אתר החפירה, צילום: אוניברסיטת חיפה שור הבר, סוסים, יחמורים ואפילו קרנפים - כל אלה היוו חלק ממזונם של אבותינו הקדומים, שחיו באתר הקטור (אתר פתוח) מהקדומים ביותר שנמצאו באזור המזרח התיכון מהתקופה הפלאילותית התיכונה. כך כך עולה ממחקר ארכיאולוגי של אוניברסיטת חיפה שהוצג היום (א') ע''י ד"ר יוסי זיידנר בכנס השנתי של מכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Human Evolution.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק האתר הפרה-היסטורי מלפני כ-170 אלף שנים, התגלה במהלך פעילות הכרייה של מחצבת נשר שליד רמלה, ובמהלך השנים 2010-2011 התבצעה בו חפירת הצלה שנוהלה על ידי ד"ר זיידנר ממכון זינמן לארכיאולוגיה. במהלך המחקר התברר כי מדובר באתר של בני התרבות המוסטרית - תרבות ציידים-לקטים, מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, כ-250 אלף שנים ועד לכ-40 אלף שנים לפני זמננו. האתר נמצא בשקע קרסטי שנוצר עקב קריסת פני השטח אל תוך חללים הנמצאים בעומק של עשרות מטרים, בתוך שכבות גיר מתצורת בינה. עומקו של השקע הוא 34 מטרים ובמהלך עשרות אלפי השנים האחרונות הוא התמלא בקרקעות שנסחפו ממדרונות הגבעות הסמוכות. נראה שבמהלך הזמן, התקופות בהן פעילות סחיפת הקרקע הייתה מאומצת התחלפו בתקופות יציבות יחסית, בהן קצב המילוי היה איטי ואפשר להומינידים להשתמש בשקע.
צילום: תומר אפלבאום אוניברסיטת חיפה ''מהכרתנו עם התרבות המוסטרית במזרח התיכון, נראה שזו הפעם הראשונה ששרידי תרבות זו מתגלים בהקשר כה יוצא דופן'' אומר ד"ר זיידנר. ''לרוב, בני התרבות המוסטרית ישבו במערות, אשר שימשו אותם כמחנות בסיס אליהם הובאו כלי אבן, חלקי גופותיהם של בעלי החיים הניצודים ומשאבים אחרים. כמו כן, התגלו מספר קטן של אתרים קטנים דלי-ממצא ששימשו כאתרי חנייה קצרי מועד או אתרי צייד והתגלו על גדות הנחלים ואגמים''.
האתר הייחודי צפן בחובו הפתעות רבות. כבר במהלך החפירה התגלו לחוקרים עצמות של בעלי החיים, כגון מינים נכחדים של שור בר, סוס ואף קרנף. יחד עם בעלי החיים גדלי גוף אלה, התגלו גם עצמות של בעלי חיים קטנים, ביניהם צבי ארץ-ישראלי וצבי יבשה. "הכמות הגדולה של העצמות שמצאנו בשטח כה קטן התאימה מאוד לדפוסים שהכרנו מיושבי המערות. אולם במערות התגלו בעיקר חיות קטנות. העצמות של החיות הגדולות התאימו דווקא לדפוסים של האתרים הפתוחים, אולם שם בדרך כלל הכמות הייתה הרבה יותר קטנה. נראה שמצאנו אתר שמשלב הן את המאפיינים של מערות והן של המחנות הארעיים", אומר ד"ר זידנר.
צילום: אוניברסיטת חיפה לאור העובדה שהחוקרים מצאו גם סימני חיתוך בעזרת כלים חדים, ההנחה היא שהאתר היה אתר צייד, או מקום מפגש לאחר הצייד, שבו שחטו את בעלי החיים שניצודו. ''העובדה שעל חלק מהעצמות התגלו סימני עדויות חשיפה לאש, מעידה על כך שכנראה האתר שימש גם כמקום סעודה" מוסיף ד''ר זידנר. מאפיין נוסף שתמך בהנחה זו היה חוסר הגיוון בכלי האבן שנמצאו. בעוד שבמערות נמצאו כלים במגוון רב, באתר הנוכחי מגוון הכלים שנמצא היה מצומצם וכלל בעיקר מקרצפים.
צילום: אוניברסיטת חיפה על פי השוני בעושר הממצאים במפלסים השונים של האתר, מעריכים החוקרים כי אתר המפגש שליד רמלה היה מיושב בעיקר לפני כ-170 אלף שנים והוא נותר מקום מפגש מרכזי עד לפני 130 אלף שנים. מאז הפעילות בו התמעטה עד שחדלה כמעט להתקיים בסביבות 100 אלף שנים לפני תקופתנו.
"השרידים הארכיאולוגיים מלמדים על שינויים רבים באופן בו נוצל האתר לאורך פרק זמן ארוך זה. נראה שבמהלך הצטברות של השכבות התחתונות, השימוש באתר היה אינטנסיבי מאוד. בשכבות אלה נחשפו עדויות למוקדי אש רבים ומפלסי פעילות צפופים, עשירים בכלי צור ופסולת הכנתם, שרידי בעלי החיים וחלוקי נחל שככל הנראה שימשו כמקבות וסדנים. עצמות בעלי החיים בשכבות אלה עברו טיפול אנושי אינטנסיבי עד כי שבירתן להוצאת מח עצם. הממצא מן השכבות העליונות מראה על דגם יישוב אחר המתאפיין בצפיפות נמוכה של ממצא, היעדרותם של מוקדי אש, שינויים בהרכב של ערכת כלי האבן ודגם שונה של ניצול העצמות שברובן נותרו שלמות. נראה שפרק זמן זה בתולדות האתר התאפיין בביקורים ארעיים וקצרים", סיכם ד"ר זיידנר.
צילום: אוניברסיטת חיפה
