הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


יו''ר הלובי החקלאי: שמאי מס רכוש מתייחסים לחקלאים כגנבים


ועדת הכספים תהדק את הפיקוח שלה על עבודת רשות המיסים בנושא הפיצויים בעקבות נזקי מבצע צוק איתן, כך הוחלט בתום דיון שהתקיים היום (ג') בכנסת. חה''כ זבולון כלפה: ''בתחום החקלאי מס רכוש נוהגים לשכור שמאים שבחלק מהמקרים נוהגים ביחס משפיל מחפיר ולא אנושי לחקלאים. זו בעיה שצריכה להיפתר

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  30-09-2014



פגיעה ישירה ברפת בבאר-טוביה, צילום: התאחדות מגדלי הבקר לחלב

 לא מסתפקים בהסברי הפקידים: ועדת הכספים של הכנסת הקימה צוות ח"כים מיוחד שיפקח באופן שוטף על עבודת רשות המיסים בנוגע לפיצויים לדרום בעקבות מבצע צוק איתן. יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הסמיך את הח"כים רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אלעזר שטרן (התנועה) ומיכל בירן (העבודה) לעקוב מקרוב אחר התנהלות רשות המיסים, לרכז פניות של בעלי עסקים ולקדם פתרונות במקומות שהביורוקרטיה הממשלתית מקשה על בעלי העסקים.

בדיון היום (ג') בוועדה, נידונו הפיצויים לעסקים בתחומי התיירות, החקלאות, המסעדנות וכד'.  "אני רוצה שרשות המיסים תדע שוועדת הכספים נמצאת במעקב אחר הנושא הזה. בוועדה ישתתפו גם נציגים מסוימים מהממשלה, כגון מנכ"ל משרד התיירות ונציגים נוספים ככל שהדבר יידרש".  אמר היו''ר סלומינסקי.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

חברי הכנסת מחו על-כך שנציגי רשות המיסים הגיעו לא מוכנים לדיון ולא מסרו נתונים מלאים על היקפי התביעות, המקדמות ששולמו וכמה מקרים טרם טופלו. ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "בדיון כזה צריך לדרוש שנציג האוצר יבוא מוכן עם כל הנתונים שאנחנו צריכים כוועדה פרלמנטרית. גם לא ברורים השיקולים באופן מתן הפיצויים. למשל לא ברור למה החריגו מסעדות ומקומות בילוי מענף התיירות. בענף החקלאות; אם יש מומחי קרקע במשרד למה צריכים להביא יועצים חיצוניים. לא יתכן שאין שיתוף פעולה בין שני משרדים באותה ממשלה". ח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) קבלה אף היא על-כך שנציגי רשות המיסים לא הציגו תמונה מלאה לגבי ההתקדמות במתן הפיצויים. עוד תהתה: "מדוע רוב הסכום מ- 500 המיליון ₪ שהוקצו לפיצויים הולכים למלונאות? צריך לבחון הקצאה גם לעסקים קטנים שנפגעו".

מנהל מחלקה בכיר ברשות המיסים, דוד רוטנברג, מסר בסקירה כללית: "הוגשו עד כה תביעות בסדר גודל של 114 מיליון ₪. 1,835 תביעות, מתוך כ- 5,000 תביעות סה"כ. בכל הארץ יש 4,283 תביעות לנזקים ותקציבית זה 41.5 מיליון ₪. הכוונה לנזק ישיר שאיננו מוגבל לקילומטרים. בנזק עקיף יש תהליך מיוחד לקבלת מקדמות. הוגשו 2724 בקשות למקדמות; 27% מסך התביעות ושולם עבורם 108 מיליון ₪. כל מי שמגיש מקדמות חייב אחר-כך להגיש תביעות. יותר אנשים הגישו מקדמות ממה שהוגשו תביעות. 53% תיקים גמורים; 15.7 מיליון ₪ מתוך 114 מיליון ₪. 46% תיקים מקדמות עדיין בטיפול. זה מראה שלא כל התביעות שהוגשו הן מדויקות. המועד האחרון להגשת תביעות: 20 בדצמבר 2014. עסקים קטנים עד 1.5 מיליון ₪ מתקבלת מקדמה בתוך 35 יום מרגע הגשת הבקשה אם תוך 180 יום לא קיבלו יקבלו 90% ועסקים גדולים מעל 1.5 מיליון ₪ תוך 45 יום ו- 40% נוספים תוך עוד 40 יום אם לא פתרו להם".

לטענות שהעלו חברי כנסת בעניין חוסר המענה של רשות המיסים לבעיות במגזר החקלאי, השיבה נציגה נוספת מרשות המיסים, שירלי אביבי: "בחקלאות התמודדנו עם דברים שלא טיפלנו במבצעים קודמים. נושא מורכב, צוות יחד עם משרד החקלאות לנסות לגבש מנגנון פיצוי".

סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות במשרד החקלאות, צביקה כהן, סתר את דבריה של אביבי ואמר: "אין תיאום בינינו לרשות המיסים. מי שאחראי על הפיצויים זה מס רכוש שבחר לעבוד עם יועץ חיצוני שלא מטעמנו. הייתי שמח להיות מעורב אך אני לא מעורב, זה למרות שבמבצע הזה יש פגיעה בקרקע בהיקפים עצומים. הפגיעה בקרקע היא גם לא במסלול הירוק ולא ניתנות מקדמות. הבעיה העיקרית שהחורף כבר בפתח, הגשם הראשון והקרקע טרם טופלה והדבר ייסב נזקים כבדים בהרבה".

יו'' הלובי החקלאי ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) אמר בדיון: "במשך כל תקופת המלחמה כשהיה ירי, אנשי רשות המיסים ירדו לשטח וטיפלו בחקלאים מיידית, ברגע שהסתיימה המלחמה הם הפסיקו לבוא'. בתחום החקלאי מס רכוש נוהגים לשכור שמאים פרילאנסרים שבחלק מהמקרים נוהגים ביחס משפיל מחפיר ולא אנושי לחקלאים, מתייחסים אליהם כאילו הם באו לגנוב את המדינה. זו בעיה שצריכה להיפתר''.

''אני מסתובב בשטח ושומע דברים מאוד כואבים מחקלאים שסובלים מנזקים ישירים ועקיפים. היום שמעתי אנשים הלכו לבנקים לקחת הלוואות בלית ברירה כי הכסף של הפיצויים לא הגיע והחקלאים צריכים להתכונן לחורף'' אמר חה''כ כלפה והוסיף, כי תהליך שיקום הקרקע אחרי שהטנקים בשטחי הכינוס של צה"ל רמסו אותה וגרמו לה נזק אדיר, כרוך בתהליך ארוך ורשות המיסים צריכה לשתף בפתרונות אנשי מקצוע מומחים לעניין ממשרד החקלאות. ''אני מציע שלוועדת המשנה שהקמנו לצורך מעקב אחר תשלום הפיצויים יהיה גם סמכות לפקח לבקר ולקבוע לוח זמנים לתשלום הפיצויים על מנת שהחקלאים יקבלו את הפיצוי בהקדם האפשרי" אמר כלפה.

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), חבר הצוות המיוחד מטעם ועדת הכספים: "הצבא יצר פודרה בשטחים חקלאיים, עשה נכון שהשתמש באותם שטחים אבל לא נגמרה המשימה בדרום עד שלא מחזירים את המצב לקדמותו. למשל אם היו פורצים גדר של מישהו בטוח היו מפצים. בסוף זה כסף של המדינה הכל".

אלי אהרון מארגון מגדלי הירקות: "כביכול בעקבות עופרת יצוקה ועמוד ענן נלמדו לקחים אך בפועל אנשים לא יפוצו, כי רשות המיסים אומרת על כל דבר בהנחה שהכל הוגש עפ"י ההנחיות. הבעיה שלא ניתן אף פעם למלא אחר כל הדרישות של רשות המיסים. ישי פולק מהתאחדות האיכרים: "יש החלטה מנהלית שלטונית לא ליירט טילים לשטחים פתוחים ויש לזה השלכות. ההחלטה היא זו שגורמת לנזקים ולכן מחייבת מתן פתרון. יש כאן ניסיון לחסוך על גבי החקלאים. החקלאים מנותבים למסלולים האדומים שצריכים להוכיח שכר ונזקים. נוצר מצב שהסיכוי שהחקלאי יקבל את מה שהמדינה אמורה לתת לו נמוך".

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, דיבר על המצוקה של הענף: "הבלוף הגדול של ממשלת ישראל שנקרא פיצוי לתיירות. רק בת"א נסגרו 10 מסעדות ובתי קפה, 500 אנשים פוטרו. עסקים ירדו במחזור ב- 70% בחודשים יולי-אוגוסט. זו המציאות. זה למרות שענף המסעדנות מכניס למדינה 50% מ- 40 המיליארד הכנסות מהתיירות ו- 100 אלף עובדים בתחום המסעדות אך מפצים רק את הגדולים. תפצו קודם כל את העסקים הקטנים שקורסים תחת העומס. ביקשנו8 בסה"כ הלוואות בערבות מדינה ולא הסכימו לתת לנו. את מי מפצים את רשת פתאל?!".

ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "הסכומים שדיברנו עליהם הם 214 מיליון ₪, צנועים ביחס לסכום שהוקצה. אם יש סכום גבוה של כסף שיושב בקופה ומיועד לצרכים האלה יש לוודא שעסקים יפוצו. הנזק הכלכלי שייגרם תוך כמה שנים מקריסה של עסקים יהיה הרבה יותר גדול. אולי צריך להגדיל את הטווח לפיצויים מעבר ל- 40 ק"מ".

ח"כ מיכל בירן (העבודה): "במקום שבו נפלו טילים זה טווח הפיצויים. יש לקבוע מעגלים מתרחבים, מי שהכי קרוב, יקבל מלוא הפיצוי אבל זה לא אומר שמי שרחוק יותר לא יקבל. אם יש עסק שהקיץ מחזיק אותו לכל השנה שהתפוסה שלו ירדה ב- 90% יש לפצות אותו. ב- 500 מיליון ₪ אפשר לכסות גם עסקים ממקומות מרוחקים יותר שנפגעו. אני גדלתי על האתוס לא מפקירים פצועים בשטח וזה נכון גם לגבי עסקים".

ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ): "בזמן המלחמה הרבה חיבוקים והבטחות ואחרי חשבון נפש מאיפה נביא את הכסף. ההאטה שבמשק פועלת לרעת בעלי העסקים וכל יום שעובר יקבלו פחות. אני פסימי לגבי הפיצויים".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): מי שנפגע מהמבצע יש פעמים שמתמוטט כלכלית אם המדינה לא עוזרת. בעמוד ענן לא נתתי לממשלה לזוז. ואחרי זמן קצר אנשים קיבלו 80% מהפיצויים. הבעיה בסדרי עדיפויות; האם מתחשבים באיש הקטן שצריך להמשיך להתקיים אחרי מה שספג במבצע או שעושים דברים אחרים סיסמאות".