צילום: ערן עמיחי - החברה להגנת הטבע לראשונה בעולם, במוצב צה"ל נטוש בגבול עם ירדן, הוצבה מצלמת מעקב שמתעדת את חייהם של מאות עטלפי חרקים שעברו לגור במוצב. פרויקט משותף לחברה להגנת הטבע (צבא ההגנה לטבע) ורשות הטבע והגנים, בסיוע של צה"ל, אמור לשדרג עשרות מוצבים שננטשו במסגרת הסכם השלום, לבתים מוגנים ומותאמים לעטלפים הנדירים.
לפני שבע שנים, כשהתגלה כי אחד המוצבים באזור קאסר אל יהוד בבקעת הירדן הפך למקום מגוריהם של עטלפי חרקים רבים, החלו ד"ר ערן לוין - חוקר עטלפים מממרכז היונקים של החברה להגנת הטבע, אבים אתר מרשות הטבע והגנים ואנשי חטיבת הבקעה, לבדוק את הבונקרים והמוצבים הנטושים וגילו כי רבים מהם מהווים מקום מפלט מוגן לעטלפים הנדירים, שחלקם בסכנת הכחדה בטבע המקומי.
הפתעה במוצב בשנים האחרונות קיימת פגיעה במקומות המחייה והלינה של העטלפים ודחיקה מבתי הגידול הטבעיים שלהם. בתי הגידול הטבעיים של העטלפים הם בעיקר מערות שנתפסו על ידי האדם, שעשה בהם שימוש לצרכיו. כך הפך המוצב הנטוש להיות מקום מחייה של עטלפי החרקים. שמוליק יידוב, מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע, מסביר: "נוצר כאן מצב ששילב מספר גורמים. אחרי שצה"ל נטש את המוצבים במסגרת הסכמי השלום עם ירדן, המוצבים הפכו להיות נחלתם של בעלי חיים שהסכימו לחיות בהם. אבל המוצבים התגלו כחלופה לא כל כך טובה למגורים, ולכן אנו מסייעים להם היום להתאקלם בהם בצורה טובה יותר.
משפצים לעטלפים התקרות של המוצב הן מפח או בטון ולא מאפשרות לעטלפים להיאחז בהן. המשימה הראשונה הייתה לחספס את הקירות על ידי שימוש באביזרים כדי ליצור נקודות משען לעטלפים וההשפעה הייתה מידית. כל מוצב שהותאם זכה לאחוזי שיכון משמעותיים יותר בהשוואה למוצבים אחרים שלא הותאמו למגורי עטלפים. לפני שדרוג המוצבים בקצף מיוחד ורשתות, העטלפים נאלצו להסתפק בכל זיז או סדק קטן בתקרה כדי להיאחז בו - החל מצינור חלוד ועד חוטי תקשורת. לאחר מאמצים רבים, הצליחו בחודשים האחרונים להתקין מצלמה קבועה וראשונה מסוגה בעולם, המתעדת מסביב לשעון את חייהם של העטלפים לכל בית וסמארטפון בישראל ובעולם.
מוצבי צה''ל בבקעת הירדן, צילום: אמיר לוי מהיום תוכלו לצפות בעטלפים בשידור חי: החדר שמתועד הוא החדר המרכזי, בו עושים העטלפים שימוש משתנה בעונות השנה ובמשך היממה. מומלץ מאוד לצפות בעטלפים כשעה לפני השקיעה. אז פעילותם נמצאת בשיאה.
היכנסו לאתר המצלמה, לצפייה ישירה שם משתמש: Bats, סיסמא: 123456
התקינו את האפליקציה חומר רקע בנושא עטלפים העטלפים מהווים כשליש ממיני היונקים של ישראל (32 מינים), אך מעט ידוע עליהם. אמונות טפלות ופחד מפני יצורים ליליים אלה, גרמו להסתייגות האדם מפניהם. בישראל רק מין עטלף פירות אחד, הניזון מפירות בשלים מאוד. בעבר חשבו שהוא גורם נזקים חמורים למגדלי הפירות ולכן הורעלו אוכלוסיותיו במערות ע"י אבוקות לינדן. פעילות זו גרמה להשמדת כל החי באותן מערות, כולל עטלפי חרקים.
בארץ מוכרים 31 מיני עטלפי חרקים שמועילים מאוד לחקלאים, שכן כולם אוכלים חרקים. בין היתר העטלפים אוכלים עשים כגון: פרודניה, אגרוטים והליוטיס, שהם מהמזיקים הקשים ביותר לחקלאות.
ריבוי השימוש ברעלים קוטלי חרקים, איוד מערות באבוקות וכניסת מטיילים למערות בתקופת החורף, גרמו לירידה דרסטית באוכלוסיות עטלפי החרקים בחבל הים-תיכוני. נראה שמינים אחדים נכחדו ואחרים על סף הכחדה.
בכדי לשמור על יונקים מעניינים ומועילים אלה, חשוב להימנע מכניסה למערות בהם חורפים עטלפים ולפעול להקטנת השימוש ברעלים קשים הפוגעים באופן קשה בעולם החי.
בואו נפריך כמה מיתוסים עטלפים מסוכנים? רק בסרטים. בדיוק כמו הציפורים המעופפות מעל ראשינו ומחפשות מזון בשעות היום, העטלפים עושים זאת בשעות הלילה. בהימצאותם ובמעופם של העטלפים במקומות יישוב - אין כל סכנה.
בעיית יתושים? בשביל זה יש עטלפי חרקים. עטלפי חרקים הנמצאים במקומות מיושבים מבצעים הדברה ביולוגית ליתושים. בשבילנו זה פתרון מצויין, בשבילם זו ארוחה נהדרת.
עטלפי פירות? אוהבים אותם בשלים מאד. עטלפי פירות נמשכים אל פירות בשלים, עסיסיים ומתוקים המפיצים ריח חזק.
אז מה בכל זאת מפריע? הנזק העיקרי מפעילות העטלפים הוא הפרשותיהם המהוות מטרד אסתטי ומטרד של ריח.
קצת אבולוציה במשך מיליוני שנים התאים עצמו העטלף לתעופה. אצבעותיו התארכו, וביניהן נמתח קרום דק הבנוי מרקמת שריר. עצם החזה התארכה ושרירי החזה התחזקו, בדומה לעופות, והם האיברים המבצעים את הנפנוף בעת התעופה. אבל, אליה וקוץ בה – הכנף הדקה מעמידה את העטלף בסכנת התייבשות, ולכן הוא בוחר לבלות את היום במקומות קרירים ולחים. החיים בסביבה חשוכה המעיטו את הצורך שלו בראייה טובה, ותרמו להתפתחותו של חוש שמיעה מפותח שעליו מסתמכים רובם המכריע של מיני העטלפים. מחזור החיים של העטלפים סובב את המערה, בה הם גם מזדווגים ומולידים את צאצאיהם.
מדי שנה נערך סקר עטלפים בצפון ישראל. דו"ח מפורט יוצא כל שנה.
הכתבה פורסמה באתר החברה להגנת הטבע
https://www.teva.org.il
