...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


העסקת עובדים פלסטינאים בתחום החקלאות – קריאה לחשיבה מחדש


המעסיק אחראי, בעל כורחו לתלוש פיקטיבי, שמנפיקה ממשלת ישראל ונאלץ להכניס להנהלת החשבונות שלו מסמך הוצאה של שכר פיקטיבי, ומעבר לכך הוא חשוף לתביעות על הפרשי שכר ופיצויים וסוציאליות פיקטיביות מהעובדים. ראוי יהיה כי הממשלה תפעל לשינוי העיוות ויפה שעה אחת קודם

עו''ד ורו''ח יואב ציוני  20-12-2014





צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

העסקת עובדים פלסטינאים על ידי מעסיקים ישראלים בתחום החקלאות, טעונה קבלת היתר ממדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים (להלן- המת"ש). החוק המסדיר את העסקת הפלסטינאים הינו חוק עובדים זרים התשנ"א-1991. בהתאם לחוק זה מחויב המעסיק להעביר דיווח מידי חודש למת"ש על העובדים, הכולל פירוט ביחס למקום העבודה, סוג העבודה, ימי עבודה, שיעור השכר ורכיבי השכר.

בהנחיות שהוצאו על ידי מנהל האגף שירות מעסיקים ולעובדים זרים ברשות האוכלוסין (להלן- הממונה) נקבעו תנאים להעסקת העובדים. כפי שאטען ואדגים להלן הרי שתוצאתם של תנאים אלו אבסורדית ובלתי ראויה וראוי יהיה כי משרד הפנים ימהר לשנותם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בין התנאים שקבע הממונה להקצאת מכסת עובדים פלשתינים למעסיק בישראל בתחום החקלאות, מצוי התנאי, לפיו - העובדים יועסקו בהיקף של משרה מלאה בלבד.

על פי הנחיות הממונה לא ניתן להעסיק עובדי שטחים במשרה חלקית. מידי חודש קובע פקיד במדור תשלומים מהם ימי העבודה במשרה מלאה, המינימאליים לאותו חודש, וזאת לצורך חישוב השכר של העובדים. בחישוב ימי המינימום מנוכים ימי שישי ושבת, ימי חג (לפי הדת היהודית ולפי הדת המוסלמית), ימי סגר, וימי גשם ובוץ (בחורף), (להלן ולעיל- "ימי העסקה מינימאליים").

על פי הנחיות הממונה, ניתן להפחית מימי הדיווח המינימאליים האפשריים, גם ימי מחלה של העובדה אולם הדבר מותנה בהצגת תעודת מחלה בלבד.

על פי הנחיות הממונה על המעסיק לשלם לעובדים הפלשתינאים הרשומים על שמו מדי חודש, שכר ותנאי העסקה בגין מספר מינימום של ימי עבודה בחודש, כפי שנקבע על ידי מדור התשלומים של רשות האוכלוסין וההגירה, גם אם העובד לא עבד במשך כל אותם ימים.

תלוש השכר לעובד הפלסטינאי, בגין עבודתו אצל החקלאי, מונפק על ידי מדור התשלומים, כאמור בהתאם לימי המינימום הנ"ל, ללא התחשבות וללא קשר למספר הימים בהם עבד העובד הפלסטינאי בפועל.

על פי המצב הקיים שכרו של העובד הפלסטינאי משולם על ידי שני גורמים ועל פי שני בסיסי נתונים שונים:

החקלאי (המעסיק/המגדל) משלם לעובד את השכר נטו, וזאת בהתאם לימי העבודה ושעות העבודה שעבד העובד המסוים בפועל באותו חודש.

מדור התשלומים גובה מהמעסיקים את התשלומים החלים על המעסיק על פי דין ואת הניכויים מהשכר שיש לנכות על פי דין (הוצאות סוציאליות ונלוות לשכר ומיסי חובה) ומעביר אותם לגורמים השונים. מדור התשלומים גובה סכומים אלו מהמעסיקים בהתאם לתלוש המונפק על ידו, המבוסס כאמור על ימי העסקה של משרה מלאה (ימי העסקה מינימאליים), ללא קשר לכמות הימים שבוצעו בפועל.

מדור התשלומים אוכף את הדרישה לדיווח ותשלום על פי ימי העסקה מינימאליים על אף שהחקלאים התריעו בפניו כי מדובר בהפרשות סוציאליות ותלושים שלעיתים קרובות אינם עולים בקנה אחד עם המציאות.

רשות האוכלוסין וההגירה אינה מאפשרת לחקלאים לחרוג ממסגרת הימים הקשיחה שהיא יצרה וזאת גם אם העובד הפלסטינאי עבד פחות ימים או שעות מימי העבודה המינימאליים. היא דורשת מהחקלאי לדווח על נוכחות מלאה (בהתאם ל"ימי ההעסקה מינימאליים") בעבודה גם אם העובד לא נכח בעבודה באופן מלא.

פשיטא כי אי התאמה בין כמות הימים המינימאליים לבין כמות ימי ההעסקה בפועל הוא דבר שבהכרח. והרי החיים יותר חזקים מדרישה כזו או אחרת של מדור התשלומים, ועובדי השטחים אינם רובוטים המנותקים מאילוצי המשפחה והיום יום ואינם פועלים באופן אוטומטי כמי שתכנתו אותם להתיישר על פי ימי ההעסקה שקובע פקיד במשרד הפנים.

באופן טבעי ומחויב המציאות, קיימים בפועל מקרים רבים בהם עובדים אינם מגיעים לעבודה מסיבות שונות, שאינן עולות בקנה אחד, דווקא עם המקרים המצומצמים שקבעה רשות האוכלוסין וההגירה. כך לדוגמא ומבלי למצות את המקרים והדוגמאות- העובד חולה אולם אין ברשותו אישור מחלה, בעיות משפחתיות, מחלה של בן משפחה, אבל במשפחה, שמחות משפחתיות ועוד.

מעבר לכך, קיימים, מדרך הטבע, גם מקרים של הפסקות עבודה קצרות של מספר ימים, וזאת בעל כורחם של המעסיקים ועקב גורמים שאינם בשליטתם, ולדוגמא- מטעמי מזג אוויר (ימים בהם שורר חום קיצוני או קרה בשטח), תקלות מכניות, חוסר יכולת לשלוח את הסחורה לאריזה ושיווק עקב עומס במערכות אלו וכד'.

סיטואציה נוספת שאין למעסיק שום שליטה עליה וקורית לא פעם הינה שהעובד, עובר במעבר הגבול, אולם בסופו של דבר מטעמים שאינם תלויים במעסיק, לא התייצב לעבודה אצל מעסיקו החקלאי.

רשות האוכלוסין וההגירה אינה מוכנה לקבל כל חריגה מאותם ימי מינימום קשיחים ולא מכירה בשום סיטואציה שבה מצהירים המעסיקים הישראלים כי העובד לא הגיע לעבודה (או אף אם עזב מוקדם את יום העבודה מסיבות כאלו ואחרות).

רשות האוכלוסין וההגירה אינה מאפשרת גם לדווח דיווח יומי הנמוך מיום עבודה מלא, על אף שבאופן טבעי קיימים מקרים שבהם מסיבות שונות עובד לא עבד יום עבודה מלא. למשל עקב עייפות לאור הקושי הפיזי לעבודות חקלאיות מסוימת בתנאי מזג האוויר (למשל עקב חוב כבד בחממות בקיץ).

כתוצאה מהדרישות הבלתי סבירות המצוינות לעיל נוצרת סיטואציה שבה החקלאים נאלצים לדווח דיווחי כזב פיקטיביים על פי מספר ימי המינימום שקבעה רשות האוכלוסין וההגירה ביחס לאותו חודש עבודה ולהצהיר דיווח שאינו אמת לפיו העובד עבד מספר ימים או שעות גבוה ממה שבוצע בפועל.

הדרישה השרירותית, שאינה תואמת (ולעולם לא תוכל להיות תואמת) את המציאות בפועל יוצרת סיטואציה לפיה תלושי השכר המונפקים על ידי מדור התשלומים אינם משקפים את המציאות, ובהתאמה לכך מועברים בגינן תשלומים עבור הוצאות נלוות וסוציאליות מנופחות לגורמים המוסדיים השונים (ביטוח לאומי, מס הכנסה ניכויים, קופת פנסיה וגמל), שאינם תואמים את השכר האמיתי המגיע והמשולם לעובד.

בהתאם לאותם דיווחים מנופחים מחויבים החקלאים להעביר מידי חודש בחודשו דמי הוצאות סוציאליות מנופחות – הפרשות מהשכר (עלות עובד ועלות מעביד), בגין המרכיבים הבאים: קרן פנסיה מעביד (6%) ועובד (5.5%), דמי מחלה (2.5%), חופשה (4%), פיצויים (6%), היטל השוואה (0.37%), ביטוח לאומי מעביד ועובד, מס בריאות, מס ארגון, מס הכנסה ניכויים ועוד.

העובדה שבפועל החקלאים משלמים לעובדים בהתאם לשעות ולימים שבוצעו בפועל, שהם סכומים שונים מהסכומים בתלוש, יוצרת עיוותים במספר מישורים:

החקלאים נאלצים לדווח על הוצאות שכר בהתאם לתלוש שהונפק להם על ידי מדור התשלומים. אלא שתלוש זה לעיתים ועל פי רוב (עקב ההנחיה לדיווח לפי ימי העסקה מינימאליים) שגוי כיוון שהוא מייצג שכר שאינו קיים במציאות ואינו חופף לשכר שמשולם בפועל לעובד (שמחושב לפי עבודתו בפועל). נוצר מצב שהחקלאים מחויבים לפעול בניגוד לחוק הגנת השכר התשס"ח-2008, וחוקי המס המחייבים כי הדיווח בתלוש הוא דיווח אמת.

התלוש המנופח חושף את המעסיקים לתביעות בבית הדין לעבודה להפרשי שכר וסוציאליות על פי תלוש שכר שהוא למעשה תלוש עובד פיקטיבי, ללא קשר לביצועי העובד התובע.

לעניין זה יצוין כי בתי הדין לעבודה רואים בדיווחי רשות התעסוקה ובתלושים המופקים על ידם כמסמך מחייב המשקף את העבודה שבוצעה בפועל (ראו לענין זה ס"ע 43095-02-10 גמיל מוסא אדם נ' גבריאל בלמס (פורסם בנבו): בתלוש השכר המופק לעובד הפלסטינאי, כותב מדור התשלומים כי "האמור בתלוש זה הוא בהתאם לדיווחי המעסיק ועל אחריותו בלבד". נוצר מצב אבסורדי בו המעסיק אחראי, בעל כורחו לתלוש פיקטיבי, שמנפיקה ממשלת ישראל ויותר מכך הוא נאלץ להכניס להנהלת החשבונות שלו מסמך הוצאה של שכר פיקטיבי, ומעבר לכך הוא חשוף לתביעות על הפרשי שכר ופיצויים וסוציאליות פיקטיביות מהעובדים.

הכללת תלוש שאינו משקף במדויק את עבודת העובד בפועל בהנהלת החשבונות של החקלאי חושפת אותו מניה וביה לסנקציות שונות של רשויות המס, שפגיעתן כידוע רעה.

מאחר ותלוש השכר הוא הוצאה מוכרת נוצרת מנייה וביה גם פגיעה בהכנסות המדינה ממיסים.

נוהלי מדור התשלומים יצרו סיטואציה אבסורדית ופסולה, של הנפקה סיטונאית של תלושי שכר מנופחים (או במקרים מסוימים נמוכים מהמגיע) ופיקטיביים, על ידי משרד ממשלתי (רשות האוכלוסין וההגירה) האחראי על הנפקת תלושי השכר לעובדים הפלסטינאים עבור החקלאים.

הפעלת הנוהל גורמת להפרת זכויות יסוד של החקלאים ובמיוחד פגיעה בזכות לקניין, שעה שהמדינה מחייבת אותם מטעמים שאינם מובנים להוציא מכספם תשלומים שאין ביניהם למציאות דבר, ועוד בדרך זאת חושפת את אותם חקלאים לתביעות על ידי אותם פלשתינאים, שתביעותיהם להפרשי שכר בבית הדין לעבודה מבוססות על אותם תלושים פיקטיביים ומחייבת אותם בהוצאות מיותרות בהתגוננות מפני תביעות אלו.

הרשות בפרסומיה טוענת כי תכלית ההחלטה היא להגן על תנאי העסקתו של עובד מהשטחים ולהשוותם לתנאי עבודתו של כל עובד ישראלי אחר. המצב בפועל שנוצר בעקבות הנוהל הוא, שלא רק שתנאי עבודתו של הפלשתינאי עדיפים על העובד הישראלי שהרי זה הראשון מקבל תנאים סוציאליים בחסות המדינה גם בגין ימים שהוא לא עובד בגינם בפועל ועוד הוא יכול לתבוע את המעסיק בגין אותם ימים שהוא לא עבד.

ראוי יהיה כי שר הפנים החדש, מר גלעד ארדן, ייקח הדברים המפורטים לעיל לתשומת ליבו ויפעל לשינוי העיוות שבנוהל מת"ש ביחס לימי העסקה מינימאליים ויפה שעה אחת קודם.

הכותב: יואב ציוני עו"ד ורו"ח
יואב ציוני ושות' - עורכי דין ונוטריון
הבונים 6 רמת גן www.tzionitax.com