קבינט יוקר המחיה, צילום: יח"צ משרד הכלכלה קבינט יוקר המחייה אישר היום (ב') את המלצות וועדת לנג להגברת התחרות והסרת חסמים בייבוא. "יוקר המחייה בישראל הוא מהבעיות היותר בוערות בקרב הציבור הישראלי'' אמר היום מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. ''רמת המחירים של מוצרי הצריכה של משקי הבית בישראל גבוהה באופן אבסולוטי וגבוהה בפרט ביחס לרמת ההכנסה בכ-20% מהממוצע במדינות ה-OECD. מוצרי צריכה רבים - לרבות תחום המזון, נמכרים במחירים גבוהים יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. סגירת הפער במחירים של מוצרי הצריכה בלבד יכול להביא לחיסכון של מאות שקלים בחודש עבור משק בית. המלצות הוועדה, המובאות לאישור, יעודדו יותר תחרות ויביאו להפחתת מחירים".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בין עיקרי ההמלצות שאושרו ע''י קבינט יוקח המחייה:
• התאמת שיטת הייבוא לנעשה במדינות המפותחות - משיטת פיקוח טרום יבוא לשיטה של פיקוח בשווקים (POST MARKET) וניהול סיכונים. מהלך זה יאפשר פתיחה משמעותית של השוק בתחומים מסוימים באמצעות מעבר להצהרת יבואן תוך שמירה על בטיחות המוצרים.
• משרד הכלכלה יתאם בין 37 רגולטורים האחראים היום על הייבוא בתחומם, בכדי ששיקולים של תחרות, יוקר מחייה והתאמה לנעשה בעולם יילקחו בחשבון.
• קידום יבוא מקביל - ההגבלים העסקיים יפעלו כאשר ישנו חשש ממשי לפעילות של יבואנים דומיננטיים שתכליתה לחסום יבואנים מקבילים.
• שקיפות ונגישות מידע – הקמת אתר אינטרנט שיאפשר לציבור לקבל את כל המידע על יבוא (מסחרי ואישי) באופן קל ופשוט לציבור.
• וועדות התקינה של מכון התקנים - הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה או מטעמו המשתתפים בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות במכון התקנים הישראלי לשם קביעת תקנים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות. יצירת נגישות לכל דורש לפרוטוקולים של ועדות התקינה במכון התקנים.
• סימון מוצרים – לתקן את צו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"א-1981, כך שתבוטל החובה לסמן מוצרי הלבשה בטרם יבואם, וסימונם יתאפשר במחסני היבואן.
באוגוסט 2013 מינה קבינט יוקר המחייה בראשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, ושר האוצר, יאיר לפיד, וועדה לצורך בחינת הגורמים לפערים בין ישראל ומדינות ה –OECD בכל הנוגע ליוקר המחייה. 'הוועדה הבין-משרדית להגברת התחרות והסרת החסמים בייבוא', בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, מר יונתן רגב, פעלה במשך כשנה במהלכה למדו ובחנו נציגי המשרדים השונים בוועדה – ממשרדי הכלכלה, האוצר, הבריאות, החקלאות והתחבורה - סוגיות של חסמים שלא נחקרו עד כה לעומק ברמת הממשלה בישראל.
בשל רמת המורכבות הגבוהה של לימוד הסוגיות הנידונות השקיעה הוועדה מאות שעות עבודה, קיימה 21 פגישות בהרכב רחב וכן קיימה פגישות פרטניות עם רגולטורים, עם יבואנים ועם בעלי עניין נוספים. בין השאר, נקטה הוועדה בפעולות נוספות, לרבות הקמת אתר ייחודי לשיתוף הציבור שבו רוכזו כ-450 פניות, רובן מיבואנים, שהעלו חסמי יבוא והצעות לשיפור; ניתוח כלכלי בשיתוף עם הרשות להגבלים עסקיים, רשות המסים, הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה (למ"ס) והבנק העולמי לשם זיהוי החסמים והמגמות הצפויות במשק; לימוד פרקטיקות בין-לאומיות בתחום היבוא וקיום פגישות עבודה וסמינרים עם מומחי רגולציה באיחוד האירופי. הועדה סיימה את בחינתה ופרסמה את מסקנותיה בדו"ח ב 9 לנובמבר, 2014.
מממצאי עבודת הוועדה, שהוגשו לעיון שר הכלכלה נפתלי בנט, ושר האוצר יאיר לפיד עולה כי היבוא הוא החלק הארי של הצריכה הפרטית בישראל וזאת בשיעור גבוה יותר כיום ביחס לעבר. כ-70% מהצריכה הפרטית בשנים האחרונות מקורה ביבוא. על אף האמור, השוק הישראלי מאופיין בנטל רגולציה גבוה ובעומס ביורוקרטי גבוה במיוחד לעומת שווקי יבוא משמעותיים בעולם בעיקר בשל מספר מאפיינים עיקריים:
• בישראל קיימת דרישה לקבלת אישורים רבים טרם הייבוא וזאת בשונה מהמדיניות המקובלת במדינות המפותחות. אישורים מוקדמים נדרשים גם עבור מוצרים בעלי סיכון נמוך יחסית לאזרח - כגון מוצרי תקשורת (לעיתים על מוצרים שכבר אושרו בעבר); מוצרי מזון רגיל (לא בשר חלב ירקות ופירות, תינוקות וכד') דורשים אישור מוקדם מטעם מנהל המזון; ייבוא של תמרוקים דורש אישור של משרד הבריאות.
• פיקוח הדוק בנמל מוביל לעיכוב סחורות, הגדלת עלויות היבואנים ופגיעה ביבואנים קטנים ובינוניים - כפועל יוצא מהמיקוד במתן אישורים טרם הייבוא, הסחורה המיובאת נתונה לפיקוח ממשלתי הדוק טרום שחרור מהמכס באמצעות הרשויות המוסמכות ורשות המכס. בדיקות רבות, כגון בדיקות מדגמיות של משלוח לבחינת התאמת הסחורה לתקינה (בדיקות "ש") ובדיקות מסמכים של הרשויות הרגולטוריות הנערכות בנמל, מעכבות את הכנסת הסחורה למדינה. עלויות אלו הן בעיקרן עלויות קבועות, ובשל כך הן מהוות נטל כלכלי גדול יותר על יבואנים קטנים מאשר על יבואנים גדולים, שכן עבור היבואנים הגדולים עלויות אלו מתחלקות על פני היקף יבוא נרחב יותר. ככלל הנטל הכלכלי והבירוקרטי מקשה באופן מיוחד על עסקים קטנים ובינוניים.
• ישנן אי-התאמות בין הדרישות הטכניות (תקינה) של מוצרי היבוא בישראל לדרישות במדינות מפותחות - אי התאמות אלו מכבידות על היבואנים ומייקרות את עלות המוצרים לצרכנים. כך למשל, בדיקת וועדת היבוא העלתה כי תקן רשמי חוסם יבוא מגוון רחב של משקאות קלים (בעלי שיעור פרי הקטן מ- 10%), באמצעות איסור על איור פירות באריזות מוצרים אלו; תקן רשמי חוסם יבוא מגוון רחב של תחליפי חלב ניגר לצריכה (חלב סויה \ אורז \ קוקוס \ חיטה וכיו"ב) עקב איסור שימוש במילה "חלב" למוצרי שתייה המבוססים על סויה, שקדים, אורז וכד'; תקנים רשמיים עבור מיטות לתינוקות ולולים אוסרים ייבוא של מוצרים מתחרים המיוצרים בהתאם לתקנים המקובלים בעולם המערבי; אי הכרה מצד מכון התקנים הישראלי בבדיקות EMC (אלקטרו מגנטיות) של מכשירי חשמל – המתבצעות במעבדות נחשבות ומוכרות בעולם - יוצר צורך לבצעם רק במכון התקנים ומגולל את העלות על הצרכן; משרד התחבורה דורש ביצוע בדיקות השוואתיות למוצרים שאינם נדרשים בתקן בינ"ל וכד'. חסמים אלו מונעים אפשרות ייבוא של מגוון רחב של מוצרים שעשויים להגביר את התחרות בשוק הישראלי.
• חסמי נגישות למידע חיוני הנוגע ליבוא אישי \ מסחרי - המידע הנוגע לחוקיות הייבוא מפוזר על פני חקיקות רבות ואינו מרוכז במקום אחד. יבואנים רבים (בייחוד קטנים וחדשים) מתקשים בהבנת כלל דרישות חוקיות הייבוא. גם אזרחים פרטיים מתקשים לקבל מידע ביחס לעלויות של ייבוא אישי. העדר המידע פוגע גם ברגולטור בשל הגדלת העומס שנוצר בשל טיפול בבקשות חלקיות ולא שלמות של היבואנים. לדוגמה: משרד התקשורת אינו מחזיק פירוט של כלל מוצרי התקשורת האלחוטיים שקיבלו אישור סוג בישראל (פרסום שעשוי היה לחסוך הגשת בקשות לאישור סוג חדשות). משרדי ממשלה רבים מתנהלים באמצעות פלטפורמות תקשורת מיושנות (פקסים למשל) ומעניקים שירות לא נגיש ליבואנים ולאזרחים שנתקלים בזמני המתנה ארוכים ובטרטור רב.
• חשש לפעילות של יבואנים דומיננטיים שתכליתה לחסום יבואנים מתחרים - פעילויות אלו מונעות צמיחה של תחרות בייחוד בתחום הייבוא המקביל. אלה מונעים את ניצול היתרונות הכלכליים ביבוא חופשי לשם עידוד התחרות, הורדת מחירים והעלאת רווחת החיים.
שר הכלכלה נפתלי בנט: "מעבר המלצות ועדת הייבוא היא בשורה גדולה לצרכן הישראלי אנו נהיה הלוביסט של הצרכן הישראלי. המלצות הועדה יקלו על ייבוא ויזרימו לישראל מוצרים רבים מאד וירחיבו את התחרות שהיא הנשק החזק ביותר במאבק להורדת יוקר המחיה."
