צילום: משה לוי - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה החברה להגנת הטבע ועמותת 'אדם טבע ודין', הגישו אתמול (ג') עתירה לבג"צ נגד ממשלת ישראל, שר הפנים והמועצה הארצית לתכנון ובנייה, בנושא חוק הבנייה במתחמים מועדפים (הותמ"ל), הכולל הקמת גוף תכנוני חדש, שרובו המוחלט ממשלתי, ואשר מטרתו לדברי העותרות, לעקוף את מערכת התכנון הקיימת. בעתירה מבקשות החברה להגנת הטבע ו'אדם טבע ודין' מבית המשפט, להורות על עצירת קידום החוק, לאור העובדה כי הממשלה קידמה אותה ללא כל התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כפי שנדרש בחוק, וכי בקידום החוק נפלו פגמים יסודיים, הפוגעים בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי.
החברה להגנת הטבע ו'אדם טבע ודין', מבקשות מבית המשפט שיורה למשיבות לקבל החלטה חדשה על קידום או אי קידום החוק, רק לאחר שתתקבל עמדתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כגוף מייעץ לממשלה בתחום התכנון והבנייה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "בפברואר 2014 החליטה הממשלה בישיבתה לקדם הצעת חוק זו, שהוגשה על ידי שר האוצר", נכתב בעתירה, עליה חתומים עו"ד נועה יאיון וטל צפריר מהחברה להגנת הטבע ועו"ד אלי בן ארי ואסף רוזנבלום מ'אדם טבע ודין'. "טרם מהלך זה, צריכה הייתה לעמוד בפני הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה עמדתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, מתוקף תפקידה של המועצה כיועצת לממשלה בעניינים של חקיקה בתחום התכנון והבנייה, בהתאם לחוק התכנון והבנייה. חובת ההתייעצות של הממשלה עם המועצה היא בעלת חשיבות רבה במיוחד, בשל ההשפעות הבלתי הפיכות מטבען שיש להחלטות ולפעולות בתחום התכנון והבנייה, לכן מן הראוי היה שהממשלה לא רק תתייעץ, אלא גם תאמץ את עמדת המועצה".
"בהיעדרה של עמדה כזו, נפל פגם יסודי בהחלטת הממשלה וועדת השרים, ולכן, לשם הבטחת שלטון החוק והאינטרס הציבורי גם יחד, יש לפסול את ההחלטה ולסובב את הגלגל לאחור, כך שקידום הצעת החוק בכנסת ייעצר והצעת החוק תוחזר למועצה הארצית לתכנון ובנייה, ורק אחר כך תחזור לממשלה, על מנת שתדון בה."
"המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא מועצה ציבורית רחבה של מומחים, שקיים בה איזון בין כל המגזרים המשתתפים בתהליך התכנוני. הרכבה של המועצה מבטא את מורכבותו של התהליך התכנוני, כמו גם את ההשפעה המכרעת שיש לו על כל היבט של חיינו. חברים בו, בין היתר, נציגת ארגון נשים, נציג ארגוני הסביבה, נציג המהנדסים והאדריכלים, נציג הטכניון, נציג הדור הצעיר ועוד. למרות זאת, למיטב ידיעת העותרות, לא הוצגה בפני הממשלה וועדת השרים, עמדת חברי המועצה הארצית. במילים אחרות – בעת שאישרו הממשלה וועדת השרים את הצעת החוק, לא הייתה בפניהן עמדה מוסמכת של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. לאור חשיבותו הציבורית של העניין, הפגיעה בשלטון החוק וחומרת הפגם, יש לעצור את קידומה של הצעת החוק, על מנת לאפשר למועצה הארצית ולממשלה לקיים את מחוייבותיהן על פי חוק."
בחברה להגנת הטבע ובאדם, טבע ודין, מציינים כי מצוקת הדיור היא בעיה רצינית ולכן יש לתת לה מענה נכון ויסודי. "הבעיה העיקרית כיום בתחום הדיור היא חסמים שמונעים מימוש של יחידות דיור מאושרות, ולכן, כדי לפתור את מצוקת הדיור, יש קודם כל לחזק את מוסדות התכנון הקיימים, בכוח אדם ובמשאבים, ולא להקים מוסדות תכנון נוספים, שרק יחמירו את הבעיה", מסבירים בשני ארגוני הסביבה.
יו"ר ועדת הפנים מירי רגב: "הצעת חוק הותמ"ל לא תעבור ללא הכנסת מטרות חברתיות" בתוך כך, ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מירי רגב, המשיכה אתמול עד שעות הערב, לדון בהצעת החוק לקידום הבנייה התחומים מועדפים לדיור. הדיון התאפיין בפערים גדולים בין עמדת הממשלה לעמדות הוועדה. כמו כן משרדי משלה שונים הציגו עמדות שונות בנושאים שונים ולא הציגו עמדה אחידה. בדיון גם שלטה אווירה של ניסיון לסתימת פיות של נציגי הממשלה על ידי סגן הממונה על התקציבים באוצר, מר ערן ניצן. חהכ מירי רגב התעקשה על זכות כל עובד ממשלה להציג את עמדתו.
בפתח הדיון אתמול בועדת הפנים והגנת הסביבה, הבהירה חה"כ רגב כי הצעת החוק היא אגרסיבית, וכי למדינה אומנם מותר להחזיר לרשותה אדמות לשימוש ציבורי חשוב אך היא חייבת להסביר בחוק את האינטרס הציבורי. ח"כ רגב הדגישה כי הצעת החוק לא תעבור ללא שיכללו בה מטרות חברתיות. בהתאם להכוונתה, תיקן הצוות המשפטי את הצעת החוק והוסיף לו מטרות, בין השאר הגדלת מלאי לדיור הציבורי; יצירת היצע של דירות למכירה במחיר מופחת ועוד.
בניגוד לעמדת הוועדה, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ערן ניצן, אמר כי החוק מכוון להגדלת המלאי הדירות ואין כל צורך להגדיר בו מטרות נוספות. בסעיף 1 של החוק, ציין הצוות המשפטי של הוועדה כי כל ההסדרים בהצעת החוק צריכים להיות "תוך איזון בין צרכי שימור לצרכי פיתוח ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצרכי ציבור, ובכלל זה השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ופיתוחה של המדינה בעתיד, למען הציבור ולמען הדורות הבאים". נוסח זה של הוועדה מבטא הבדלי פרדיגמות ניכרים בין תפיסות התכנון של הממשלה לבין תפיסות התכנון של הוועדה המחייבות שיקולי קיימות (סביבה, חברה וכלכלה) בעת התכנון. עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, הדגיש כי תפיסה זו הינה חיונית במיוחד לאור רצון הממשלה לבנות בשולי הערים. הוא הדגיש כי נדרשת שמירה על ראות ירוקות ושטחים פתוחים למען הציבור.
מר ניר אנגרט, מרשות הטבע והגנים, תמך בעמדת הוועדה ואמר כי "לו הייתה הממשלה מגיעה לדיון על החוק עם מתחמים מוגדרים, מצילה את השטחים הפתוחים ונותנת מענה לבעיות חברתיות, היה מצוין". ח"כ תמר זנדברג בירכה את ח"כ מירי רגב ואמרה כי נוסח הוועדה מבטא היטב את עמדות יו"ר הוועדה. עוד אמרה אם פועלים להגדלת מלאי הדירות יש לפעול שההיצע יהיה מהסוג החברתי. עו"ד טל צפריר מהחברה להגנת הטבע אמר כי החברה יחד עם עמותת "אדם טבע ודין" מגישים היום עתירה לבג"ץ נגד קידום הליכי החקיקה בטענה שלא קוים הליך התייעצות המועצה הארצית כנדרש.
רגע של בדיחות הדעת נרשם בדיוני הוועדה כשח"כ מירי רגב אמרה כי "לכשהצעת חוק הותמ"ל תתוקן היא תהיה לא פחות חשובה מהר הבית. ח"כ נחמן שי מיהר להגיב ואמר: "כן, להחיל את הותמ"ל על הר הבית!".
מחירים סביבתיים וחברתיים קשים פערים נוספים בין הצדדים נרשמו בנושאים קרדינליים להגנת הסביבה. בין השאר נוסח הממשלה של הצעת החוק עלול לאפשר בנייה בחופים באזורים לא מיושבים. מכיוון שכך, צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה דרש כי סמכויות הוועדה לשמירת הסביבה החופית לא יועברו לידי הותמ"ל.
ח"כ דב חנין התריע כי ''לותמ"ל מחירים סביבתיים וחברתיים קשים כמו גם פגיעה בדמוקרטיה. יש גם פגיעה במקצועיות המערכת. כשרואים חוק כה פוגעני, צריך לשאול מדוע החברה מוכנה לשלם מחירים כאלו. הצעת המטרות של יו"ר הוועדה היא טובה ונותנת תשובה מסוימת".
נושא נוסף שעלה הוא התנגדות הממשלה לכך שהיועץ הסביבתי של הותמ"ל יהיה המשרד להגנת הסביבה. איריס האן, מתכננת מהמשרד להגנת הסביבה, טענה כי כשהמשרד בוחן תכנית הוא יכול להפעיל את כל אגפי המשרד, מה שלא יכול לעשות יועץ פרטי. לעומתה אמר אריאל וכסלר ממנהל התכנון במשרד הפנים כי אין צורך בייעוץ סביבתי מקיף לשכונת מגורים כי "לשכונת מגורים אין השפעות סביבתיות". למותר לציין כי רבים בדיון הזדעזעו לשמוע משפט כזה מבכיר במנהל התכנון. לשכונות מגורים יש השלכות סביבתיות רבות והן נתונות להשפעות רבות כגון: קרינה, רעש, זיהום אוויר, זיהום קרקע ועוד.
פרופ' ערן פייטלסון יצר עניין בוועדה כשאמר שעל פי עבודות שבידו יש מלאי של כ-200,000 יח"ד, וכי כי הבעיה העיקרית היא שחרור החסמים בתהליכי התכנון וצריך להיזהר מחקיקת חוקים רבים בתחום התכנון שכן מפולות גדולות במשק נגרמו במדינות שונות בשל בינוי יתר. "הותמ"ל הוא פיל בחנות חרסינה", סיכם פרופ' פייטלסון.
בדיון עלתה גם הערת הצוות המשפטי של הוועדה כי יש לכלול יועץ כלכלי-חברתי בפרויקטים הגדולים שהחוק עוסק בהם שכן השכונות החדשות ישפיעו על המרקם החברתי-כלכלי של העיר. ערן ניצן השיב להערות הרבות ובין השאר ציין כי לא ידוע לו על מלאי של 200,00 יח"ד. כמו כן אמר כי הסרת חסמים אינה מספיקה.
בסיכום הדיון אמרה ח"כ מירי רגב כי הפערים בין הממשלה לוועדה עדיין גדולים מאד אך היא משוכנעת שיהיה ניתן לגשר עליהם. היא ביקשה כי בדיונים הבאים יוצגו נתונים על מלאי הדירות בתכנון הקיים. כמו כן ביקשה כי משרד השיכון יציג את מכלול מתחמי פינוי-בינוי שידועים לו ויתייחס לשאלה אם ניתן תחילה לעשות שימוש במתחמים אלו לצרכי דיור לאומיים. היא ביקשה גם לדעת מהו מלאי יח"ד בתנועה הקיבוצית. בנוסף ביקשה ח"כ רגב לפתור את הוויכוח בשאלת היועץ הסביבתי של הוועדה ובשאלת מעמד משרד הבריאות בוועדה (כרגע משרד הבריאות אינו חבר). היא הדגישה כי עמדות הממשלה בעניין חוף הים אינן מקובלות על הוועדה וביקשה גם לקבל מידע נוסף על מבנה החברה הממשלתית שתקדם את ביצוע החוק ומבנה החברה.
