צילום: המועצה הישראלית לצרכנות בחודש אוגוסט 2012 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הצרכן, אשר חייבו עסקים המוכרים מזון בפיקוח, להציב שלט בסמוך למדפי מוצרים אלו הכולל את רשימת מוצרי המזון בפיקוח ואת מחירם. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים נועד בין השאר להבטיח אספקתם של מוצרים בסיסיים במחירים סבירים לציבור הרחב. לגבי כ-20 מוצרים נקבעו מחירים מירביים ע"י משרד הכלכלה ומשרד החקלאות ומחירים אלה הינם בפיקוח. יש לציין כי ניתן למכור אותם לצרכן גם במחיר נמוך יותר מהקבוע בתקנות. התקנות מחייבות את כלל בתי העסק לממכר מזון - מכולת, מרכול וכו', להציב בסמוך למדף מוצרי החלב, הלחם, המלח והביצים הנמצאים בפיקוח, שלט ובו פירוט המוצרים ומחיריהם.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק על אף שתקנות הגנת הצרכן בדבר הצגת השילוט נכנסו לתוקפן לפני שנתיים, ולאחר שהמועצה לצרכנות התריעה בשנה שעברה על ממצאים דומים, מצאו סיירי המועצה לצרכנות גם השנה, כי חלק ניכר מהעסקים מפרים את התקנות המפורשות. בסקר אשר ביצעה לאחרונה המועצה , התגלה כי 73% מהציבור לא נתקל בשילוט על פיקוח מחירים בחנות. כן התברר, כי הציבור יודע מעט מאוד על מרבית המוצרים שבפיקוח, אינו יודע לזהותם ולכן ניתן להניח כי מודעות הציבור לחיסכון הנובעת מקניית מוצרים אלה נמוכה מאוד.
את טבלת המוצרים בפיקוח ומחיריהם ניתן למצוא
באתר משרד הכלכלה.
למודעות הצרכנים לגבי קיומם של מוצרים בפיקוח ובדרך כלל למחיריהם הזולים יותר ולזמינותם על המדפים, יש חשיבות רבה בתקופה של התייקרות מחירי מוצרי המזון ועל רקע המאבק ביוקר המחיה. לפני כשלוש שנים חשפה המועצה את בעיית חוסר המודעות של הציבור לקיומם של מוצרים בפיקוח ויזמה את רעיון תקנות שילוט המוצרים. הצעתה הוצגה בפני ועדת קדמי לתחרות בשוק המזון ואומצה ע"י הממשלה.
הבדיקה שערכה לאחרונה המועצה הישראלית לצרכנות, מצאה כי בעשרות סופרמרקטים ומינימרקטים ברחבי הארץ לא מציגים את השלטים כלל, או שמציגים אותם באופן לקוי ובלתי ברור. לעיתים השלט מוצב רחוק מן המוצר שבפיקוח, וקרוב למוצר חלופי שאינו בפיקוח, כך שמיקום השלט יוצר מצג מטעה והצרכן מייחס את המחיר שבפיקוח למוצר שאינו בפיקוח, וכך עלול לרכוש מוצר יקר יותר.
1. הנתונים מתייחסים ל-53 נקודות שיווק - סופרמרקטים גדולים, ול-40 מינימרקטים ומכולות.
2. בהתאם למימצאים בשטח, חולקו נקודות המכירה השונות לשלושה סטאטוסים: תקין: השלט מוצג בצורה ברורה וגלויה לעין, ומציין בבירור כי מדובר במוצרים שמחירם בפיקוח. לא תקין: שילוט לא קיים לפחות באחת מהמחלקות שנבדקו (חלב, ביצים, לחם) טעון שיפור: קיים שלט אך הוא אינו מוצג בצורה ברורה.
תקציר ממצאים מגזר המינימרקטים והמכולות כמעט ולא מקפיד על קיום התקנה. בכ- 90% מהמינימרקטים השלטים נמצאו לא תקינים. בחנויות אלו נתקלנו גם באי הקפדה על סימון מחירים על גבי המוצרים. הגרף מתייחס לסך של 40 חנויות ברחבי הארץ
ב-36 לא נמצא שילוט כלל, ב-2 סניפים היה שילוט אך לא ברור ובולט – בהחלט טעון שיפור, ב 2 סניפים בלבד נמצא שילוט תקין. גם השילוט בסופרמרקטים הגדולים (רשתות המזון) בעייתי: 33% מהסניפים נמצאו לא תקינים. ניתן היה לצפות שדווקא בגופים גדולים כמו רשתות- המזון הגדולות, בעלות הנהלה מרכזית, יאכפו את החוק וזכויות הצרכנים תישמרנה, אך לא כך הוא הדבר.
ממצאי השילוט ברשתות השיווק:
1. בסמוך ככל האפשר למוצר מזון בפיקוח - בכל הסניפים שנדגמו השילוט הוצב בסמוך למוצרים עצמם.
2. במקום בולט לעין - על פי רוב השלטים הוצבו במקום בולט. מבחינת הסניפים בהם השילוט לא היה בולט – לא ניתן לייחס את זה לרשת, זוהי בעיה נקודתית.
3. באותיות וספרות ברורות וקריאות - כל השילוט מודפס ועל כן הינו ברור וקריא. קיימים הבדלים בגודל השילוט בין הרשתות השונות. מהמדגם עולה: כי במגה בול – השילוט הגדול ביותר, יינות ביתן – שילוט קטן אך ברור, שופרסל שלי/דיל – שילוט קטן אך ברור. יש חסד, טיב טעם, מגה ומחסני להב – טעון שיפור, שילוט לא בולט
ברוב הסניפים של שתי הרשתות הגדולות יותר , שופרסל ומגה, המצב תקין וישנם שלטים גדולים, ברורים ומדויקים. יחד עם זאת, בכרבע מסניפי שופרסל ובכשליש מסניפי מגה המצב בהחלט דורש שיפור, בייחוד בהתחשב בכך ששתי רשתות אלו מחזיקות ברוב הסניפים בארץ ומשרתות את מרבית הצרכנים.
מודעות הציבור לשילוט נמוכה בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המועצה לצרכנות עולה כי 73% מהציבור לא נתקלו כלל בשילוט על פיקוח מחירים בחנות. המחקר נערך במסגרת סקר אומניבוס טלפוני בקרב 500 משיבים, בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג. הסקר בוצע במהלך השבוע הרביעי של חודש יולי 2014. ומה יודע הציבור על המוצרים שבפיקוח? האם הוא יודע לזהותם? מסתבר שמודעות הציבור למוצרים אלה נמוכה מאוד.
על מרבית המוצרים שבפיקוח, 50% - 75% מהציבור לא יודעים שהמוצרים הללו בכלל בפיקוח. בהשוואה לסקרים קודמים עולה, שלא חל שינוי בהיכרות הציבור את המוצרים בפיקוח מחירים. מרבית הציבור (85%) טועה או לא יודע שקמח אינו בפיקוח. גבינת קוטג' איננה בפיקוח, אך 76% מהציבור חושבים בטעות שהיא כן בפיקוח. כמחצית מהאנשים (49% בגבינה צהובה ו- 43% בביצים) שנתקלו בשילוט ליד המדף, לא הבינו מהשילוט כי המוצרים בפיקוח זולים יותר.
74% מהצרכנים שרוכשים ביצים לא בפיקוח ו- 62% מהצרכנים שרוכשים גבינה צהובה לא בפיקוח, ענו כי לו היו יודעים שהמוצרים בפיקוח זולים יותר היו מעדיפים לרכוש אותם. לו הצרכן שנתקל בשילוט, היה מבין את השילוט ורוכש גבינה צהובה בפיקוח, הוא היה יכול לחסוך למשפחתו כ- 500 ₪ לשנה וסכום דומה בביצים, שהם כ-1,000 ₪ חיסכון לשנה על שני מוצרים אלה בלבד.
מסקנות התחקיר גם שנתיים מאז פרסום תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי מוצר מזון בפקוח), חלק גדול מהחנויות אינן מכבדות את החוק בנושא. מההשוואה לבדיקה משנה שעברה, ומכך שלא חל שיפור בנראות השלטים של מוצרים בפיקוח, עולה כי אין אכיפה מספקת.
73% מהציבור לא מבחין בשלטים וכמחצית מאלה שרואים השילוט לא מבינים את משמעותו. יש היעדר ישום אחיד של התקנות. ניתן להניח כי שילוט אחיד ומאיר עיניים היה מביא למודעות גבוהה יותר של הציבור.
במועצה לצרכנות מדגישים, כי נדרש מאמץ אכיפה מוגבר מצד הממשלה להצבת שלטים, הבלטת השלטים להגברת הנראות, תוך יצירת מיתוג אחיד ושיפור הכיתוב להגברת המובנות.
מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד אהוד פלג : "היכולת לזהות ולהעדיף מוצרים בפיקוח מחירים, מאפשרת לצרכנים להוזיל את סל הקניות ולהתמודד עם יוקר המחיה בעזרת כלי נוח וזמין- השלט בסמוך למדף. המועצה לצרכנות הציעה לרשות לסחר הוגן נוסח תקנות שיהפוך את השילוט ל יותר אפקטיבי, וקוראת לה להגביר את מאמצי האכיפה בנקודות המכירה, כדי שכוונת המחוקק תקבל ביטוי שיקל על הצרכנים לזהות את המוצרים שבפיקוח".
