הכתובת שנחשפה, צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות ממצא נדיר בעל חשיבות היסטורית עצומה התגלה בירושלים: שבר אבן שעליה כתובת לטינית ממלכתית המוקדשת לקיסר הרומי הדריאנוס. החוקרים מעריכים כי זוהי כתובת לטינית מהחשובות ביותר שהתגלו אי פעם בירושלים. משקלה של האבן כ-1 טון, ומימדיה 1 * 1.5 מטר.
במהלך השנה האחרונה ערכה רשות העתיקות חפירות הצלה במספר שטחים מצפון לשער שכם, שבאחד מהם התגלה שבר של אבן הנושאת כתובת לטינית ממלכתית מהתקופה הרומית. לדברי ד"ר רינה אבנר ורועי גרינוולד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הכתובת נמצאה כשהיא משולבת בשימוש חוזר מסביב לפתחו של בור מים עמוק. ''כמו היום, גם בעבר היה נהוג למחזר חומרי בניה; נראה כי הכתובת הממלכתית נעקרה ממיקומה המקורי ושולבה ברצפה לצרכים פרקטיים של הקמת הבור. יתרה מכך, לצורך התאמתה לפי הבור הכתובת בחלקה התחתון נוסרה בצורה עגולה".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מיד עם גילויה, היה ברור לחופרים כי לפניהם תגלית משמעותית במיוחד: גודל הכתובת ובהירות האותיות הובילו למסקנה זו. הכתובת הכוללת שש שורות של טקסט לטיני חקוק על גבי אבן גיר קשה, נקראה ותורגמה לעברית על ידי אבנר אקר וחנה כותן מהאוניברסיטה העברית בירושלים: "לאימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס, בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת, (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנסיס".
לדברי אקר וכותן, מדובר בכתובת שהקדיש הלגיון העשירי, המכונה פרטנסיס, לקיסר הדריאנוס בשנת 129/130 לסה"נ. מהניתוח עולה, כי שבר הכתובת שהתגלה על ידי חוקרי רשות העתיקות אינו אלא מחציתה הימנית של כתובת שלמה, שחלקה האחר התגלה לקראת סוף המאה ה-19' בקרבת מקום ופורסם ע"י הארכיאולוג הצרפתי הדגול שארל קלרמון–גנו. כיום מוצגת כתובת זו בחצר המוזיאון הפרנציסקני שבסמוך לשער האריות.
חציה השני של הכתובת שנחשף לפני 100 שנה וממוקם בחצר המוזיאון הפרנציסקני שבסמוך לשער האריות. צילום: גארו נלבאנדיאן , באדיבות המוזיאון הפרנציסקני בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט, התגלו עד כה מעט כתובות לטיניות ממלכתיות עתיקות, ואין ספק שזו אחת החשובות מביניהן. חשיבות הכתובת נובעת מכך שמוזכרים בה במפורש שמו ותאריו של הקיסר הדריאנוס, שהיה קיסר בולט ביותר, וכן תאריך ברור, המספק חיזוק מוחשי משמעותי לסיפור ההסטורי, הקשור בנוכחות הלגיון העשירי בירושלים בתקופה שבין שתי המרידות ואולי אף במיקום מחנה הלגיון העשירי בעיר, ובאחת הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא כמה שנים מאוחר יותר, והקמת העיר "איליה קפיטולינה". גם לאחר 2000 שנה, הכתובת נשתמרה באופן מרשים. לאחר פרסום ממצאי החפירה, הכתובת תשומר ותוצג בפני הציבור הרחב.
אירועי מרד בר כוכבא מיוחסים לתקופת שלטונו של הקיסר הדריאנוס. זה, נזכר בתולדות העם היהודי כמי שגזר גזרות שמד על היהודים, אשר זכו במקורות לכינוי 'גזרות הדריאנוס'. על תולדותיו של מרד בר כוכבא ידוע, בין היתר, מתוך דבריו של ההיסטוריון הרומי בן התקופה קסיוס דיו. הסטוריון זה מספר גם כי הקיסר הדריאנוס ביקר בירושלים בין השנים 129/130 לספירה במסגרת מסעותיו במזרח האימפריה. מסעות אלו מתועדים גם על גבי מטבעות שהונפקו לכבוד האירוע, ובכתובות שסותתו במיוחד לקראת בואו לערים שונות. כפי הנראה, כך בדיוק נעשה בירושלים.
השלמת שני חלקי הכתובת לאחד, מעלה תמונה לפיה מדובר בכתובת גדולה במיוחד ומרשימה למדי. לדברי ד"ר אבנר, "ייתכן שהכתובת עצמה נקבעה בראשו של שער הנצחה שעמד חופשי בגבול העיר מצפון, כדוגמת שער טיטוס שברומא".
כתובת האבן על רקע מוזיאון רוקפלר, משכנה של רשות העתיקות, צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות גורלה של ירושלים לאחר חורבן הבית השני (שנת 70 לספירה) ולפני מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) הוא מסוגיות המפתח בהיסטוריה של העיר ובכל הקשור לקשר של העם היהודי אליה. ממחברים קדומים ומכתובות על גבי מטבעות ידוע כי העיר החדשה, שנוסדה על ידי הקיסר הדריאנוס, קיבלה מעמד של "קולוניה" (היינו - עיר שאזרחיה ואלוהיה רומיים), ושמה שונה לשם 'קולוניה אליה-קפיטולינה' (בלטינית(COLONIA ÆLIA CAPITOLINA . שם זה כולא בתוכו את שם הקיסר שבכתובת, ששמו המלא פובליוס אאליוס הדריאנוס, ואת משפחת האלים הראשית של רומא.
אין ספק כי גילויה של כתובת זו יתרום רבות לשאלה רבת-השנים אודות הסיבות שהובילו לפרוץ מרד בר כוכבא: האם בנייתה של איליה קפיטולינה וייסוד המקדש האלילי באתרו של המקדש היהודי בהר הבית היו הסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא, או שמא, לחילופין, היו אלה דווקא תוצאות של המרד – פעולות ענישה של הדריאנוס כנגד מי שמרדו בשלטון הרומי?
המידע המלא על הכתובת יוצג בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שיתקיים ביום ה' הקרוב (23/10) בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים ויהיה פתוח לקהל הרחב.
פרטים באתר רשות העתיקות
www.antiquities.org.il-
עובד רשות העתיקות במהלך עבודות השימור באבן. צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
