...

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית כנגד תנובה על סך 235 מיליון ₪


התביעה הוגשה ע''י המועצה לצרכנות בעקבות גביית מחירים מופרזים של הגבינה הצהובה הארוזה שיצאו מפיקוח ממשלתי. מנכ''ל המועצה לצרכנות: ''בעיית יוקר המחיה נובעת גם מקביעת מחירים מופרזים על ידי גופים מונופוליסטיים, אשר חולבים את הצרכנים, במקום לעשותם שותפים לרווחים"

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  06-12-2014





 צילום: המועצה הישראלית לצרכנות

המועצה הישראלית לצרכנות הגישה לאחרונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תנובה, בגין מחיר הגבינה הצהובה הארוזה. לפי התביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד גיל רון, אהרוני רבינוביץ' ונדב מיארה ממשרד גיל רון קינן ושות', המחיר נקבע תוך ניצול לרעה של מעמד תנובה כבעלת מונופולין בתחום מוצרי החלב.

התביעה מבוססת על חוות דעת כלכלית של פרופסור יוסי שפיגל, מבית הספר למינהל עסקים באונ' תל-אביב שהזמינה המועצה, ממנה עולה כי הרווח העודף של תנובה עומד על כ-235 מיליון ש"ח. זהו הסכום שהמועצה לצרכנות תובעת עבור ציבור הצרכנים. סכום זה איננו מביא בחשבון ריבית או הצמדה. הנזק לציבור הוא המחיר שנגבה בפועל מעבר למחיר שהיה נגבה במסגרת פיקוח מחירים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בעבר, מחירי הגבינה במשקל ומחירי הגבינה הארוזה היו תחת פיקוח, ונקבעו בהתאם לעלות הייצור בתוספת רווח. באותה תקופה הגבינה הארוזה עלתה כ-24% יותר מהגבינה במשקל. בשנת 2007 הוסר הפיקוח על הגבינה הארוזה. תוך זמן קצר תנובה העלתה את מחיר הגבינה הארוזה, עד שמחיר זה הגיע ל-124% יותר (!) ממחיר הגבינה במשקל, שנותר תחת פיקוח ממשלתי.

המועצה לצרכנות טוענת כי תנובה יכלה להשיג מחיר זה רק באמצעות ניצול לרעה של המעמד המונופוליסטי שלה בשוק מוצרי החלב. טענות אלה נתמכות בחוות הדעת של פרופסור שפיגל.
הגבינות הכלולות בתביעה הינן גבינת עמק (200 גרם ו-400 גרם), גלבוע, גוש חלב וטל העמק. בין השנים 2007-2013 ציבור הצרכנים שילם על הגבינות הצהובות באריזה (הכלולות בתביעה) סך של כ-1.3 מיליארד שקלים. ההיקף הכספי של מכירות מוצרי חלב בישראל מוערך בכ-8 מיליארד ₪ במונחי מחיר לצרכן, כאשר היקף המכירות של המוצרים תחת פיקוח מחירים פעיל מוערך בכ-1.5 מיליארד ₪.

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אומר כי "זוהי תביעה יוצאת דופן בחשיבותה. יוקר המחיה עומד על סדר היום הציבורי. בעיית יוקר המחיה נובעת משלל סיבות, לרבות קביעת מחירים מופרזים על ידי גופים מונופוליסטיים. המועצה פועלת בכל הדרכים העומדות לרשותה כדי למגר תופעות פסולות אלה, ותמשיך לעשות כן, בין היתר על ידי הגשת תביעות ייצוגיות. פעולות המועצה נועדו להגן על הצרכנים, להביא לפיצוי עבור נזק שנגרם, ולהנהיג נורמות של הגינות בעתיד. קביעת מחירים מופרזים על ידי גופים מונופוליסטיים, אשר חולבים את הצרכנים, במקום לעשותם שותפים לרווחים, ובשותפים יש לנהוג בהגינות".



הרקע להגשת התביעה הייצוגית

לאחר מחאת מאות אלפי ישראלים כנגד תנובה, במסגרת מחאת הקוטג', המחאה החברתית ולאחרונה מחאת המילקי ("שטראוס") - עושה רושם כי המחאה כנגד תנובה עולה מדרגה. לאחרונה פורסם דו"ח מיוחד של הכנסת אשר קבע כי מחירי המזון בישראל זינקו בחמש שנים ב-34% ביחס לממוצע ב-OECD.

המועצה הישראלית לצרכנות ביקשה להגיש תובענה ייצוגית נגד תנובה בשם כל מי שרכש גבינה צהובה ארוזה בתקופה המתחילה 7 שנים לפני הגשת הבקשה ועד לקבלת פסק הדין בתובענה הייצוגית, בטענה שתנובה ניצלה לרעה את מעמדה כבעל מונופולין וקבעה מחיר בלתי הוגן לגבינה צהובה ארוזה מתוצרתה.

במסגרת זו, המועצה לצרכנות ביצעה בדיקה של מחירי הגבינות הצהובות מתוצרת תנובה משנת 2007 ועד היום. עבודתו הכלכלית של פרופ' יוסי שפיגל בודקת האם מחיר הגבינות הצהובות הארוזות של תנובה, שאינן בפיקוח מחירים, הוא מחיר מופרז, תוך השוואה למחיר הגבינות הצהובות במשקל, הנתונות תחת פיקוח מחירים.

הגבינות הצהובות באריזה הוצאו מפיקוח מחירים באוגוסט 2007.

מחירה של גבינה צהובה באריזה גבוה בעשרות רבות של אחוזים ממחירה של אותה גבינה צהובה כאשר היא נמכרת במשקל.

כיום המחיר לצרכן לקילו של גבינת גלבוע באריזת 200 גרם עולה בכ-60% על המחיר לקילו של גבינת גלבוע במשקל; המחיר לצרכן לקילו של גבינת עמק באריזה 200 גרם עולה בכ-75% על המחיר לקילו של גבינת עמק במשקל; והמחיר לצרכן לקילו של גבינת עמק באריזת 400 גרם עולה בכ-60% על המחיר לקילו של גבינת עמק במשקל.

בשנים 2011-2010 פערי המחירים היו גבוהים אף יותר. החל משנת 2007 העלתה תנובה את מחיר הגבינה הארוזה, עד שמחיר זה הגיע לשיא - 124% יותר ממחיר אותה גבינה במשקל בשנת 2010. פערים כאלה אינם מוסברים בפערי עלויות.

בחודש יוני 2011 החלה מחאת הקוטג'. בחודש יולי 2011, החלה המחאה החברתית. ועדת קדמי הוקמה בקיץ 2011 על ידי שרי האוצר והתמ"ת בעקבות "מחאת הקוטג" במטרה לבחון את רמת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה. לוועדה גם וועדת משנה שעסקה באופן פרטני במשק החלב בישראל. על רקע זה, באוקטובר 2011 הודיעה תנובה על הוזלה של מחירי מוצרי החלב מתוצרתה, ובכלל זה הגבינות הצהובות הארוזות.

בשנים 2007-1997 כאשר גבינת גלבוע במשקל וגבינת גלבוע באריזת 200 גרם היו תחת פיקוח מחירים פעיל, היה המחיר לצרכן לקילו גבינת גלבוע באריזת 200 גרם גבוה ב-23.4% בממוצע ממחיר הגבינה כאשר היא נמכרה במשקל.

כשגבינת עמק 200 גרם הייתה תחת פיקוח מחירים פעיל בשנים 1996-1985, היה מחירה גבוה ב-18% בלבד ממחירה של גבינת עמק במשקל.

עוד ראוי לציין שבין יולי 2007 לינואר 2014 התייקרה גבינת טל העמק במשקל, שהפיקוח הפעיל עליה הוסר ביוני 2009, בשיעור של פי 2.5 משיעור ההתייקרות של גבינת עמק במשקל שנותרה תחת פיקוח פעיל עד היום, ובשיעור של פי 3.2 משיעור ההתייקרות של גבינת גלבוע במשקל שגם היא נותרה תחת פיקוח פעיל עד היום. נתונים אלה מצביעים על כך שתנובה ייקרה את מחירי הגבינות הצהובות מרגע שהפיקוח עליהן הוסר במידה משמעותית.

ההערכה היא שהרווח העודף שתנובה הפיקה ממכירת גבינות צהובות באריזה מאז 2007 ועד היום עומד על 234.768 מיליון שקלים. סכום זה איננו מביא בחשבון ריבית או הצמדה.

אופן החישוב

לגבי כל הגבינות הכלולות בתביעה חושב המחיר שנגבה היום במשקל (המחיר המפוקח), לעומת המחיר שנגבה היום על אריזה (לא מפוקח), בתוספת העלויות הנוספות של האריזה (בהתאם לעלות הגבינות הארוזות טרם יצאו מפיקוח).

את עלויות האריזה מוסיפים למחיר הגבינות במשקל, המפוקח עד היום, ומקבלים את המחיר שהרגולטור היה קובע כיום למחיר הגבינה הארוזה (שאינה בפיקוח). הנזק לצרכן - הינו הפער בין המחיר שנגבה בפועל עבור גבינה ארוזה, לבין המחיר שהיה נגבה אם אותה גבינה לא היתה יוצאת מפיקוח.

הגבינות הכלולות בתביעה הינן גבינת עמק (200 גרם ו-400 גרם), גלבוע, גוש חלב וטל העמק (כולן באריזות 200 גרם). בין השנים 2007-2013 ציבור הצרכנים שילם על הגבינות הצהובות באריזה (הכלולות בתביעה) סך של כ-1.3 מיליארד שקלים.