צילום: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה כחלק ממאבקה של עמותת "אדמתי" להחזרה ועיגון זכויות החקלאים הוותיקים בקרקע, הופץ על ידה, חלק ראשון מעבודת מחקר שיזמה וכינסה בחוברת "מה עוד תבקשי מאתנו מכורה ? " . מחקר זה בא לבחון עד כמה, אם בכלל מוצדקת עלות שיוך הדירות במגזר החקלאי הגבוהה פי עשרה לפחות מזו המושתת על המגזר העירוני.
בחוברת ראשונה מתוך שתיים מפורטות שלל ההטבות אשר ניתנו לאורך עשרות שנים, על ידי וביוזמת מנהל מקרקעי ישראל תחת שמות ומנגנונים מגוונים, יש מי שיאמר יצירתיים. לכולם מכנה משותף אחד: הטבות שניתנו, בדרך כלל ללא אומדנים אמינים של היקף ההטבות (והפסד לקופת המדינה) אשר הוצגו למקבלי ההחלטות בעת קבלתן. חמור מכך, בשנים שלאחר קבלת ההחלטות ומימושן, לא בוצעה בקרה על היקף ההטבות, איזה קבוצות ומגזרים עירוניים זכו להם, איזה השפעה הייתה על כך לכלכלה הלאומית ולרווחת האזרחים. פרסום עובדות אלה, לא הותיר שום רושם על שרים, חברי כנסת, כלכלנים, אמצעי תקשורת ואפילו לא על מנהיגי תנועות ההתיישבות, מנהלי קהילות ואגודות בקיבוצים ובמושבים.
אחת הטענות שהושמעו כלפי אנשי העמותה מפי מי שאותגר להתייחס לנתונים שבחוברת הייתה : איזה היקף כספי היה להטבות המפורטות בחוברת. טענתנו הייתה כי ללא מנגנוני בקרה מקצועיים ואמינים קשה לתת אומדן מוסמך, אולם מדובר על
מיליארדי ₪ רבים.
לאחרונה, למרות מגבלות רבות ניתן בידי עמותת "אדמתי" להציג היקף כספי של הטבות שניתנו ע"י מנהל מקרקעי ישראל לחוכרים עירוניים
במסגרת הטבה בודדת המכונה : "פטור מדמי היתר עד 240 מ"ר (לשטח דירה) לרבות יחידת דיור נוספת נוספת". בפרוטוקול דיון מועצת מקרקעי ישראל (הקובעת את המדיניות הקרקעית הלאומית ומאשרת בד"כ כחותמת גומי כל הצעה המועלית ע"י הנהלת מנהל מקרקעי ישראל), אשר התקיים ביום 12.03.2009, מצוין כי נמסרה על ידי יוזמי ההצעה, הערכה לגבי היקף ההטבות הגלומות מפטור זה.
יו"ר המועצה (שר השיכון והבינוי דאז), נקב בהערכה של 35-50 מיליון ₪ (ראה עמוד 23 ). מנכ"ל המנהל נקב בהערכה של 30 מיליון ₪ (ראה עמוד 30). בפועל, נכון לימינו אנו,
ההיקף המאומת של הטבות אלו מגיע לכ- 8 מיליארד (שמונה מיליארד ₪
בלבד). סכום זה אינו כולל הטבות להן זכו רוכשי מגרשים ובוני בתים במגזר החקלאי (הרחבות). חלק מכריע מהטבות אלו נוצל, כצפוי ע"י רוכשי בתים ודירות גדולות באזורי הביקוש – במרכז המדינה. היבט מעניין נוסף: סביר שהנחות ופטורים אלה ניתנו ונוצלו בעיקר לבתים שנבנו על אדמות קק"ל. ניתן לנסח זאת כך: המדינה היטיבה עם החוכרים העירוניים על חשבון קרקעות שנרכשו על ידי העם היהודי. למינהל ניתן לקרוא "מנהל ושומר נאמן"
נתון שערורייתי זה, אותו ראוי כי פקידי רשות (שבאו במקום מנהל) מקרקעי ישראל (רמ"י) יפריכו או יאששו, מצביע על ארבעה היבטים לפחות:
1. אין לקבל החלטות בתחום המדיניות הקרקעית הלאומית המעניקות הטבות מפליגות – ללא קבלת הערכות מהימנות על היקפן. ראוי היה כי לאחר מספר שנים, יציגו פקידי הרשות מה היה ההיקף בפועל של ההטבות ואיך, כתוצאה מכך, ניתן יהיה לשכלל ולשפר הצעות חדשות. הטבות מסוג זה, היה רצוי לנתב לאזורי עדיפות לאומית ולמגזרים חברתיים הזקוקים לכך. מטעמי שוויון הזדמנויות (וצדק חלוקתי ?), היה רצוי כי הטבות אלו יינתנו גם למגזר החקלאי ולא רק לעירוני.
2. בכתבתו לפני כשבועיים, של נמרוד בוסו , כתב אמין והוגן לענייני נדל"ן בעתון "דה מרקר" המתייחסת להצעות החלטה המוגשות לאישור מועצת מקרקעי ישראל, מצוטטים פקידי רמ"י כמצפים לתקבולים של כ מיליארד ₪ לשנה למשך חמש שנים בגין תשלומים שערורייתיים הנדרשים מחברי קיבוצים שיבצעו שיוך דירות. צירוף נתון זה לנתון על היקף ההטבה הבודדת הנ"ל לחוכרים עירוניים, להם דירות בשטח המגיע עד 240 מ"ר, מצביע לפחות על עובדה אחת
: הטבות העתק הניתנות למגזר העירוני המבוסס ממומנות לכאורה מתשלומי עתק הנגבים מחברי קיבוצים (ובעתיד גם מושבים). ובמילים אחרות פקידי רמ"י וחברי מועצת מקרקעי ישראל, מייצרים מחדש גם מחומרים חקלאיים, את מגש הכסף (בש"ח) עליו ניתנות הטבות בלעדיות למגזר העירוני.
3. נחוץ היה ניתוח מבריק ואמיץ של מתן חודרוב בערוץ 10, כדי להבין למה ממשלת ישראל, רמ"י והכנסת
אינם פועלים באמת להורדת מחירי הדיור. הפער העצום בין הכרזות לתוצאות הוצג ע"י חודרוב באופן משכנע. המציאות משכנעת עוד יותר ומשבר הדיור נמשך.
וממש באותו זמן נמשך סירוב פקידי רמ"י לחתום על בקשות להיתרי בניה בקיבוצים, ללא אבחנה, באופן אלים ושרירותי, ללא עילות תכנוניות האמורות להידון אך ורק בוועדות לתכנון ובניה.
4. וכדי להוסיף מימד של אמינות לכתבותיו של חודרוב, התפרסמו בשלבים האחרונים של המירוץ לכהונת נשיא המדינה הצהרות רכוש ובעיקר דירות של המועמדים הרבים לכהונה. האם לאחר שהתברר כי לרובם (בלי לספור רכוש המשוייך בתחכום לקרוביהם) יש יותר מדירה אחת, ולחלקם אפילו יותר משלוש, נצפה מהם או מחבריהם בעמדות החלטה לאומיות כי יתנו באמת את ידם להוזלת הדירות להורדת שווי נכסיהם ?. למה שלא ימשיכו לשטות בנו ויספרו כי בראש מעיניהם עומדת "יציבות הבנקים". "חס וחלילה שיציבות זו לא תיפגע מהוזלת מחירי הנדל"ן וכתוצאה מכך ירידת שווי הביטחונות בבנקים כנגד הלוואות שניתנו לציבור רוכשי הדירות" הם אומרים. ואנחנו אמורים להאמין להם.
 | הכותב: בארי הולצמן - יו"ר עמותת אדמתי |
