צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה על רקע המחאה הגוברת בימים האחרונים על יוקר המחייה בישראל והדיונים על גובה מחירי המזון בהשוואה לעולם, אומר עו"ד נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, כי כל עוד ימשכו בישראל חומות ההגנה הגבוהות והמסים הדרקוניים על יבוא מוצרי מזון ותוצרת חקלאית, לא ניתן יהיה להפחית את מחירי מוצרי המזון לציבור הצרכנים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "הגיע הזמן להבין את המציאות הפשוטה לפיה הדרך להוזלת מחירי מוצרי המזון והתוצרת החקלאית הינה באמצעות ביטול מוחלט של כל מכסי המגן על יבוא מוצרי המזון, כולל טונה, וגם הורדה הדרגתית של המכסים על גידולים חקלאיים. השוק המקומי חייב להיחשף מול העולם'' אומר לין. ''שיעורי המכס על יבוא מוצרי מזון הם ברמה שאין לה אח ורע בעולם. כשמוסיפים לכך את המע"מ והוצאות ההובלה מסתבר שחומות המגן על יבוא מוצרי מזון הן פי שניים ואפילו פי שלוש מערך המוצר. הן לא מאפשרות הפחתת מחירים משמעותית בענף המזון."
בדיקת איגוד לשכות המסחר מעלה כי קיימים מכסים גבוהים על יבוא מוצרי מזון, דוגמת: המכס על בשר בקר טרי הוא 12% + 14 ש"ח לק"ג; על בשר של עופות - עד 170%, תלוי בסוג; על אבקת חלב בעלת תכולת שומן לפי משקל מעל 1.5% המכס הוא 212%; על חמאה 140%; על בצל טרי או צנון 1.17 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-298%; על שום טרי או צנון 7.69 ₪ לק"ג אך לא יותר מ-340%; ועל שימורי טונה 12% + 2 ש"ח לק"ג.
"אנו מסתבכים ללא צורך'' מוסיף לין. ''כל שינויי החקיקה ומהלכים על פיקוח מחירים לא יתרמו להפחתה משמעותית במחירי מוצרי המזון. יש ללכת בדרך המלך הנכונה ולא להסתבך בשיטות ישראליות שלא יעמדו במבחן המציאות." לין מוסיף, כי תחרות אמת חייבת להיות של היצור המקומי כולו מול היבוא. ''תחרות מקומית מוגבלת לעולם לא תשפיע על הפחתת מחירים משמעותית. בהעדר תחרות בפני הייבוא, רמת המחירים המקומית תעלה לנקודה שבה רמת המחירים המקומית תתחרה מול הייבוא, הכולל את העלות של מכסי המגן. "
המלצה לשר האוצר: העלאת שיעור המע''מ על פירות וירקות לשיעור של 6% בתוך כך, לפני כשבוע הגיש איגוד לשכות המסחר למשרד האוצר שורה של המלצות לגיוס מקורות תקציביים לפתרון הגרעון התקציבי בשילוב עם יצירת מנועי צמיחה למשק. הפתרונות המוצעים מושתתים על ארבעה יסודות: הגדלת הכנסות המדינה, חסכון בהוצאות המדינה לצד צמצום המגזר הציבורי, קידום מנועי צמיחה למגזר העסקי והגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה. אלו נועדו לתת מענה לארבעת המישורים לטווח הקצר והארוך, ויכולים להתבצע במקביל.
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "בימים בהם משרדי הממשלה נאבקים על תקציב שנת 2015 ומתקשים למצוא פתרונות, קיימת מחויבות של המגזר העסקי לשתף פעולה במציאת הצעדים למימוש התקציב המתוכנן. התכנית הוכנה מתוך מחויבות לעתיד המדינה ואנו ממליצים על שורה של צעדים פשוטים לביצוע על מנת להשיג צמיחה, שלא באמצעות דרישות כספיות ותקציבים נוספים מאוצר המדינה. "
בין הצעדים אותם הציע לין:
הגדלת הכנסות המדינה:
- שינוי חוק עידוד השקעות הון – מתן הטבות מס כנגד ביצוע השקעות ויצירת מקומות עבודה, בעיקר בפריפריה, וכן הטבות מס לחברות בינלאומיות זרות בלבד.
ההכנסות הצפויות מהצעד: כ-3 מיליארד ש"ח
- העלאת שיעור המע"מ על פירות וירקות לשיעור של 6% – צעד זה יהווה את הבסיס ליצירת שתי קבוצות של שיעורי מע"מ ולהפחתת שיעור המע"מ על מוצרי מזון שבפיקוח ותרופות בשלב מאוחר יותר. ההכנסות הצפויות מהצעד: כמיליארד ש"ח
- ביטול זיכוי מס לעובדי משמרות
ההכנסות הצפויות מהצעד: 150-200 מיליון ש"ח
- הפחתת המס על משיכת דיבידנד – בשנת 2014 לשיעור של 20% (במקום 30%) ובשנת 2015 לשיעור של 25%.
ההכנסות הצפויות מהצעד: 3-5 מיליארד ש"ח
חסכון בהוצאות וצמצום המגזר הציבורי:
קיים יחס בלתי הגיוני בין הגידול באוכלוסיית המדינה לבין הגידול בהיקף המשרות לשכירים במגזר הציבורי. יש לקבוע תוכנית ארוכת טווח שתבלום ותשנה את המגמה הזו, ותהיה מבוססת על שני עקרונות – תוכנית לאורך חמש שנים, בה כנגד שני עובדים שמשתחררים מרצונם יגויס עובד אחד חדש והנהגת ניידות גמישה לרוחב כל המגזר הציבורי.
בנוסף, קורא לין לצמצום משרדי הממשלה מ-28 ל-18 בלבד, לבחינה מעמיקה של תקציב כל אחד ממשרדי הממשלה תוך נכונות לבצע שינויים מבניים בתקציב ולצמצום היקפי הפנסיה הניתנים לעילית המגזר הציבורי.
מנועי צמיחה למגזר העסקי:
בישראל 505,260 עסקים, מתוכם 391,600 עסקים בני מחזור של עד מיליון ש"ח בשנה; 487,600 עסקים בני מחזור של עד 10 מיליון ש"ח בשנה (נכון לשנת 2012).
נשיא איגוד לשכות המסחר קורא להפחתה והקפאה של העלויות המושתות על המגזר העסקי על-ידי המונופולים המוחלטים שבבעלות המדינה (חשמל, ארנונה, מים, ביטוח לאומי); לצמצום הביורוקרטיה וקידום דה-רגולציה, באמצעות האצת תהליך RIA לבחינה ושינוי רגולציות מכבידות על המגזר העסקי, תוך קביעת יעדי סיום וביצוע רפורמה ביחסי העבודה במשק, בכל הקשור לחוקי עבודה חדשים המטילים הכבדות נוספות ועול כספי על המעסיקים.
בנוסף, קורא עו"ד לין לחזק את מנועי הצמיחה של המשק באמצעות הגדרת תקציבים שייועדו לסייע לחברות קטנות ובינוניות בתחומי השירותים לחדור לשווקים בינלאומיים, הגדלת תקציב וסמכויות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וכן תיקון חוק חובת המכרזים שיאפשר את הגדלת חלקם של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי והגדלת נגישותם לרכש ממשלתי.
הגדלת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה:
הגדלת השתתפות האוכלוסייה תגדיל את התוצר לנפש, שמהווה את המדד החשוב ביותר ליעילות ניצול כוח האדם והפריון. הגדלת התוצר לנפש מ-28 אלף דולר בשנה ברמתו כיום ל-35 אלף דולר בשנה תוסיף לתוצר הלאומי כ-200 מיליארד ש"ח. עם תוספת משאבים כזו נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים, ללא צורך בהעלאת מסים וקיצוצים תקציביים.
הצעדים להם קורא נשיא איגוד לשכות המסחר כוללים את ייעול קביעת יעדי ההכשרה המקצועית, חידוש "מודל ויסקונסין" המשופר, הגדלת תקציבים לעידוד יזמות, הקמה ופיתוח עסקים קטנים ובינוניים בעיקר באזורי הפריפריה ובתוך כך הגדלת וגיוון מצאי האשראי, הקמת ועדת תיאום בין ארגוני המעסיקים, ארגוני העובדים והממשלה לצורך ייעול וקביעת יעדי הכשרה מקצועית, העלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 65 וכן מתן תמריצים למעסיקים שמעסיקים עובדים מעל גיל 50.
