוציאו את הטפטוף במהלך אחד.
זאת ועוד; בעזרת הקידמה חקלאי העתיד יוכלו לבקר בשטח לעתים רחוקות וינהלו את כל העבודה מהבית ("חקלאות סוף שבוע"). בהודו שמעתי ביטוי מוצלח שמתאר את השינוי העתיד לבוא; בעיניהם, חקלאות העתיד תהיה חקלאות של "צווארון לבן". החקלאי יוכל לקבל נתונים מהשטח, כולל תמונות, התרעות במיסרונים ויוכל להגיע לשטח רק בסוף השבוע. מדובר עדיין בחזון רחוק, אבל חלק מהדברים הללו ניתן לעשות כבר היום, ולא רק מהבית, אפילו מהסמארטפון; לאחרונה הושקה בנטפים מערכת uManage, תוכנה ואפליקציה לשליטה חקלאית מרחוק, שמאפשרת לחקלאים לאסוף, לנהל ולנתח מידע הנוגע לחלקות הגידול שלהם, לנהל רישומים על ביצועי ההשקיה, הדישון, מצב היבול והצמחייה ואף לנתח גורמים נוספים המשפיעים על הגידולים - כמו כיוון הרוח, תחזית מזג האוויר, טמפרטורה, קרינה, לחות קרקע, דשן וכדומה. זהו הכיוון אליו הולך עולם החקלאות וחקלאים עם מחרשות ככל הנראה יהיו זיכרון רחוק.
צילום: באדיבות חברת נטפים הקידמה החקלאית היא דרך אחת בעזרתה נוכל להתמודד עם המגמה העולמית הנוכחית של צריכת המזון, אבל היא כמובן לא הדרך היחידה. אילו שיטות נוספות קיימות?
העלאת היבול ליחידת שטח תוך חיסכון במים. בעיית המזון מחייבת אותנו לגדל מזון רב יותר בשטח הקיים, ולמעשה מציבה בפנינו אתגר רציני. איך מתמודדים? אנחנו מאמינים בתפיסה שניתן "לגדל יותר - בפחות" (פחות שטח, פחות מים, פחות אנרגיה). בגידולים רבים ניתן להכפיל את היבול תוך שימוש במחצית כמות המים. הדוגמה הברורה ביותר היא גידולי האורז. במשך שנים, החקלאות המסורתית נהגה להציף את גידולי האורז במים, שיטה שגרמה לבזבוז מים והסבה נזק סביבתי (נמצא כי ההשקיה ב"הצפה" גורמת לפליטה אדירה של גזי חממה), אבל יותר מכל - לא הניבה יבול מקסימלי. לאחר מחקרים וניסויים שנערכו ברחבי העולם נמצא שהשקיית אורז בטפטוף מניבה יבול גדול יותר ומזיקה פחות לסביבה. כבר כיום אנו מגדלים אורז בטפטוף בברזיל, סין, הודו, איטליה, יפן, ארה"ב ואוסטרליה. המגמה הזו עתידה להתעצם בשנים הקרובות.
טיפוח גנטי של זנים חדשים עתירי יבול: לפי הערכות, כבר כיום, למעלה משליש מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים שבהם קיים מחסור במים. הקרחונים שהולכים ונמסים, תקופות הבצורת שהופכות לתדירות יותר ויותר, התרוקנות האקוויפרים - כל אלה מצביעים על בעיה עולמית גוברת והולכת שתשפיע על תחומים רבים, בהם כמובן החקלאות. בהקשר זה, הביטוי המרכזי לכך יהיה פיתוח של זנים חדשים ועמידים יותר, שיניבו 10-30% יותר תפוקה עם אותה כמות מים.
דישון מיטבי המותאם לקצב גידול הצמח עם כמות מים מדויקת, כך שאין הדחת חנקות למי התהום, כמו שקורה בהשקיה בהצפה.
ואם בהצפה עסקינן, מסתבר שבתנאים האנאירוביים שנוצרים, משתחררות לאוויר העולם כמויות הגדולות בעשרות מונים (מול טפטוף) של גז מתאן ודו חנקן חמצני ,והם שגורמות להתעצמות אפקט גזי החממה.
שימוש בטפטוף כמערכת הולכה (Drip as Delivery System): במקום לרסס כימיקלים רעים ממטוסים וליצור זיהום אווירי, אנחנו יכולים להביא חלק ניכר מהם ישירות אל מערכת השורשים, בנפח מופחת ולקבל הדברה יעילה. יתרה מזאת , איתרנו הרבה חומרים "ירוקים" כמו מיקוריזה ובקטריות שונות שניתן להוליכן בטפטוף, ולגרום להגדלה של מערכת השורשים, מה שמוביל, כרצוי, להעלאת היבול בצורה משמעותית.
לסיכום, העולם החקלאי עובר שינויים רדיקליים שמשפיעים על ההווה - וישפיעו אף יותר על העתיד. אנו מקווים כי הקשיים הקיימים יובילו לפתרונות טובים שישפרו את עולם החקלאות ואת איכות המזון שאנו אוכלים.
** מיקוריזה (מיוונית: מיקו - פטרייה, ריזה - שורש), תוצר סימביוזה בין קורים של פטריות לשורשים של צמחים עילאיים. במצב זה הפטריה נהנית מאספקת מוטמעים (תוצרי הפוטוסינתזה) מהצמח, והצמח משתמש בשטח הפנים הגדול של התפטיר (הקורים) לקליטה יעילה יותר של יסודות מזינים מהקרקע, ולשיפור במאזן המים.  | הכותב - דובי רז
מנהל המחלקה החקלאית - נטפים
צילום: באדיבות נטפים |
