מבנה בית החווה -צילום אוירי: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות בית חווה מרשים, בן כ-2,800 שנה, נחשף בשבועות האחרונים בראש העין במהלך חפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות לפני הרחבת העיר, ביוזמת משרד הבינוי. לדברי עמית שדמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, החווה שנבנתה במאה ה-8 לפנה"ס - תקופת הכיבוש האשורי, משתרעת על פני 1200 מ''ר והשתמרה באופן יוצא דופן.
מבני החוות בתקופה זו שימשו כמין יישובים קטנים, אשר תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית. הגתות הרבות שנתגלו בקרבת היישוב, מעידות על כך שתעשיית היין באזור הייתה ענף החקלאות העיקרי במקום. ממגורה גדולה, אשר שמשה לאחסון תבואה, מלמדת כי התושבים הקדמונים עסקו גם בגידול דגן.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק לדברי שדמן, המבנה אשר כלל 23 חדרים, המשיך לפעול גם בתקופה הפרסית, המכונה גם תקופת שיבת ציון (המאה ה-6 לפנה"ס), וכן בתקופה ההלניסטית. תקופה זו החלה בארץ עם בואו של אלכסנדר מוקדון, שהיה אחד המצביאים הדגולים בהיסטוריה של העולם הקדום. עם נצחונו של מוקדון על הצבא הפרסי בשנת 333 לפנה"ס, הוא החל במסע כיבושים שנחל הצלחות רבות. המסע לארץ-ישראל לא נתקל בקשיים מיוחדים מבחינת מוקדון, והארץ פתחה שעריה למצביא הגדול.
עדות לנוכחות יוונית באזור נחשפה על אחת מרצפות המבנה, בדמות מטבע כסף נדיר אשר עליו טבוע שמו של המצביא - ΑΛΕΞΑNΔΡΟΥ. בצד זה של המטבע ניתן להבחין גם בדמותו של האל זאוס, ואילו בצד השני מופיע ראשו של הראקלס. בתקופה העות'מאנית נכרה אל תוך המבנה כבשן סיד, אשר אבני החווה שימשו עבורו חומר גלם זמין.
למעלה: פניו של הראקלס על גבי המטבע. למטה: דמותו של זאוס, והכיתוב הנושא את שמו של מוקדון. צילום: רוברט קול, באדיבות רשות העתיקות לאור רמת ההשתמרות הגבוהה של המבנה המרשים, החליטו רשות העתיקות ומשרד הבינוי לשמר את המבנה באתרו, לרווחת תושבי העיר וציבור המטיילים.
העיר ראש העין ממוקמת על אחד מן המעברים ההכרחיים של 'דרך הים', העוברת בין המורדות המערביים של השומרון - הדום הר שומרון - לבין העיר הקדומה אנטיפטריס - מקורות הירקון. מיקום אסטרטגי זה גרם לכך שלאורך מרבית התקופות ההיסטוריות היווה המקום יעד מבוקש להתיישבות, הן מן ההיבט החקלאי והן מן ההיבט הצבאי. נוכחות האדם במקום התקיימה כבר לפני כ-300 אלף שנה.
במסגרת עבודות פיתוח שנערכו על כביש מס' 5, נתגלתה במפתיע 'מערת קסם' על שלל ממצאיה אשר המלמדים על התרבות החומרית של יושבי המקום. כמה מאות אלפי שנים מאוחר יותר - בתקופה הכלקוליתית - זוהו שרידי יישוב על אחת מגדותיו של נחל רבה העובר בתוך העיר ראש העין. ממצא ייחודי נחשף גם מתקופת הברזל בעקבות מחקרים וחפירות ארכיאולוגיות שנערכו באתר עזבת צרטה הממוקם מצפון לעיר. אתר זה מזוהה עם אבן העזר המקראית. מתקופת בית שני, אנו יודעים לומר כי באזור מגדל אפק, הממוקם מדרום לעיר, פעל יישוב יהודי גדול. על יישוב זה מדווח יוסף בן מתתיהו בכתביו כאשר דן על האזור בתקופת המרד הגדול: "...וכששמע (גלוס) שיהודים לא מועטים התרכזו במגדל הנקרא אפקו, שלח לשם מחלקה כדי להתקיפם" (מלחמות היהודים). מגדל אפק המשיך להתקיים למעשה עד לזמנים המודרניים, והאזור התבלט בעיקר עקב תעשיית הסיד הנרחבת, שנמשכה ביתר שאת מן התקופה העות'מאנית.
