פרדס שנפגע בסופה, צילום ארכיון: חברת קנט הוקמה מינהלת ציבורית שתלווה ותפקח על חלוקת הפרשי ההצמדה על פיגור בתשלום למגדלי הפירות וההדרים, בגין נזקי טבע לחקלאות בחורף 1991-2. החקלאים צפויים לקבל פיצוי בסכום כולל של 50 מיליון שקלים בהתאם להסכם פשרה שנחתם עם המדינה. במינהלת חברים נציגי משרד עו"ד שאול פלס שהוביל את הגשת התביעה והמו"מ לפשרה וראשי ארגוני הפירות וההדרים.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקהחורף בשנים 1991-1992 היה חורף קשה במיוחד, והקשה ביותר שידעה עד אז החקלאות הישראלית. בשנים אלו פקדו את ישראל גשמים רבים, סופות שלגים, רוחות, ברד והצפות. ממשלת ישראל הכריזה על החורף כאסון טבע ובעקבות כך הוקמה ועדת זכאות שמטרתה הייתה לבחון את זכותם של חקלאים לפיצויים מהמדינה. הועדה המליצה על פיצויים כספיים לענף החקלאות, והתחשיבים בוצעו לפי ערכי שנת 1992. המגדלים אומנם קיבלו את הפיצוי על הנזקים שנגרמו ליבולים הרבים שירדו לטמיון, אולם הסכום ניתן להם לאחר שנים רבות, כשהוא אינו צמוד למדד המחירים.
ארגון מגדלי הפירות סרב להשלים עם ה'תספורת' בתשלום והגיש תביעה באמצעות עו"ד שאול פלס לקבלת הפרשי ריבית והצמדה. התביעה נדונה במספר ערכאות והגיעה עד לבית המשפט העליון שקבע
בחודש מאי 2011 כי המגדלים זכאים לפיצוי על העיכוב בתשלום. בעקבות הפסיקה, החלה התדיינות עם משרד האוצר לגבי גובה הפיצוי, שנמשכה אף היא זמן רב, והסתיימה רק לאחרונה בהסכם פשרה..
לדברי מנכ''ל ארגון מגדלי הפירות איציק כהן, חלוקת כספי הפיצויים היא תהליך מורכב מאחר ומדובר בחישוב של החלק היחסי מסכום הפיצוי שמגיע לכל אחד מ-4000 החקלאים התובעים. ''חלק מהחקלאים לצערנו כבר אינם בחיים ונצטרך לאתר את היורשים החוקיים. על המגדלים להתאזר בסבלנות ולהמתין עד להתקדמות התהליך. אנו נגיע באופן אישי לכל חקלאי. אין צורך לפנות בבירורים כי זה לא יתרום לזירוז העבודה. המאבק הממושך והצלחתו הוא הוכחה נוספת לחשיבות של ההתארגנות של החקלאים במסגרת משותפת. אלמלא הארגון המגדלים לא היו זוכים לראות את הכסף שמגיע להם," אמר כהן.