צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה בבדיקת רווחיות שערך משרד החקלאות לתנובה ב-2013 התגלתה רווחיות חריגה במכירת גבינה לבנה 5% ושמנת מתוקה 38%. על כן החליטה ועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר להפחית את מחירם ולהכניס את המוצרים לפיקוח מחירים מלא.
משרד החקלאות פרסם את ההחלטה בעיתונות באוגוסט 2013, צירף לה את ההמלצות המפורטות של ועדת המחירים וקרא לציבור להעיר הערות. בנוסף ציין בהודעתו, שימשיך לעקוב אחר מחירי הקוטג', וייתכן שבעתיד, אם תתגלה רווחיות בלתי סבירה, יוכנס אף הקוטג' לפיקוח המחירים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק בעקבות זאת, ביקש אדם מהממונה על חופש המידע במשרד החקלאות שימסור לידיו את דו"ח בדיקת הרווחיות עצמה, אך הממונה סירב. בסירובו הסתמך הממונה על שני פטורים הקבועים בחוק חופש המידע, לפיהם הוא אינו חייב למסור את המידע אם מדובר בסוד מסחרי, או במידע שנמסר למשרד בתנאי שלא ייחשף לציבור.
משכך, ביקש האיש מביהמ"ש לעניינים מנהליים בתל אביב להורות למשרד החקלאות, לממונה ולתנובה, לגלות לו את המסמכים. העותר - שהוא גם התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה נגד תנובה בשל הפקעת מחירי הקוטג', טען שהממונה לא עמד בחובת ההנמקה ולא הסביר כיצד המידע המבוקש פוגע בעניין מסחרי של תנובה, או ממה נובע החשש שגילויו יפגע בהמשך קבלתו.
עוד נטען, שמטרת משרד החקלאות הייתה לשתף את הציבור בביקורת על מחירי השוק, אך כל עוד הציבור לא יודע על מה מתבססות ההמלצות ולא ניתנה לו גישה לנתונים, לא ברור איך יוכל להיות מעורב ולהעיר הערות ענייניות.
הצורך בשקיפות השופטת יהודית שיצר קבעה, שיש לברך על כוונת משרד החקלאות לשתף את הציבור, שבהחלט יכול לעזור לו לשפר את פעולותיו, אך לשם קיום דיון ציבורי מושכל יש צורך בשקיפות שתחשוף גם את מהות פעולות הפיקוח על המוצרים.
לדבריה, תכלית זו אינה יכולה להתממש כל עוד אין בידי הציבור את כל הנתונים הרלוונטיים. השופטת קבעה שבהנחה והמידע רלוונטי, יש לגילויו היבט כפול: סיוע בביקורת על פעולות הרשות ועל התנהלותה של תנובה.
עוד לפי השופטת, הממונה על חופש המידע לא עמד בחובת ההנמקה החלה עליו ולא הבהיר ממה נובע חששו שגילוי המידע יפגע בתנובה או בסודותיה המסחריים.
על מנת למצוא פתרון הגון, קבעה השופטת, שהממונה ותנובה יחשבו איזה חומר מתוך המידע שביקש המבקש הם מוכנים לחשוף ויציגו אותו בפניו, ולגבי החומר שיתעקשו לגביו שהוא סודי, תנהל השופטת דיון בדלתיים סגורות, שם יוכלו להסביר מדוע חשיפת החומר ה'סודי' עלולה לפגוע בסודות המסחריים של תנובה. הוצאות ייקבעו בפסק הדין הסופי.
לדברי עו"ד יהודה בוקוולד, העוסק במשפט חוקתי ומנהלי, עתירה מנהלית כנגד אי גילוי מידע נסמכת בד"כ על עוולה של הממונה כלפי המבקש בדחיית בקשתו, וספק אם הממונה היה יכול להימנע מבירור הנושא בביהמ"ש, שכן מטרת החוק היא לאפשר שקיפות וביקורת על מעשי השלטון ומחדליו.
"מדובר במקרה שונה, שכן תנובה היא חברה פרטית וחשיפת נתוניה אינה משתלבת עם מטרת החוק", מוסיף עו"ד בוקוולד, "טוב עשה ביהמ"ש כשפסק על דרך הפשרה, שאם לא כן, הייתה הפרקליטות צריכה להגן על עמדות סותרות - הזמנת הציבור ע"י הרשויות להעיר הערותיו לעניין המסמך מחד, וסירוב לחשוף את אותו מסמך מאידך".
ב"כ העותר: עו"ד שחר בן מאיר, עו"ד דודו דנינו
ב"כ המשיבים: עו"ד כרמית בן אליעזר מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), עו"ד טל אייל בוגר, עו"ד קרן כהן
להחלטה בעניין לחצו כאן *המגיב לא ייצג בתיק.
למידע נוסף במדור חוקי ומנהלי הידיעה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין" 
