שבר הצמיד עם סמלי המנורה. צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות שבר צמיד ועליו דגמי מנורת שבעת הקנים מבית המקדש, התגלה במהלך חג החנוכה סמוך לאליקים בגן לאומי הר הכרמל. במקום התנהלו בשבועות האחרונים חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, לפני הקמת בריכת מים לעיר יקנעם, ביוזמת חברת "מקורות".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק במהלך החפירה נחשף אזור תעשייתי ובורות אשפה של יישוב גדול, שהתקיים בשלהי התקופה הרומית ובראשית התקופה הביזנטית - סוף המאה ה-4, ראשית המאה ה- 5 לספירה. לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות - לימור תלמי ודן קירזנר, ביום ה' האחרון, בתום החפירה, החל תהליך עיבוד החומר הראשוני, במהלכו מוינה תכולת אחד הארגזים, אשר כללה מאות שברי זכוכית שהושלכו לבור האשפה.
אחד מתוך שמונה ארגזים עם שברי זכוכית שהוצאו מבור האשפה העתיק, צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות 
גוש פסולת מכבשן זכוכית. בבור האשפה נמצאו שברי זכוכית בשלבים שונים של ייצור, צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות ''מצאנו להפתעתנו שבר קטן של צמיד. מטבע הדברים, הוא היה מלוכלך מאוד, אך עדיין ניתן היה לראות כי הוא מעוטר. לאחר הניקוי, התרגשנו לגלות כי הצמיד, העשוי זכוכית בגוון טורקיז, עוטר בסמלי מנורת שבעת הקנים - אותה המנורה אשר לפי המסורת, פך השמן הספיק כדי להאיר בבית המקדש במשך שמונה ימים. נראה כי ההטבעה על הצמיד נעשתה כאשר הזכוכית הייתה חמה. בשבר הקטן שנמצא שרדו הטבעות של שתי מנורות - האחת מנורת שבעת קנים פשוטה, שבה נראים רק פני המנורה ובשנייה ניתן לראות מנורת שבעת קנים עם להבות מעל הקנים".
שבר הצמיד עם סמלי המנורה. צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות לדברי יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, צמידים ותליונים עשויים מזכוכית המעוטרים בסמלי מנורה או אריה, או בדמויות שונות של אלים ובעלי חיים, מוכרים בתקופות אלה בארץ ישראל, לבנון וסוריה. ''עד כה, נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ שלושה שברי צמידים עם עיטורי מנורה: בחפירה בבאב אל הווא שבצפון רמת הגולן, בבניאס, וצמיד נוסף התגלה לפני שנים בחפירות בשיקמונה, חיפה. הצמיד משיקמונה עוטר אף הוא בעיטור מנורה ומעליה להבות". לדברי , "תכשיטים כאלה נמצאו בחפירות לרוב בהקשר של מנחות קבורה. נדיר יותר למצוא פריטים כאלה בשכבות ישוב, ונדיר עוד יותר למצוא אותם בבור אשפה עתיק". אומרת גורין-רוזן.
הארכיאולוגית לימור תלמי מרשות העתיקות מחזיקה בסיס קערה גדולה מזכוכית. צילום: יולי שוורץ - רשות העתיקות "השאלה הנשאלת כעת, היא - האם מדובר בהוכחה ודאית כי ביישוב העתיק גרו יהודים? ''יתכן, אך אפשר שישבו במקום גם שומרונים, או אוכלוסייה פגאנית או נוצרית'' אומרים החוקרים. ''השערה נוספת היא שהצמיד, מקורו בבית מלאכה שפעל במקום ויועד לשווקים אחרים. אפשרות זו מסתמכת על ממצאי פסולת זכוכית נוספים שנחשפו בבור האשפה, וכללו גם חרוזים וצמידים. תכשיטי זכוכית היו בשימוש נרחב בתקופה הרומית המאוחרת וסביר להניח שאלה שעוטרו באופן מיוחד היו יקרים יותר מהפשוטים ללא עיטור. האשפה שהתגלתה בבור וכללה כלי זכוכית רבים ושברי חלונות זכוכית, וכן מבחר תכשיטים, מעידה על אוכלוסיה שחייה חיי נוחות ורווחה. יתכן כי אזור התעשייה הגדול שהיה במקום, פרנס את תושבי הישוב הסמוך".
חברת המים הלאומית "מקורות" יזמה בשנים האחרונות הקמת ברכת מים חדשה לצורך אספקת מים לאזור יוקנעם ומעלה הכרמל. המקום האופטימלי שנבחר, לאחר בחינת החלופות בשיתוף פעולה עם רשות הטבע הוגנים וקק"ל, היה באתר עתיקות מוכרז. "מקורות" מימנה את פעילות רשות העתיקות באזור וכרגע קיימת תכנית מפורטת מאושרת לקראת קבלת היתר בנייה, הכוללת שיקום נופי.
