עדר הכבשים עלה למע''צ 1.5 מליון שקלים

צילום ארכיון: AgriSupportOnline

בעלת עדר כבשים מהישוב אליפלט שבגליל העליון הגישה תביעה של 3 מיליון שקלים כנגד מע"צ, כיוון שלטענתה ספגה פגיעות כלכליות לאחר סלילת כביש בשטחי המרעה של העדר שבבעלותה. על אף שמע"צ טענה שהתובעת יכולה היתה להיערך מבעוד מועד לשינויים, היא חויבה לשלם לתובעת מעל 1.5 מיליון שקל.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

התובעת ובניה מחזיקים במקרקעין המשמשים למרעה בקר טבעי בשטח כולל של 4,127 דונמים. השטח היה סמוך לתוואי כביש 90, שהוא הכביש הארוך ביותר בישראל, המתחיל ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה. עבודות שביצעה מע"צ להרחבת הכביש בתחילת העשור הקודם גרמו לבעלי העדר לנזקים רבים: התוואי החדש וקיר הפרדה שהוקם באמצעו אילצו לפצל את העדר לשניים ולמקם כל אחד מהם בצדו האחר של הכביש, מה שגרר נזקים של מיליוני שקלים וגם הקשה על הרבעת העדר.

גם עצי החרוב

התובעת, שהגישה תביעה נגד מע"צ לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טענה, בין היתר, שנאלצה להקים מתקנים חדשים גם בעברו השני של הכביש, ומתקנים אחרים - ביניהם הגדרות שמנעו מהעדר להגיע לכביש - ניזוקו. עוד טענה, שעצי החרוב ששימשו את העדר למזון ולצל נעקרו ושהדרך החקלאית החלופית שסללה מע"צ אינה תקינה. לדבריה, יש לפצותה גם בגין ירידת ערך המקרקעין ובגין הפקעת 76 דונם מהשטח. לטענתה, כלל נזקיה נאמדים במעל 5 מיליון שקלים, אך מטעמי אגרה היא העמידה את תביעתה על 3 מיליון שקלים.

מע"צ טענה, כי הרחבת הכביש לא הצריכה את פיצול העדר וכי התובעת מנסה להיבנות על גבה בכל הקשור לשיפוץ או הרחבת החווה שלה. עוד נטען, כי התובעת קיבלה התראה מראש על הכוונה להפקיע את המקרקעין והיה עליה להיערך לכך מבעוד מועד.

מע"צ פעלה בזלזול וחוסר אכפתיות

השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קבעה, כי התובעת אינה הבעלים הרשום של המקרקעין וזכותה בקרקע היא למטרת רעייה בלבד ועל כן, היא אינה זכאית לקבל פיצויים בגין הפקעה. עם זאת, קבעה השופטת, מגיעים לתובעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות סלילת הכביש, שכן מהראיות עולה, כי טרם ביצוע העבודות להרחבת הכביש, היוו שטחי המרעה יחידה שלמה אחת.

הרחבת הכביש והקמת קיר ההפרדה באמצעו אילצו את התובעת לחלק את העדר לשניים ולהגדיל את הוצאותיה כדי צרכיהם של שני עדרים. השופטת הוסיפה, כי הדרך החלופית נסללה בצורה חובבנית ורשלנית שלא איפשרה לתובעת לפעול בה בהתאם לצרכיה.

לדעת השופטת, מתקבל הרושם, כי מע"צ ידעה היטב מהם הנזקים שצפויים להיגרם לתובעת כתוצאה מהרחבת הכביש, אך בחרה לפעול בזלזול ובחוסר אכפתיות. מהעדויות עולה, כי התובעת ובניה מודרו כליל מכל הדיונים שקדמו לביצוע העבודות, באופן שלא הותיר להם כל אפשרות להיערך מבעוד מועד.

זכויות במקרקעין ראויות להגנה

משכך, נקבע, כי מע"צ תפצה את התובעת בגין מלוא הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מעבודותיה בסכום של 1,561,257 שקלים. כמו כן, תישא בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 70 אלף שקל.

"המסקנה העולה מפסק הדין", אומרת עו"ד קרן מרץ, העוסקת בדיני נזיקין, "היא שמוטב למנוע מאשר לרפא. בית המשפט הביע את מורת רוחו מיחסה של מע"צ לתובעת ופסק לה פיצויים בסכומים גבוהים, שכן גם זכויותיו של חוכר המקרקעין ראויות להגנה, בפרט כשפרנסתו עליהן".

לדברי עו"ד מרץ, ניתן היה להימנע מהפגיעה הכלכלית הקשה שהוליד היחס המזלזל של מע"צ כלפי בעלי העדר בהשקעה נמוכה יחסית: "אין ספק, שיצירת דרך מעבר ראויה לשימוש, בין אם במעבר תת קרקעי ובין אם בתוואי אחר, היתה מונעת את הנזק ואת הצורך בהליך המשפטי.

לעיון בפסק הדין לחצו כאן


הידיעה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"


למידע נוסף במדור דיני נזיקין