המשק הישראלי מפסיד 10 מיליארד ₪ בשנה בשל תאונות עבודה

צילום ארכיון: הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 

המשק הישראלי מפסיד מדי שנה מעל 2.4 מיליון ימי עבודה בשל תאונות בעבודה. ההיעדרות מהעבודה גורמת להפסד שנתי של כ-10 מיליארד שקל - כך עולה מדו"ח ועדת אדם שבחנה את הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל. האלוף (במיל.) אודי אדם שעמד בראש הועדה הגיש היום לשר הכלכלה נפתלי בנט, את הדו"ח והמלצות הועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

הוועדה הוקמה במטרה לבחון את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל בכל הנוגע להיבטי החקיקה; פיקוח, אכיפה והסדרה; תפיסה ומדיניות ממלכתית בנושא. הועדה התבקשה ללמוד את הניסיון הנצבר, בארץ ובעולם, בנוגע לדרכים השונות בהן ניתן לפעול להשגת מדיניות ממשלתית בתחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית, מדיניות בת-ביצוע ויעילה. מפקח עבודה ראשי לשעבר, מר יורם אלעזרי, יזם את הקמתה וריכז את פעילותה. לוועדה מונו 17 חברים בעלי שיעור קומה, ידע ומומחיות בתחומים כגון: בטיחות, רפואה, ניהול, תקינה, משפט, כלכלה, אקדמיה, תעשייה, ביטוח ועובדים וכן נציגי משרדי ממשלה ומוסדות רלוונטים, והיא פעלה במשך 3 שנים, החל ממרץ 2011.

דוח הועדה יוצר בסיס לממשלת ישראל לקבלת החלטות אופרטיביות וישימות, לקידום ולשיפור הבטיחות והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל, לצמצום מספר הנפגעים ולהפחתת חומרת הפגיעות מתאונות ומחלות בעבודה.  בהתוויית ההמלצות הוגדר עיקרון לפעולה על בסיס שלושה עוגנים: עוגן חינוכי, עוגן משפטי, ועוגן כלכלי.
  
הדו''ח מציין בין השאר, כי בישראל קיימים ניצנים של יישור הקו עם הנעשה בעולם. מפעלים כמו "אינטל", "טבע", "נילית" ואחרים פועלים ברמת בטיחות גבוהה, אך מפעלי תעשייה רבים, ענפי הבניין והחקלאות עדיין נמצאים ברמה נמוכה.

ענף הבנייה אחראי לכמחצית מהתאונות הקטלניות. בעשור האחרון הצטמצם מעט משקלו ביחס לענפים האחרים, אך זהו עדיין הענף המסוכן ביותר. ענף התעשייה הנו השני במספר ההרוגים. בתחילת העשור משקלו של ענף זה היה נמוך מחמישית, וכיום משקלו גבוה מרבע. משמעות הדבר היא כי בעוד שמספר ההרוגים הכללי נמצא במגמת ירידה, בענף התעשייה מספר ההרוגים נשמר, ואף ניכרת עלייה קלה לאורך השנים. ענפי המסחר והשירותים והחקלאות שומרים על יחס נמוך יותר ודי קבוע.

על-פי רוב, העובדים בענף החקלאות אינם עובדים מקצועיים, ההכשרה המקצועית שלהם מתבצעת תוך כדי עבודה, ולא ניתנת להם הדרכה בנושא בטיחות. הם חשופים לפגיעה ממיכון חקלאי כמו גם מחומרי הדברה.

עוד על פי הדו''ח, נוצר מצב מעוות שבמקומות עתירי סיכון ונפגעים תשלום המעסיק לביטוח הלאומי נמוך יותר משום ששכר העובדים נמוך יותר, לדוגמה, ענפי הבנייה והחקלאות. מעסיקים מחויבים לתשלום חודשי לביטוח לאומי, שמחושב כ- 0.59% משכר העובד לכל היותר. גבייה חודשית זו אינה משמשת כתמריץ למעסיק להשקעה בבטיחות עובדיו מכיוון שאין כל קשר בין היקף התשלום לביטוח הלאומי שהוא נושא, לבין רמת הסיכון בעסק או לחילופין רמת הבטיחות או היקף היפגעות העובדים בעסק. על פי השיטה הנהוגה, התשלום לענף נפגעים מוגדר כמס ולא מתנהל כמקובל בעסקי ביטוח.

עיקרי המלצות הדו"ח:

• עדכון ועיצוב מחדש של מבנה החקיקה הקיים בבטיחות ובבריאות התעסוקתית ופיתוח כלי אכיפה אפקטיביים נוספים.
• שינוי מבני של מערך הבטיחות ובמרכזו, הקמת רשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, בדרך של איחוד האחריות והסמכויות בתחום, שתיצור ריכוז משאבים ואיגומם, ביטול כפילויות, הגברת היעילות והאפקטיביות, יצירת תאום, סנכרון וסינרגטיות. המבנה המוצע יכלול זרוע אכיפה, זרוע מניעה ומרכז למחקר ולניהול ידע בתחום.
• יצירת תמריץ כלכלי להשקעת מעסיקים בבטיחות: הפחתת העלויות למעסיקים שלוקחים על עצמם מחויבות לקיים בטיחות ברמה גבוהה ומנגד הפיכת התאונות והמחלות התעסוקתיות לנטל כלכלי שאינו משתלם למעסיק, כך שתיווצר זיקה חזקה בין רמת הבטיחות והבריאות התעסוקתית שמקיים המעסיק במקום העבודה לבין התשלום שהוא נושא במקרה של היפגעות עובדיו. (עקרון "המזהם משלם")
• ארגון שירותי הרפואה התעסוקתית בדרך של הנגשת השירותים המחויבים על פי חוק לכל מקום עבודה, על ידי ספק שירותים אחד.
• הטמעת הבטיחות באמצעות חינוך, כחלק מכישורי חיים ברמות השונות מגיל הגן ועד בית ספר תיכון והכשרה לבטיחות ולניהול סיכונים במסגרת ההכשרה המקצועית.
• שיפור ועדכון המערך המקצועי בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• ניהול המידע, הידע והמחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית, כולל הקמת מאגר נתונים ומידע לאומי מאוחד וכן מרכז למחקר בבטיחות ובבריאות תעסוקתית.
• מיקוד מאמצים לשיפור הבטיחות במגזר הערבי.
• שיפור הבטיחות בענף הבנייה.

לדוח המלא לחצו כאן


האלוף במיל. אודי אדם מגיש את הדו''ח לשר הכלכלה נפתלי בנט, צילום: משרד הכלכלה

לדברי יו"ר הוועדה הציבורית, האלוף במיל. אודי אדם "הועדה בחנה מגוון היבטים בעלי משקל לבטיחות ולבריאות העובד – היבטים כלכליים, משפטיים, ארגוניים ומקצועיים. בחנו את הדברים ברצינות, במקצועיות וללא משוא פנים, והמלצות הוועדה מלוות ביעדים ברי השגה. אנו מציעים תפיסה רחבה וכוללת, חדשה ומתקדמת. מדובר במכלול מאמצים שיש לקיימם בהתמדה, באופן משולב ומשלים. שינוי בתחום אחד בלבד, ואפילו יהיה זה שינוי מהותי ודרמטי, לא יוביל לשיפור המיוחל. אני מודה לחברי ולסגל הוועדה, על התרומה הרבה ממרצם ומניסיונם לעבודה המקצועית של הוועדה."

שר הכלכלה, נפתלי בנט, הודה לחברי הוועדה וברך על קבלת הדו"ח ואמר: "לכל עובד קיימת הזכות לבטיחות במסגרת עבודתו. תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית אינם גזירה משמים והם ניתנים למניעה. אין הצדקה לפגיעה ואבדן חיים ולסבל הנגרם מכך. השר הוסיף כי לפציעות בעבודה יש משמעות כלכלית אדירה על המשק בישראל, שהמעסיקים בישראל אינם מודעים לה כלל, ואשר רובה מוטל כנטל על כתפי הציבור, המממן עלויות תאונות העבודה, ולכן אין למעסיקים תמריץ להשקעה בבטיחות. העבודה היסודית והרצינית שעשתה הוועדה תהווה את הבסיס לבניית מדיניות בתחום, בפעם הראשונה, ואני מאמין כי בחודשים הקרובים, נתחיל
ביישומה".

מפקחת עבודה ראשית במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מוביל את המאבק לשמירה על בטיחותו ובריאותו של העובד, ופועל לקידום נושאים אלו. אני רואה בדוח בסיס חשוב למנף את הפעילות שלנו ושל גופים וארגונים נוספים הפועלים בתחום ולתת לה דחיפה קדימה, לאגם כוחות ולהתמקד בפעולות אפקטיביות הנותנות תמורה גבוהה. נתבקשנו להכין תוכנית ליישום הדוח ונגישה בחודשים הקרובים, הוסיפה אדוארדס.

מנכ"ל המשרד, עמית לנג: "אנו פועלים בתקופה זו מול משרד האוצר ונציבות שירות המדינה במטרה לשפר את תנאי השכר של המפקחים והחוקרים, בכדי שנוכל לגייס כח אדם איכותי נוסף. בתקופה הקרובה נבחן את המלצות הוועדה, ונכין מתווה ליישום".

יורם אלעזרי, ראש מינהל הבטיחות לשעבר, במשרד הכלכלה, אשר יזם את הקמת הוועדה, אמר היום: "דוח הועדה הנו בחזקת המצפון והמצפן. מצפון במובן זה שאנו אומרים ביושר מה לא בסדר, מה נכון ומה צריך שיעשה. מצפן במובן זה שהדוח מצביע על הכוונים שבהם צריכים ללכת ועל המקומות שאליהם צריכים להגיע". אלעזרי הוסיף כי הדוח מהווה בסיס למדיניות ממשלתית בתחום הבטיחות, מדיניות שלא היתה עד כה.