צילום: מורדי תמיר - משרד החקלאות ופיתוח הכפר משרד החקלאות יפעיל תכנית רב-שנתית במטרה למגר את מחלת הברוצלוזיס, הפוגעת בבני אדם ובבעלי חיים באזור הנגב. הברוצלוזיס הינה מחלה זואונוטית (המועברת מבעלי חיים לבני אדם) ונגרמת על ידי חיידק הברוצלה. היא פוגעת בעיקר בצאן ומעט בבקר ומועברת לבני אדם במגע עם בעל חיים או מוצרי חלב לא מפוסטרים. חיידק הברוצלה גורם להפלות בכבשים ובעזים הרות ולפגיעה בפוריות בזכרים. למעט מקרי ההפלה, הצאן הנגוע אינו מראה סימנים קליניים ולכאורה נראה בריא. המחלה בבעלי-החיים אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה, ומניעתה מתאפשרת רק על ידי חיסון בגיל צעיר ולפני ההידבקות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מחלת הברוצלוזיס בבני אדם קרויה "קדחת מלטה", והדבקתה נגרמת בעיקר מצריכת מוצרי חלב נגועים, אשר לא עברו פסטור לפני עיבודם או שיווקם, או כתוצאה ממגע עם הפרשות של צאן נגוע. בבני האדם המחלה יכולה להתאפיין בסימנים הדומים לשפעת קלה, אך עלולה גם להתבטא בתחלואה קשה מאוד, המלווה באשפוז ונזקים בלתי הפיכים כמו עקרות ונכות ואף סכנת חיים.
על פי הנתונים האפידמיולוגיים המצויים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, מרבית עדרי הצאן הנגועים ומקרי התחלואה כיום מצויים בנגב. בשנתיים האחרונות ניכרת עלייה חדה בכמות מקרי התחלואה בבני אדם בנגב. משרד הבריאות דיווח בשנת 2013 על 336 חולים, לעומת 183 בשנת 2012. ההנחה היא כי רמת התחלואה בפועל אף גבוהה יותר שכן, ישנם מקרים שאינם מדווחים למשרד הבריאות. המחלה נפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב.
על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיעור החיסון נגד ברוצלוזיס באזור הנגב עומד כיום על כ- 30% בלבד. על פי הערכות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כ-10-20% מעדרי הצאן בקרב האוכלוסייה הבדואית נגועים במחלה; שיעור בעלי החיים הנגועים בעדר המוגדר כנגוע הינוכ-10-20%.
על סמך נתונים אלה נבנתה תכנית חמש-שנתית למלחמה במחלה. אזור המבצע יתמקד בנגב מקו בית קמה ונתיבות דרומה, הכולל את אוכלוסיית הצאן המצויה בסיכון. על פי התכנית יחסנו רופאים וטרינרים ממשלתיים את כלל הצאן באזור המבצע למשך 5 שנים על חשבון המדינה, במטרה למזער את הנגיעות עד כדי מיגור המחלה. עלות התכנית מוערכת ב- 7.5 מיליון ₪ לשנה ראשונה.
לאורך התכנית יבוצע ניטור ומעקב מתמיד למנוע התפרצות מחדש של המחלה. לצד החיסון ולצורך מקסום התועלת הציבורית, ייבחן גם סימון הצאן בשבב זיהוי אלקטרוני, ורישום ותיעוד של כל עדרי וראשי הצאן. פעולות אלו יאפשרו פיקוח יעיל יותר ויקלו בביצוע פעולות האכיפה. על פי הניסיון במדינות מתקדמות בהתמודדות עם מחלת הברוצלוזיס שיטה זו צלחה.
לצד חיסון נגד ברוצלוזיס, יינתנו גם חיסונים נוספים של מחלות בעלי חיים, כדוגמת: מחלת הפה וטלפיים.
מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "להערכתנו, סבסוד מלא של עלות החיסון והסימון יעלה את היענות המגדלים וישפר את שיעור החיסון באופן משמעותי עד כדי 80%, דבר שיסייע להוריד את רמת הנגיעות והתחלואה בברוצלוזיס בצאן ובאדם בנגב באופן ניכר ומשמעותי".
