מנות טבעוניות במזנון, צילום: דוברות הכנסת ביוזמת ח"כ איתן כבל (העבודה) מציינת היום הכנסת את יום זכויות בעלי החיים. השדולה לבעלי חיים בכנסת בראשות ח"כ כבל וח"כ דב ליפמן (יש עתיד) , קיימה ישיבה מיוחדת בהשתתפות יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, נציגי משרד הפנים והחקלאות, ופעילים בעמותות וארגוני זכויות בעלי חיים.
"כבר במקורות אנחנו רואים אזכורים לצורך לדאוג לחיות ולהתנהג אליהם בחמלה'' אמר בפתח הדיון יו"ר הכנסת אדלשטיין. ''אני מברך על היום החשוב הזה ומציע, גם מניסיון, שכל אחד ימצא את הדרך שלו לאמץ חיה ולאהוב את בעלי החיים. אני גם ממליץ שמי שהחליט לקנות חיה כזו או אחרת, יחשוב על אופציה של אימוץ חיה נטושה מאחת העמותות העוסקות בנושא".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק ח"כ כבל אמר: "כל אחד בבית הזה עוסק בנושא הזה לא בגלל אג'נדה פוליטית כזו או אחרת אלא בגלל תחושות ורגשות שמכתיבים לנו את ההתנהגות לבעלי החיים. הכנסת, ללא הבדל של שמאל וימין, ערבים ויהודים, התגייסה בשנים האחרונות לדאוג לזכויות בעלי החיים ואני שמח על כך שישנם חוקים שעברו בנושא זה. אני פונה אל כל נציגי הארגונים ואומר לכם: תבורכו על מה שאתם עושים עבור אלו שלא יכולים לעשות למענם".
ח"כ ליפמן הודה לפעילי זכויות בעלי החיים על הזמן שהם תורמים לבעלי החיים. "אני מנסה כל הזמן ללמוד מכם על העשייה בהתנדבות למען בעלי החיים. אני חושב שהכנסת צריכה להמשיך ולקדם חוקים בנושא בעלי חיים ולהפוך להיות למובילה בעולם בתחום הזה". בתום הנאומים חולקו תעודות הוקרה לפעילים למען זכויות בעלי חיים.
עימות מילולי התחולל בדיון, כאשר סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה יצחק בן דוד קרא להעביר את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. "מצב הדברים הקיים מביא לניגוד אינטרסים בין החקלאים לבין רווחת בעלי-חיים. מי שאמור לקדם אינטרסים לגיטימיים של החקלאות בישראל ותועלתם הכלכלית של החקלאים לא יכול לתת משקל הולם להגנה על בעלי חיים בהם נעשה שימוש בתעשייה זו". אמר בן דוד. בתגובה לדבריו קם מנכ"ל משרד החקלאות רמי כהן כדי לצאת מהאולם וקטע את נאומו, אך לאחר חילופי דברים סוערים התרצה וחזר לדיון.
"לא ידעתי מה יאכילו אותי, את הרוב אהבתי" האירוע צוין לא רק בחדרי הוועדות, אלא גם במזנון הח"כים. ביוזמת ח"כ תמר זנדברג, ובשיתוף עמותות אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ותנו לחיות לחיות, הכינו שף הכנסת רמי ניסים יחד עם השפית אורי שביט מנות טבעוניות לצד המנות הרגילות. בין המנות שהוגשו: ירקות ממולאים, המבורגר טבעוני, קציצות עדשים, שיפודי טופו וירקות, לביבות וסלטים. ח"כ זנדברג אמרה: "אני שמחה מאוד לראות פס הגשה שלם, שבדרך-כלל טבול בשמן ובשר - צבעוני, טרי, מגוון וטעים – בלי פיסה אחת מהחי. זה גם טעים ומומלץ".
ח"כ יפעת קריב אמרה כי הכנסת צריכה לאמץ את המזנון הטבעוני לצד הבשרי כדבר שבשגרה. ''אני מוקסמת מהביקוש הגבוה למנות הטבעוניות. הגיע הזמן שהמודעות לנושא זכויות בעלי החיים תעלה בבית הזה, ומכאן תתפשט לחברה כולה". ח"כ משה פייגלין ציין כי האוכל הטבעוני מצוין ובריא. ''חשוב שנפעל לרומם את בעלי החיים וההתחשבות בהם בלי לשבש את הפער המוסרי שבהבדלה בין בני אדם לחיות".
ח"כ שמעון אוחיון: "עין רואה ולשון חומדת. יש כאן שילוב יפה של חזות אסתטית וערבות לחיך. שאלתי את עצמי מה הולכים להאכיל אותי, ואת הרוב אהבתי. זו הפתעה נעימה".
ח"כ ד"ר דב חנין: "היום המסלול הטבעוני תפס מקום מרכזי, ואוכלי הבשר בשוליים. זה שינוי מרענן, בדרך ארוכה ומורכבת. הרבה חברי-כנסת נחשפו היום לארוחה טבעונית לא רק כאופציה מוסרית אלא כאופציה קולינרית טעימה יותר. זה יום חשוב בכנסת בו פעילים למען בעלי-חיים מעלים את הנושא בוועדות. מעבר לטקסים יש גם פעילות קונקרטית שבה תובא להצבעה טרומית הצעת חוק להטלת אחריות תאגידית על עבירות התעללות, שהיא פריצת דרך בהעברת האחריות מהש"ג לראשי התאגידים, כדי שחס וחלילה אם יהיו תחקירי 'אדום אדום' ו'זוגלובק' בעתיד, מי שייתן את התשובות הם המנהלים ולא העובדים בשטח, שזה שינוי גדול ומשמעותי".
הצעת חוק: מנהלי תאגידים יישאו באחריות להתעללות בבעלי-חיים אחר הצהריים עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של חברי-הכנסת דב חנין ועמרם מצנע, הקובעת כי איסור התעללות בבעלי חיים יחול גם בעבירה הנעשית ברשלנות. בנוסף, מוצע להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לעשות כל שניתן למניעת עבירות על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חלק גדול מהפגיעה בבעלי חיים בפועל נגרמת בשל התנהגות רשלנית. כלומר, במצבים שאדם סביר היה יכול לצפות שאופן ההתנהלות שלו יגרום סבל לבעל חיים. הטלת אחריות על פגיעה בבעלי חיים גם כאשר היא נעשית ברשלנות משקפת את התפיסה שבעלי החיים נתונים בידינו לשבט או לחסד. הם ראויים להגנה לא רק מהתנהגות זדונית, אלא גם מהתנהגות רשלנית וחסרת זהירות."
ח"כ מצנע: החוק הזה יאפשר העמדה לדין של מנהלים וראשי תאגידים לכך שתחת אחריותם נעשתה פגיעה בבעלי חיים. מדינת ישראל הייתה נחשונית בזמנו בחקיקת חוק שהטיל אחריות אישית על בעלי מפעלים שתחת אחריותם התבצע זיהום ולמדו את החוק הזה בהרבה מקומות בעולם. אני מקווה שכך גם יהיה בחוק זה.
ח"כ איתן כבל (העבודה): "כנסת ישראל יכולה להיות גאה. סביב הנושא של זכויות בעלי חיים, התקבצו חברי כנסת מכל סיעות הבית כדי לעשות את המעשה למען אלה שאין להם את היכולת להגן על עצמם. בשנים האחרונות הובלנו מהפכה בשיח ומהפכה בשטח. נושא שהיה זנוח מאז הקמת המדינה, נכנס בשנים האחרונות לשיח הציבורי, וגם לבית הזה. אני מקווה שהפתיחות בנושא רק תלך ותתגבר ושהשנה הקרובה תהיה פורייה עוד יותר."
פעילות משרד החקלאות בנושא רווחת בעלי חיים משרד החקלאות ופיתוח הכפר הציג בכנסת נתונים על פעילותו בנושא רווחת בעלי חיים, מהם עולה כי המשרד מטפל ב-378 אירועי צער בעלי חיים בממוצע בשנה. כמו כן, המשרד מבצע כ-250 ביקורות בשנה במשקים חקלאיים ובאתרים שונים; יחידת האכיפה של המשרד פתחה בשנה החולפת 80 תיקי חקירה; בכל ארבעה ימים נפתח תיק משפטי בעבירות צער בעלי חיים במחלקת התביעות של המשרד ומדי שבועיים מוגש כתב אישום לבתי משפט. בשנת 2013 הוגשו 23 תיקים לבתי המשפט.
במסגרת האכיפה, מקיים משרד החקלאות מבצעים יזומים לחילוץ והצלה של בעלי חיים שנפלו קורבן להתעללות, שמועברים לשיקום וטיפול רפואי במתקן מוגן במימון מלא של המשרד. לאחר השיקום מועבר בעל החיים למשפחה מאמצת.
על פי הנחייה פנימית של מחלקת התביעות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, הטיפול בתיקי צער בעלי חיים הינו בעדיפות ראשונה על פני שאר התיקים המטופלים במחלקה. חלק נרחב של העבירות הוסבו בשנת 2011 לעבירות מנהליות, דבר שיצר שינוי מהותי בכל תהליך האכיפה של החוק. האכיפה הפכה למהירה, יעילה ומרתיעה יותר והמלך מאפשר הטלת 225 קנסות בסך של כ- 933,450 ₪ על עבירות רבות
מדי שנה מקצה משרד החקלאות סכום משתנה בהיקף של כמה מיליוני שקלים לתמיכה בפעולות יזומות לשיפור רווחתם של בעלי חיים, ביניהם: עידוד עיקור כלבים, עיקור וסירוס חתולי רחוב, הקמת מרפאות רשותיות, שדרוג כלביות עירוניות, חילוץ ושיקום סוסים וחמורים. עד היום הוקצו מעל 20 מיליון ₪ לנושא. בשנים האחרונות פועל המשרד לצמצום ההתרבות של כלבים נטושים ולהפסקת ההמתות בכלביות העירוניות. במסגרת זו מגמת העיקור מתגברת בשנה האחרונה הודות לשינוי בחוק שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2013 להגדלת אגרת הרישוי של כלבים שאינם מעוקרים. בנוסף, אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לחייב עיקור של כלבות בתמיכת הממשלה. הצעת החוק תועבר לוועדת החינוך להמשך הליך החקיקה.
בחוק צער בעלי חיים שנחקק בשנת 1994, נעשו בו 9 תיקונים שנועדו להתאימו ולעדכנו. בימים אלה, נמצאות על שולחן ועדת החינוך של הכנסת לאישור תקנות לגידול והחזקה של תרנגולות מטילות ותקנות להמתת אפרוחים במדגריות. במקביל, תקנות גידול חזירים והחזקתם, תקנות החזקת עגלים ותקנות בנושא קשירת כלבים נמצאים בהליכים מתקדמים של עבודה, טרם הגשתם לאישור ועדת החינוך של הכנסת.
