מפעלי ים המלח ישלמו למדינה תמלוגי ענק

צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה

חברת מפעלי ים המלח תשלם למדינה תמלוגים עבור שימוש במוצרים שהפיקה במשך השנים בים המלח, כך נמסר היום (ב') ממשרד המשפטים. ההחלטה נקבעה בפסק בוררות חלקי, שקיבל במלואה את תביעת הענק שהגישה המדינה נגד מפעלי ים המלח, והוערכה בכמיליארד שקל, עם השלכה כלכלית מוערכת כפולה עד תום תקופת הזיכיון בשנת 2030. בשלב הבא של הבוררות יידונו וייקבעו הסכומים המדויקים שעל מפעלי ים המלח לשלם למדינה.

​תחילתו של התהליך בהליך יישוב סכסוך שהתקיים בין המדינה לבין מפעלי ים המלח אצל המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים). לאחר שהליך יישוב הסכסוך לא צלח, הועבר התיק לטיפול היחידה לתביעות אזרחיות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה, האמונה על הגשת תביעות אזרחיות בשם המדינה, ושהוקמה כתוצאה ממהלך אסטרטגי של הפרקליטות אזרחית לשם הגנה אקטיבית על נכסי וכספי המדינה והציבור.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

לאחר בחינה קצרה ומקיפה של החומר, הוחלט בפרקליטות המדינה כי קיימת עילה לתביעה ברורה כנגד מפעלי ים המלח, ונשכרו על ידי יחידת התביעות ומיקור חוץ שירותיו של משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות', כדי לייצג את המדינה בבוררות, בשיתוף עם פרקליטות המדינה. בשנת 2010 הגיש משרד האוצר ואגף החשב הכללי, באמצעות יחידת התביעות האזרחיות בפרקליטות המדינה ומשרד עורכי הדין תביעת ענק נגד מפעלי ים המלח, שכאמור ערכה הכלכלי הוערך בכמיליארד שקל על תמלוגי העבר.

המדינה טענה כי מפעלי ים המלח מפרה את חובתה לפי שטר הזיכיון לתשלום תמלוגים, כאשר בין היתר לא העבירה תמלוגים בגין מוצרי המשך אלא רק בגין מוצרי היסוד שהיא מפיקה מים המלח, וכן כאשר לא העבירה תמלוגים בגין מכירות חברות הבנות מהקונצרן בארץ ובחו"ל.

היום ניתן פסק בוררות חלקי, שבו דעת הרוב של שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן ועו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ ושות', קיבלה במלואה את עמדת המדינה, את מול דעת המיעוט של עו"ד רם כספי. ''פסק הבוררות הינו נדבך נוסף במאבקה של פרקליטות המדינה – באמצעות יחידת התביעות האזרחיות ומיקור החוץ, בשיתוף עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בהגנה יזומה ואקטיבית על כספי ונכסי המדינה'' נכתב בהודעת משרד המשפטים.
 
 עיקרי המלצות ועדת ששינסקי 2

ההחלטה באה יממה אחת בלבד לאחר שוועדת ששינסקי 2 המליצה על הטלת 'מס משאבי טבע' על רווחי יתר בגובה של 42% ממי שמשתמשים במשאבי טבע של המדינה. קונצרן כימיקלים לישראל שבשליטת האחים עופר, שהוא חברת-האם של מפעלי ים המלח, הודיע בתגובה שהוא שוקל את המשך השקעותיו בישראל ואף עלול לפטר עובדים.

פרופ' איתן ששינסקי יו''ר ועדת ששינסקי 2 הגיש אתמול (א') את דו"ח מסקנות הוועדה להערות הציבור. לאחר מספר שימועים שיתקיימו לציבור יוגש הדו"ח הסופי לשר האוצר. ועדת ששינסקי 2 הוקמה ע''י שר האוצר יאיר לפיד בקיץ 2013, כהמשך לוועדת ששינסקי הראשונה, על מנת לבחון את המדיניות הנהוגה כיום בכל הנוגע לחלק אותו מקבלת המדינה משימוש גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים.

הוועדה מצאה כי מבנה מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל כיום, אינו מבטיח כי לציבור חלק ראוי מהרווחים הנובעים ממשאבי הטבע המצויים בישראל. דו"ח קרן המטבע הבינלאומית שנכתב עבור הוועדה קובע, כי מודל המיסוי הנוכחי על משאבי הטבע בישראל גורם לכך שבשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים חלקו של הציבור ברווחים הוא מן הנמוכים בעולם.

בחינת הנתונים על ידי הוועדה העלתה כי פעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות הגבוהים בצורה משמעותית משיעורי רווחיות נורמליים וכי הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן החברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במחצב, בעוד שהציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המחצבים, זאת בשונה ממצב הדברים במשאבי הגז והנפט. הוועדה מצאה כי חלק הציבור ברווחים הנובעים מהחצבים בישראל (שיעור ה-GT) עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על למעלה מ-50%.

עיקרי המלצות הוועדה:

הטלת מס משאבי טבע - מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל אינה מבטיחה כי הציבור יקבל את חלקו הראוי כאשר המחצבים מניבים שיעורי רווחיות גבוהים. על מנת להגיע למערכת מאוזנת בתחום חברי הוועדה סבורים כי יש להטיל מס רווחי יתר, על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור ל-46%-57%. הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דוחות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 11% על נכסיה. המס בשיעור של 42% ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות.

הטלת תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט - שיעור התמלוגים כיום נע בין 2%-10% משווי המחצב (לאחר ניכויים שונים הקבועים בחוק). הוועדה ממליצה לקבוע שיעור תמלוגים אחיד על כלל משאבי הטבע בישראל אשר יעמוד על 5%. הוועדה סבורה כי שיעור תמלוג זה עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם וכי הוא יבטיח זרם הכנסות יציב למדינה אך לא יהווה נטל כבד על החברות המפיקות את המשאבים. בהתאם לכך, הוועדה ממליצה כי לאחר החלת מודל המיסוי המוצע, המדינה תגבה תמלוג של 5% בעבור כל כמות אשלג שנכרית. לדבר יש חשיבות רבה בהחלת מודל שיוכל לסייע לחברות בזמנים בהם מחירי הסחורות יורדים.

שינוי אופן חישוב התמלוג - היום בהתאם לפקודת המכרות יש לבצע הערכת שווי לחומר הגולמי שנכרה תוך ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד, הובלה ושיווק והפחתת 10% נוספים. הדבר מקטין את יעילות התמלוג והופך אותו לכלי הקרוב יותר למס על רווחים מאשר תמלוג על מכירות. הוועדה ממליצה על שינוי אופן חישוב התמלוג כך שבעבור כל המחצבים לא יתאפשר ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד. כמו כן ממליצה הוועדה לקבוע כי הבסיס לחישוב התמלוג ייקבע על ידי המדינה.

פיקוח של רשות המיסים על מחירי העברה - הוועדה ממליצה להתמקד בפעילות הפקת המשאבים ולא להטיל את המס על פעילות ההמשך. לאור כך הוועדה ממליצה על מספר צעדים אשר יבטיחו כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך והציבור יוכל ליהנות מרווחים אלו. הוועדה מצאה כי במשאב הברום ישנו קושי לערוך הפרדה בין פעילות ההפקה לפעילות ההמשך ותיתן את דעתה בנושא זה עד הדו"ח הסופי.

הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים - לצורך שיפור הליך הגבייה והבקרה ממליצה הוועדה לבחון העברת הסמכות לגביית תמלוגים לגוף אחד אשר יתמחה בעניין. הוועדה תבחן עד לפרסום הדו"ח הסופי את היתרונות והחסרונות הנובעים מהקמת גוף שכזה.

בחינת התמלוג על חומרי חציבה - הוועדה מצאה כי קיימים רווחי יתר בפעילות הפקת חומרי החציבה בישראל. בנוסף, חברי הוועדה סבורים כי לצורך קביעת המיסוי על חומרי חציבה יש לאמוד את ההשפעות הסביבתיות של הפקת חומרי חציבה. לאחרונה מינה שר השיכון ועדה ברשות רם בלינקוב אשר תבחן את הקצאת הזכויות לכריית חומרי חציבה ואת מבנה השוק בענף. חברי הוועדה סבורים כי עד שלא תושלם עבודתה של הוועדה, ועד שלא יוגש דו"ח המכמת את העלות הסביבתית של פעילות החציבה לא ניתן לגבש המלצה בנוגע לגובה למבנה המיסוי הרצוי.

השארת מערכת המיסוי הנהוגה בתחום המים המינרלים על כנה - הוועדה אינה ממליצה לשנות את המצב בו חברות המים המינרלים משלמות על פי "תעריף מים לתעשייה" מהסיבות הבאות: לא מדובר במשאב מתכלה; כל יזם אשר יבקש להקים מפעל, יוכל לקבל רישיון הפקה אם יעמוד בדרישות החוק; המים המסופקים לחברות המים המינרליים אינם מים ייחודיים והם מסופקים גם לצרכנים הביתיים, למגזר החקלאי ולמגזר התעשייתי; בחינת רווחיות החברות בתחום לא העלתה שיעורי רווחיות חריגים. יחד עם זאת, בקשת חברות המים המינרליים לקבל מים ממקור ספציפי יכולה להטיל עלויות על כלל צרכני משק המים. לפיכך, קוראת הוועדה לרשות המים לגבש עד פרסום הדו"ח הסופי מתווה הכולל את התשלום הייחודי לצרכנים הדורשים מים ממקור ספציפי ודרכי יישומו.

שר האוצר, יאיר לפיד, הודה לפרופ' איתן ששינסקי ולשאר חברי הוועדה על העבודה המקצועית שנעשתה ואמר: "משאבי הטבע הלאומיים הם נכס ציבורי וככזה עלינו לדאוג שהציבור הישראלי הוא זה שירוויח מהם. באמצעות ההכנסות ממשאבי הטבע נוסיף פרויקטים שיעודדו צמיחה ונגדיל את ההשקעה בשירותים החברתיים: יותר מורים במערכת החינוך, יותר מיטות בבתי חולים ויותר שירותי רווחה לאזרח".

יו"ר הוועדה, פרופ' איתן ששינסקי: "המשטר הפיסקלי הנוכחי ביחס למשאבי טבע המופקים על ידי חברות פרטיות הוא רגרסיבי וגורם לכך שהציבור אינו מקבל את חלקו הראוי ברווחים. אנו ממליצים על הנהגת משטר מיסוי פרוגרסיבי המתקן כשל זה ובא בעת מבטיח רווחים נאותים ליזמים פרטיים. אימוץ ההמלצות יביא למדינה תוספת הכנסות בשווי מאות מיליוני שקלים".

ראש אגף תקציבים, אמיר לוי: "אני מברך על המלצות הוועדה, מדובר בדו"ח מאוזן שגובש לאחר עבודה מתמשכת ויסודית. פעלנו בשקיפות החל מתחילת עבודתה של הוועדה והעברנו לציבור את החומר שהוצג לוועדה ואת סיכומי הדיונים. ועדה זו הוקמה כהשלמה לוועדת ששינסקי הראשונה ויישום הצעדים עליהם היא ממליצה יגדיל את הכנסות המדינה ויתרום לחלוקה שוויונית יותר של הרווחים הנובעים מהפקת משאבי טבע בישראל.