כלב מסוג קאנה קורסו שנגנב למטרת קרבות, צילום: עמותת תנו לחיות לחיות מאות כלבים בישראל מאומנים להרוג ומסיימים את חייהם בזירה האכזרית של קרבות לצרכי הימורים לא חוקיים. בעקבות פניות שהגיעו לוועדה לפניות הציבור בכנסת, התכנסה הועדה הבוקר (ב') לדון בנושא התמודדות הרשויות עם קרבות הכלבים.
"קרבות כלבים היא תופעה אכזרית, שכוללת בתוכה בעיות רבות'' אמרה בפתח הדיון יושבת-ראש הועדה חה"כ עדי קול. 'מדובר בבעלים של כלבים שהוגדרו בחוק כמסוכנים, שמגדלים אותם בתנאי התעללות קשה ומשסים כלבים אלו באלו עד שהחלש מבין השניים מת".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק אתי אלטמן, מעמותת תנו לחיות לחיות אמרה בדיון: : ''פניתי לכל הגורמים ואף אחד לא התייחס אלי. במשטרה אומרים שהם לא ערוך להיכנס לכפרים ולטפל בזה. יש פה בעיה הולכת וגדלה ואין אף אחד שיכול לטפל בה".
עו"ד יונתן שפיגל, היועץ המשפטי של תנו לחיות לחיות: ''ריבוי גורמי האכיפה הוא בעייתי בתחום הזה כי מעבירים את הנושא מגורם לגורם. הקרבות הם סוף הדרך אבל תהליך ההתעללות מתחיל הרבה קודם. מי שסובל בסוף הם הכלבים שאין להם את הפה והיכולת לזעוק.''
ח"כ תמר זנדברג: "הקרבות הם הביטוי הוויזואלי האכזרי של העניין, אבל כדי לאכוף צריך ללכת לעבירות של סחר והתעללות שנעשות עוד קודם. הממשק בין המשרד לביטחון פנים ומשרד החקלאות, והנפילה בין הכיסאות נובעת מחוסר היכולת להתייחס לתופעה כחשובה ומרכזית. השר לביטחון פנים אמר במליאה שהם מטפלים רק בתלונות שמתקבלות ולא באכיפה יזומה, למרות שמספיק להיכנס לאינטרנט כדי לעלות על אלה שמבצעים את העבירה. יש כאן התעללות נטו, אין פה צד שני. זו עבריינות. האכיפה צריכה להיות נטו מכוונת להצלת הכלבים ולכן הדיון הזה יכול להוות קשירת קצוות בין גורמי האכיפה ולהגיע למצב שתהיה יחידת אכיפה מוכשרת לנושא".
צמרת השירותים הווטרינרים מנותקת מהשטח רפ"ק שמעון קדוש, סגן ראש מדור הגנת הסביבה באגף המבצעים: אני מטפל בפניות יחד עם היחידות בשטח. אני לא יכול ליזום חקירות כי אני בן אדם אחד בכל הארץ. אני מתכלל את העסק ומחבר בין המתלוננים ובין הקצינים בתחנות. בכל תחנה יש צוות חקירות שאמור לטפל בתלונות האלה. לגבי הקרבות אין לנו כוח אדם להושיב מישהו שישב כל היום על המחשב ויחפש את זה.
ד"ר משה רפלוביץ', יו"ר הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות: ''כמות המשרות הרלבנטיות נמדדת בשברירי משרה. כיום המצב הוא שמצמצמים את המשרות ואין מי שיתנגד. החוק קבע שאנחנו צריכים למצוא את הכלבים ואת העבריינים אבל לא נתן לנו כלים לעשות את זה. יש בעיה להגיע לאנשים האלה. פנינו למשרד החקלאות וביקשנו להקים יחידת אכיפה ארצית שתרכז את הטיפול. האכפתיות של משרד החקלאות לנושא היא קטנה. המשרד היה צריך להקצות לזה משאבים. קשה לנו לרוץ אחרי העבריינים האלה. כשמחרימים כלבים אין איפה לשים אותם, הדילמה לפעמים היא או להחזיר אותם לבעלים שלהם או להרוג אותם. ביקשנו הרבה דברים ואנחנו נתקלים בחומה אטומה. צמרת השירותים הווטרינרים מנותקת מהשטח. מה שאנחנו רואים כאן זה קצה הקרחון. מדינת ישראל זנחה את הנושא לאנחות.
