צילום: דורון לב, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה ענף הבשר בישראל, מפרנס מאות בתי אב בהתיישבות העובדת ועוד רבים בתעשייה החקלאית בעיקר בפריפריה. החקלאים המגדלים את הבקר תורמים לשמירה על שטחים פתוחים ועל קיומה של החקלאות בישראל, במציאות שלא פעם עויינת אותם. כבר יותר ממאה שנים, שומרים החקלאים על שטחי מרעה פתוחים, ריאות ירוקות ובטחון מזון החיוני כל כך לכל מדינה. כל אלה נעשים ללא תמורה לרווחת כל תושבי המדינה. עם השנים, התפתח כאן הון אנושי של החקלאים והחקלאות מתקדמת ומועשרת באמצעים טכנולוגיים.
כל מדינה מערבית מכירה בערך קיומה של החקלאות, בערכה הכלכלי והנופי ובחשיבות הביטחון שמקנה ייצור מזון עצמי, ולכן היא מתגמלת את חקלאיה במישרין. לצערנו, בישראל, הסיוע לענפי החקלאות מהנמוכים בעולם המערבי: המים היקרים בעולם, על החקלאות מוטלים מיסי עבודה שלא מוכרים כלל בעולם והומלץ ע"י ה-OECD לבטלם.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק המכס על תוצרת חקלאית בענף בוטל לחלוטין השנה ומאפשר ייבוא עצום של עגלים המתחרים בתוצרת החקלאות המקומית. המכס שנותר ועדיין שריר וקיים, מוטל רק על מוצרי הבשר הטרי, כלומר: היבואנים, התעשיינים והמשווקים מייבאים עגלים במכס אפסי ונהנים מהגנת מכס על מוצריהם, בגובה של 190%. המשמעות היא שהמדינה מגנה במיסיה על התעשייה ומערכות השיווק ולא על החקלאי בפריפריה! כמות העגלים שיובאו לארץ הכפילה עצמה השנה. כאשר מתאפשר יבוא פרוע של עגלים, הפגיעה בחקלאי ישראל אנושה. היבוא גורם להפחתת מחיר הבשר החי – הוא נמכר היום במחירי הפסד וגורם להתמוטטות כלכלית של חקלאים רבים בישראל. למי שקיווה שהצרכן ומשק הבית ירוויחו מכך, נכונה הפתעה לא נעימה: למרות הייבוא הפרוע והפגיעה במאות בתי אב של חקלאים שעובדים קשה מאוד לפרנסתם ולשמירה על החקלאות וענף המזון בישראל, מחיר הבשר לצרכן לא ירד!
המדינה היחידה המאפשרת יבוא פרוע במחירי היצף מכל מקום בעולם בו נוצר עודף זמני כזה או אחר הינה מדינת ישראל. המדינה לצערנו, מקטינה את ההיצע, מקטינה את התחרות ומרכזת את היצור בידי יבואנים גדולים ובעלי עניין אחרים המקבצים את שרשרת הערך ומשאירים את מלוא התמורה בכיסם, נהנים מפטור על יבוא בשר חי כעגלים, והגנה במכס על בשר טרי כמוצרים.
מקור הבעיה מצוי בפערי התיווך הגבוהים שגורפים היבואנים ורשתות השיווק, ולא אצל החקלאים שמייצרים בשר טרי במחירי הפסד ועומדים בפני קריסה. אם יימשך תהליך ההתמוטטות, כל תהליך יצור הבשר יהיה בייבוא בלבד בעוד שנים מעטות. תהליך כזה צופן בחובו סכנות רבות: הוא יגרום לייקור הבשר ועלול להביא לפגיעה בטריות הבשר ובזמינותו. מדינת ישראל תאבד חלק מביטחון המזון שחיוני לכל מדינה עצמאית.
אני מזמין את הציבור הרחב לראות את האופן בו מייבאים עגלים מאוסטרליה. הם מגיעים לנמלי ישראל דחוסים במיכלים, לאחר הפלגה ארוכה מאוד. צורת יבוא מחפירה ומזעזעת זו לבדה, הייתה צריכה לגרום לביטול היבוא האכזרי. להביא לארץ בשר מאוסטרליה הרחוקה, כשכאן, חקלאי ארצנו, נאבקים על פרנסה ועל דור המשך בחקלאות, זה אבסורד מהדהד. האם כך מבקשים לעודד כאן צעירים שימשיכו את המשקים החקלאים של הוריהם?
אנחנו קוראים לממשלת ישראל להיכנס לעובי הקורה ולהביא פתרון הולם והגון לשמירה על מחיר בשר הוגן לחקלאי ומחיר הוגן לצרכן. לא החקלאים הגוזרים את הקופון השמן, - ולצערנו, גם משקי הבית שלהם ושל כולנו לא ירוויחו מייבוא פרוע. ההפסד יהיה של כולנו וגם של הדורות הבאים.
*הכותב - אייל בצר, הוא ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, חקלאי ויו"ר מרכז חקלאי העמק
