לראשונה: רף למחיר מונופול - רווח של עד 20%

הסוף לניפוח המחירים ? רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (ה') מסמך מדיניות סופי במסגרתו היא מתווה לראשונה את גבולות אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז החל על בעלי מונופול. מחיר מופרז ייחשב מחיר הכולל רווחיות העולה על 20% לאותו מוצר. במסגרת גילוי הדעת, מפורטים המבחנים המשפטיים והכלכליים שנועדו להעניק וודאות בעתיד למונופולים בהתנהלותם המסחרית, כך שיוכלו לכלכל את צעדיהם.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בגילוי הדעת מפורטים שיקולים שישקלו על ידי הרשות בבואה לפעול נגד מונופול שגבה מחיר מופרז עבור מוצריו. הוא קובע כי "כתוצאה מן העובדה שהצרכנים משלמים מחיר גבוה מן המחיר התחרותי, נוצרת העברת עושר מידי ציבור הצרכנים לבעל המונופול. גביית מחיר מופרז מלבה באופן חד ביותר את בעיית יוקר המחיה, וטמונה בה פגיעה ישירה ומיידית בציבור הצרכנים... דוקטרינת התמחור המופרז מבקשת לשים מחסום בפני תמחור אנטי תחרותי של פירמות, המנצלות את מעמדן בשוק על מנת לגרוף לכיסן את מלוא עודף הצרכן או חלק ניכר ממנו".

האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופול קבוע בחוק ההגבלים העסקיים, אשר אוסר עליו לנצל לרעה את מעמדו בשוק, באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, לרבות בדרך של גביית מחיר בלתי הוגן. מחיר בלתי הוגן עשוי להיות מחיר נמוך באופן בלתי הוגן, שיש בו כדי לדחוק מתחרים מהשוק, או מחיר מופרז, המקנה לבעל המונופול רווחים גבוהים באופן משמעותי מאלו שהיה בכוחו לגרוף בתנאי שוק תחרותי.

הרשות מבהירה במסגרת המסמך, כי אכיפת האיסור על גביית מחיר מופרז אין משמעותה זניחת קידום התחרות. העדיפות הראשונה של הרשות היא קידום התחרות ומניעת פגיעה בה. אכיפת האיסור על מחיר מופרז שגבה מונופול נועדה להרתיע מונופול מלנצל לרעה את מעמדו כאשר התחרות לא הצליחה לרסן אותו.. האיסור על מחיר מופרז שונה מפיקוח מחירים. פיקוח מחירים, שבו הרשות ככלל אינה עוסקת, הוא צופה פני עתיד, ומכתיב לחברה המפוקחת בכל רגע נתון איזה מחיר עליה לגבות. לעומת זאת, האיסור על מחיר מופרז מכוח דיני ההגבלים העסקיים נועד לגרום למונופול לרסן את עצמו, מחשש מהתערבות נגדו בדיעבד מצד רשות ההגבלים העסקיים ומצד תובעים פרטיים, כגון תביעות ייצוגיות.

דרכים לבדיקה האם המחיר שגבה מונופול הוא מופרז

גילוי הדעת כולל בתוכו שלוש דרכים עיקריות בהן תנקוט הרשות כדי לבחון האם מונופול גבה מחיר מופרז:

1. הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור: הנחת העבודה של מבחן זה הוא שקיים גבול נורמטיבי לרווח שמונופול יכול להפיק על חשבון לקוחותיו.

2. מבחן הרווחיות: בבדיקה זו הרשות תשווה בין הרווחיות של המונופול בפועל אל מול מדדים חיצוניים ואובייקטיביים. בין היתר ייבדקו הסיכונים של התעשיה שבה פועל המונופול, ההון הדרוש לו, והחוב שהוא מגייס.

3. מבחן ההשוואה: במבחן זה הרשות תשווה בין המחיר שגובה המונופול לבין המחיר של מוצרים מתחרים, או מחיר הנגבה מלקוחות שונים, או מחיר מוצר דומה בשוק גאוגרפי אחר. השוואה אפשרית נוספת היא בין מחירים שנגבו על ידי אותו מונופול, על אותו מוצר, בזמנים שונים.

במקרים מתאימים הרשות תבחן את רווחיות המונופול, ולא את המחיר שנגבה, על מנת להשוות זאת לרווחיות של חברות אחרות או של המונופול עצמו בשווקים וזמנים שונים.

הגנת "נמל מבטחים"

על מנת לשמור כמה שניתן על הוודאות ועל היכולת של המונופול לכלכל את צעדיו כך שלא יעבור על החוק, הרשות קובעת במסמך המדיניות שלה "נמל מבטחים", שאם המונופול נהג לפיו הרשות לא תפעיל צעדי אכיפה נגד אותו מונופול בהקשר של מחיר מופרז.

הגנה זאת תעמוד למונופול כאשר הפער בין מחיר המוצר לעלות ייצורו, שמחושבת על פי ההנחיות בגילוי הדעת, אינו עולה על 20%.

ככל שתנאי נמל המבטחים אינם מתקיימים, הרשות תמשיך לבחון את המחיר שגבה המונופול על פי המבחנים האחרים, כדי לבדוק אם אכן גבה מחיר מופרז בנסיבות העניין.

הסנקציה על גביית מחיר מופרז

הרשות קובעת במסגרת מסמך המדיניות כי היא לא תפעיל סנקציה פלילית נגד גביית מחיר מופרז, אלא תטיל על המונופול עיצומים כספיים, שיכולים להגיע ל-8% ממחזור המכירות של המונופול, אך לא יותר מ-24 מיליון שקלים. מונופול שגבה מחיר מופרז חשוף גם לתביעות מצד כל מי שניזוק ממחיר זה, לרבות תביעות ייצוגיות.

מתנועת "ישראל יקרה לנו", מיוזמי מחאת הקוטג' נמסר: "אנו מברכים על פרסום גילוי הדעת של רשות ההגבלים ומצפים לכך שחברות המייצרות או מייבאות מוצרים לישראל ילמדו את תוכנו ויתאימו את רווחיותם ומחיריהם לרמת המחירים התואמת את מחירי המוצרים בעולם. לא כל האשמה היא על החברות. גם המדינה מצדה מרוויחה מהמחיר הגבוה ומוסיפה עליו מע"מ מופרז, הגבוה (למשל במזון) מהנהוג במדינות שאנו רוצים להשתוות אליהן".