כתב סטטוס פוגעני בפייסבוק נגד רפתן וחוייב לשלם 70 אלף ₪

צילום ארכיון: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

אוהד בדף הפייסבוק 'חלב – עובדות או מיתוסים' חוייב על ידי בית משפט השלום בתל-אביב לשלם פיצוי בסך 70,000 שקלים לרפתן ארנון אשרי מכפר ויתקין, לאחר שהשתלח בו בסטטוס פוגעני במיוחד שכתב בדף. שופטת בית משפט השלום ריבה ניב, קבעה כי הדברים שנכתבו הם חריפים וקשים ויש בהם הוצאת לשון הרע. הנתבע חוייב לשלם גם שכר טרחת דין בסך של 10,000 שקלים.

יש לציין, כי דף הפייסבוק 'חלב - עובדות או מיתוסים' לא היה כלל צד להליך התביעה. הנתבע והתובע הגיבו בדף כפי שמתאפשר לכלל החברים בו.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הנתבע, זיו קורן, פרסם בערב יום השואה 2013 את הסטטוס הבא: "בערב יום השואה, לא נשכח שלכל שטן יש שם, ולשטן הזה שלפניכם קוראים ארנון אשרי, והוא גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות של היטלר שהנאצים בשואת היהודים יכלו רק לחלום עליה. הערב נזכור את אלו שהיו ואינם עוד כולל כל הקורבנות שואת בעלי חיים שעודנה. תהיינה נשמותיהם של כל קורבנותיו של השטן בן הבליעל ארנון אשרי, בעבר בהווה ובעתיד צרורות בצרור החיים".

אשרי, באמצעות עו"ד רוית כ"ץ, טען בבית משפט השלום בתל אביב כי הוא חבר באותה קבוצה במטרה לתת ביטוי לצדו השני של המטבע, של חשיבות החלב לתזונת האדם,  וכי הנתבע השתלח בו מספר פעמים בקבוצה זו. עוד טען אשרי כי הפרסומים גרמו לתסיסה ולהשתלחות של משתתפים אחרים בקבוצה נגדו, וגרמו להשפלתו, לפגיעה במשלח ידו ואף גרמו לו לחשוש מפגיעה פיזית.  ארנון אשרי הוא רפתן ומנהל רפת מושבית ליצור חלב בכפר ויתקין, מזה שלושים שנה, חבר בהנהלת התאחדות מגדלי הבקר ובמועצת מגדלי הבקר.

הנתבע, באמצעות עו"ד ישי שנדור, טען כי הדעה שהביע היא דעה לגיטימית. לטענתו תביעה משפטית נגד אמירה ספונטנית מדף פייסבוק יש בה משום פגיעה בחופש הביטוי. עוד טען קורן כי לא ניתן להתייחס לדברים שכתב כלשון הרע מכיוון שמדובר בדברי אמת.

השופטת ריבה ניב קבעה כי בישראל אמירות הקושרות בין אדם לנאצים או בין מעשה כלשהו לפעילותם – פוגעניות יותר מקללות אחרות, חריפות ככל שיהיו, ולכן ציינה כי הדברים שנכתבו על ידי קורן הם חריפים, קשים ופוגעניים ויש בהם הוצאת לשון הרע כנגד אשרי. ''פרסום זה, המהווה ביקורת לגיטימית על דרך הפעולה וזריית האימה של הקבוצה, גרם למתקפה האישית של הנתבע, שבינה לבים תום לב, אין דבר וחצי דבר'' ציינה השופטת בפסק הדין.

השופטת דחתה את טענת הנתבע כי אמר את הדברים בתום לב וכי יש בדבריו עניין ציבורי והם לא חרגו מגבולות הסביר. השופטת דחתה גם את הטענה כי אין להגביל את חופש הביטוי וכי כל הבעת דעה היא לגיטימית.

לקריאת פסק הדין לחצו כאן