תפוח פינק ליידי, צילום: רונן גלבוע בשנים האחרונות סבלו תפוחי ה"פינק ליידי" ממחלת ריקבון חיצוני שפגעה בחלק ניכר מהמטעים בישראל וגרמה נזק כלכלי רב למגדלים. בעקבות מחקר שנערך במכון לחקר הגולן, הפועל בתמיכת משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, נמצא בסופו של דבר פתרון ידידותי לסביבה ויעיל לטיפול במחלה.
במחקר שנערך ע''י פרופ' משה ראובני ותלמיד מחקר ליאור גור במכון לחקר הגולן, בשיתוף פרופ' רפי שטרן ממו"פ צפון ופרופ' יגאל כהן מאוניברסיטת בר אילן, גילו החוקרים את מחולל הריקבון המסתורי בתפוחים, ופיתחו טיפול משולב המיושם במטעים בהצלחה רבה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק תפוח ה"פינק ליידי" הוא זן חדש יחסית באזורנו, אך עד מהרה זכה לפופולריות רבה בקרב הצרכנים הישראליים. צבעו הוורדרד על רקע ירוק בהיר, טעמו הערב לחיך, המרקם הפריך של הפרי ובעיקר יחס מתיקות-חמיצות, הפכו אותו לזן התפוח בעל ערך השוק הגבוה ביותר מבין כל זני התפוחים המשווקים בישראל. משמעות הדבר למגדלים היא רווח גבוה של עד פי 2 עבור התפוחים מזן זה, בהשוואה לזנים אחרים. בהתאם, מגדלים רבים מבקשים לגדלו וחלקו היחסי בין מטעי התפוחים רק הולך וגדל. בשנת 2009 מטעי התפוחים מזן פינק ליידי כיסו יותר מ-2,500 דונמים בישראל, והניבו כ-10,000 טונות של תפוחים. מאז נמשכת מגמת עליה בשטחי הגידול, אשר טרם הגיעה למיצוי הפוטנציאל המוערך בין 10,000 ל-15,000 דונמים.
ואולם, ככל שהלך וגדל חלקם של מטעי ה"פינק ליידי" בין מטעי התפוחים בגולן ובגליל, כך גדלו דיווחי המגדלים על קשיים ובעיות בגידול. הצרכנים, שהתרגלו לגוונים המרשימים של ורוד על רקע ירוק בהיר, אינם נוטים לקנות פירות חיוורים שהצבע הוורוד לא התפתח בהם, אף שטעמם זהה. עונת הגידול הארוכה במיוחד של "פינק ליידי" חושפת את הפרי למפגעים ומחלות לזמן ארוך יותר. עוקץ הפרי חלש ביחס לזנים אחרים ועם הבשלתו, נוטה הפרי לנשור מהעץ.
המגדלים שעמדו איתנים אל מול כל הקשיים הללו, ניצבו בשנים האחרונות מול אתגר שאיים להכריע אותם. מחלת ריקבון קשה שפגעה במטעי "פינק ליידי", בהיקפים ובעוצמות שטרם דווחו בארץ ובעולם, החלה להתפשט באזור ופגעה בחלק ניכר מהפירות בכל מטעי "פינק ליידי" בגולן ובגליל. המחלה גרמה להפסדים קשים ולנזק כלכלי משמעותי לכל המגדלים הישראלים. חלקם דיווחו על אובדן של עד 80% מהיבולים, אשר היו נגועים במחלה.
"היקף המחלה ועוצמתה בזן זה לא דווחו בספרות או בארגוני מגדלים באף מקום בעולם", מסביר פרופ' ראובני "זו הפעם הראשונה שנערך בישראל מחקר על מחלת הריקבון החיצוני בתפוח בכלל. הכתמים שראיתי על העלים הזכירו לי כתמים שראיתי בעבר על עלים של זן הזהוב שעבדתי אתו והיה נגוע במחלה הזו וחשדתי שמדובר בפטריה מסוג 'אלטרנריה'".
צוות המחקר, שבוצע במימון משרד המדע והטכנולוגיה והחלל, בודד את הגורם למחלה בשיטות מחקר קלאסיות במחלות צמחים וזיהה תחת עדשת המיקרוסקופ פטריה השייכת לקבוצת הפטריות "אלטרנריה". בהמשך הפיקו דנ"א מתאי הפטרייה, אפיינו את הפרופיל הגנטי שלה והשוו אל מול מאגרי מידע גנטיים ותבדידים של פטריות מסוג זה שבודדו במקומות אחרים בעולם. עם זיהוייה המדויק החלו ניסויים אינטנסיביים במעבדה, באמצעות טיפולים משולבים בקוטלי פטריות שידועים כיעילים כנגד פטריה זו. לאחר סיכום תוצאות חיוביות במעבדה, נבחנו הטיפולים המיטביים בהצלחה בשדה ובשילוב עם ריסוס בהורמון צמחי מווסת גדילה המונע היווצרות סדקים בקליפת הפרי, אשר דרכם חודרת הפטריה לתוכו.
המגדלים המיואשים שריססו עד כה את תפוחי "פינק ליידי" בפאנל רחב של מגוון קוטלי פטריות לאורך כל עונת הגידול עם הצלחה נמוכה במניעת המחלה, זכו סופסוף לפתרון קצר, מדויק ויעיל. "הבנת מנגנון ההדבקה ומגוון הניסויים שערכנו גם במעבדה וגם בשדה, אפשרו לנו למצוא לא רק את הטיפול היעיל ביותר, שגם מונע חדירה של הפטרייה וגם קוטל אותה, אלא גם למצוא את השלב בו הפרי רגיש ביותר להדבקה במהלך עונת הגידול, ולמקד בו את הריסוסים עם קוטלי הפטריות היעילים ביותר. כך, קיצרנו את תקופת ומספר הריסוסים באופן משמעותי" מסביר פרופ' ראובני. "בנוסף, מצאנו כי כיסוי העצים במטע ברשת צל הפחית באופן משמעותי את רמת הריקבון על הפרי ושילוב של רשת הצל עם ממשק ההדברה תרם להפחתת מספר הריסוסים למינימום האפשרי".
מחקר ההמשך של פרופ' ראובני עשוי להוביל בעתיד לפיתוח שימנע כלל את הצורך בריסוסים כנגד הפטרייה המחוללת את מחלת הריקבון בתפוחים. זן התפוח "יונתן" נמצא על ידי החוקרים כעמיד לפטרייה זו. החוקרים מנסים היום ללמוד את מנגנון העמידות של הזן "יונתן" לפטרייה שפוגעת בתפוחי "פינק ליידי", בהשוואה לזנים רגישים לה, ולבחון פרמטרים הקשורים בעמידות זו על מנת שהם ישמשו ככלי לטיפוח של טיפוסים עמידים, שיאפשרו למקסם את פוטנציאל הגידול הקיים באזורנו.
