התעשיה הקיבוצית: הפקידים מתייחסים בחוסר אמון למפעלים בקו החזית

צילום: שלומית קידר - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

למנהלי מפעלים בדרום יש זיכרונות קשים ממבצע "עמוד ענן" ולא רק בגלל ירי הטילים. לאחר המבצע החל תהליך מייגע של מו"מ עם אנשי רשות המיסים והמפעלים נאלצו לשכור שירותי 'מאכרים' כדי לקדם את הדיונים, זאת בעלות יקרה של 15-20 אחוזים מגובה הפיצויים שקיבל המפעל. הכספים שקיבלו המאכרים הסתכמו במיליוני שקלים שנגרעו מקופת המפעל שנפגע.

תהליך הדיונים השאיר אצל חלק מהמנהלים טעם מר. אחד המנהלים העיד על כך שהיחס אליהם היה כאל שקרנים. ''במידה וב"צוק איתן" לא יגרמו נזקים דרמטיים, אוותר על הפיצויים שמגיעים לי כדי לא להתחיל שוב את מלחמת ההתשה עם הפקידות. מבחינה זו הפקידים עשו היטב את מלאכתם וחוסכים כסף למדינה כי אין רצון לפנות אליהם".

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

חלק ממנהלי המפעלים הצביעו על כשלים במנגנון קביעת הפיצויים שמסתמך על השוואה למכירות בשנה הקודמת. לעיתים ישנה סיבה נקודתית לכך שהמכירות באותו חודש בשנה קודמת היו נמוכות ואנשי רשות המיסים סרבו לקחת זאת בחשבון. לדברי המנהלים, לאחר תהליך מתיש נוהגים אנשי רשות המיסים להציע "פשרה" והמנהלים נאלצים להסכים להפחית בפיצויים שמגיעים להם לפי הנוסחה שקבעה המדינה כדי להביא את התהליך לסיומו.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, פנה לשר האוצר, יאיר לפיד ולראשי רשות המיסים וקרא להם לדאוג לכך שתהליך מתן הפיצויים לאחר מבצע צוק איתן יהיה שונה מאשר בעבר: "אין שום סיבה שמפעל יאלץ לשלם חמישית מהנזקים שנגרמו לו לגורמי תיווך שיפעלו מול ממשלת ישראל. לאחר שהם מתמודדים שבועות וחודשים עם מצב בטחוני בלתי אפשרי הם סופגים מכה ועלבון מבית בגישה חסרת האמון של הפקידים. אפשר להבין שאנשי רשות המיסים צריכים להתמודד עם פניות רבות, אבל יש לעשות זאת בדרך מכובדת ומהירה ותוך התחשבות מקסימלית במי שספגו נזקים כבדים במבצע. אם יש התלבטות, מוטב שיבחרו בצד המקל על מי שספגו נזקים יותר מכולנו. "