צילום: דורון לב - הפורטל לחקלאות טבע וסביבההישג לתנועת המושבים: בג"צ הורה היום (ב') למנהל מקרקעי ישראל לקיים הליך מנהלי תקין ולהקים ועדה שתבחן פעם נוספת את נושא השכרת המבנים בנחלות.
תנועת המושבים השתתפה היום בדיון בבית המשפט כעותרת נוספת נגד האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים. התנועה הצטרפה לעתירה שהגישה מועצה אזורית מטה יהודה, אשר תקפה את האיסור שנקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל על השכרת מבנים לתעסוקה חלופית (פעילות לא חקלאית) במושבים.
תנועת המושבים השיבה בעתירה כמייצגת את בעלי הנחלות והאגודות השיתופיות בסוגיית הפעילות הלא חקלאית. התנועה טענה בעתירה כי על המנהל לבצע הליך מנהלי אשר יבחן פעם נוספת את סוגיית השכרת המבנים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקיו"ר אגף הקרקעות והאגו"ש בתנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח אומר היום: "אנו מברכים על החלטת ביהמ"ש אשר קיבל את עמדתנו והחזיר את סוגיה זו לדיון מקצועי. אנו מקווים שסופו של התהליך יהיה שיתאפשר השכרת מבנים ויינתן מענה למאות בעלי נחלות מבוגרים אשר נפלטו מחקלאות ללא פנסיה וההכנסה מההשכרה מאפשרת עבורם להזדקן בכבוד".
יו"ר תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור בירך על החלטת ביהמ"ש ואמר כי הוא מקווה שבזמן הקרוב הבעיה תיפתר באופן מוחלט כך שאנשי המושבים, אשר רובם מבוגרים, יוכלו להתפרנס מהנכסים שבבעלותם.
עתירת תנועת המושבים, הצביעה על הליך מנהלי לקוי בו הוחלט על ידי מועצת מקרקעי ישראל להותיר את הסטטוס קוו האוסר על השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלות, מבלי לתקן את הטעויות עליהן הצביע ביהמ"ש ומבלי לקיים הליך מנהלי מקיף ותקין שיבחן את הנושא על מכלול השיקולים והעובדות, כפי שעליה לעשות, כמי שממונה על קביעת המדיניות הקרקעית במדינת ישראל, וכמי שזוכה לאמון הציבור בעניין זה, ובכללו ציבור בעלי הנחלות.
לדברי עו"ד עמית יפרח: "העתירה אינה תוקפת את פסק דינו של בית המשפט בבג"צ פורום הערים הגדולות אלא את פעולת מנהל מקרקעי ישראל לאחר הפסיקה ופרשנותו המוטעית לכוונת בית המשפט לדעתנו. עמדתנו כפי שהובהרה בעתירה הינה שבפני בית המשפט לא הוצגו מלוא העובדות והנתונים ועל כן הוא לא הכריע בעד איסור על השכרה, אלא קבע כי לא נבחנו כל השיקולים ועל כן בחר להותיר את הסטטוס קוו, קרי: המצב בו אסורה השכרה".
עוד טענה התנועה בעתירה, כי מאז המשבר בחקלאות בשנות ה-80 משקלה במשק הלאומי יורד ושיעור המועסקים בחקלאות גם הוא מצוי במגמת ירידה. לאור הפגיעה ביכולתו של החקלאי הבודד להתפרנס מהחקלאות באופן בלעדי, נוצר מצב בו אותו חקלאי נדרש למצוא מקור פרנסה נוסף. כמו כן, האוכלוסייה המבוגרת לא יכולה הייתה לעבוד עבודה פיזית בחקלאות או יצאה ממעגל העבודה. ולכן, בלית ברירה, חלק מהאוכלוסייה הכפרית פנה לעיסוקים מחוץ למשקים, או ניסה למצוא תעסוקה חלופית בנחלות - במתן שירותי הארחה ותיירות, אחסנה וכד'. למרות שהיכולת להתפרנס מחקלאות הלכה ופחתה במשך השנים, עיבוד הקרקע נמשך, וזאת לצד מציאת מקורות פרנסה חלופיים.
כזכור, סוגיית הזכות של בעל נחלה להשכיר את המבנים הלא חקלאיים בחלקת המגורים שלו במושב מעסיקה את האגודות החקלאיות וחבריהן במשך זמן רב על כלל היבטיה הן המשפטיים והן התכנוניים.
בג"צ פורום 15 הערים הגדולות עסק בהחלטות 979 ו- 1101 של מועצת מקרקעי ישראל. ובנוגע לסעיף 5 להחלטה 1101, בית המשפט הצביע בשנת 2011 במסגרת פסק הדין על שיקולים שלדעתו לא נשקלו או לא ניתן להם משקל ראוי על ידי מועצת מקרקעי ישראל . ומכאן הגיע בית המשפט לפסיקתו לפיה, ההחלטה לעניין השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית אינה סבירה והחליט להורות על ביטול סעיף 5 האמור, ובכך נפסלה יכולתו של בעל הנחלה להשכיר את המבנים שברשותו ונותרה לו האפשרות לבצע בהם שימוש עצמי בלבד.
