תפוחים במפעל 'גליל קרור', צילום: עומר שביט נחמיה שטרסלר מתגולל על משרד החקלאות הפועל, לטענתו, בשיטות שונות ומשונות כדי להקשות על יבוא פירות וירקות ולמרר את חייהם של היבואנים ("
מעשה מגונה בתפוח", הארץ 31.1.14). זאת, לטענתו, מתוך אג'נדה לשמירה על מחירים גבוהים לפירות מיובאים, וטיפוח האטרקטיביות של התוצרת המקומית.
בין השאר, מגלה שטרסלר, נעזר המשרד בשירותיו של "פנסיונר ותיק של מכון וולקני", המוזמן לבדוק מכולות של תפוחי עץ מיובאים על מנת למצוא בהן חרקים או פטריות וכך לפסול בהינף חתימה את תכולת המכולה כולה. "מומחה בתחום אמר לי, שאם היו בודקים באירופה את היצוא החקלאי שלנו באותה קפדנות, שום משלוח לא היה מאושר, והיצוא לאירופה היה נפסק", כך שטרסלר.
ובכן, מומחה אמיתי היה משתף אותו בבדיקות ובתלאות שחווים חקלאי ישראל כשהם מייצאים לאירופה, יפן וארה"ב. אז הוא היה מבין עד כמה חסרת בסיס האמירה הזו.
יפה ששטרסלר, אביר השוק החופשי, פונה לעזרתו של מומחה ואינו מתיימר להציע דעה משלו בענייני חרקים, כנימות, פטריות, מזיקים, ואלפי הדונמים שמתחסלים בארץ בגינם. הענווה יפה לו. עם זאת, הוא כנראה זקוק לתזכורת על דינמיקת השוק החופשי של הפירות והירקות בישראל. הנה, אם כך, כמה נתונים מעודכנים אודות המחירים הממוצעים שמקבלים מגדלי הפירות בישראל: מגדלי תפוחי העץ מקבלים כ־1.43 ש"ח לק"ג; מגדל הבננה כ־1.40 ש"ח לק"ג; מגדלי האבוקדו כ־2.10 ש"ח לק"ג; מגדלי הקיווי כ־3.50 ש"ח לק"ג. ומה באשר ליבואנים, ששטרסלר כה מוטרד ממצוקתם? ובכן, השנה דווקא יובאו לארץ 24,000 טון תפוחי עץ! האם מישהו הבחין בירידה כלשהי במחירי התפוחים עקב היבוא?
זאת, ועוד: שטרסלר פותח את מאמרו בציטוט דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיו "מחירי המזון בישראל גבוהים ב-25% מאלה שבאירופה" – אבל שוכח לספר לקוראיו פרט קטן ומשמעותי שמופיע באותו פרסום ממש, לפיו דווקא הפירות והירקות הם הקטגוריה היחידה שבה המחירים בישראל נמוכים משמעותית לעומת המדינות המפותחות.
על אף ההשוואה למדינות המפותחות, כולנו יודעים ומרגישים עד כמה גדולים הפערים בין המחירים שמקבלים מגדלי הפירות לבין המחירים שמשלם הצרכן בישראל. מה שלא כולנו יודעים זה כמה ידיים - או ליתר דיוק, כמה כיסים - עובר הפרי מרגע הקטיף ועד לעגלת הקניות. הרי איש מאיתנו לא קונה את הפרי ישירות מהמגדל, אלא הוא נמכר מגוף לגוף וממשווק למשווק, וממנו לקמעונאי, ורק אז לצרכן. כל גוף כזה צריך להרוויח, כמובן. זה שוק חופשי. תשאלו איפה הכסף? שטרסלר יודע היטב שהוא מצוי בידיהם של המתווכים וגורמי הביניים. חפשו אותו בשוק החופשי, ובמשכורות העתק המשולמות למנהלים.
בעולם המערבי כולו מדינות נוהגות לתמוך בחקלאים שלהן. הן עושות זאת מתוך הבנת החשיבות בשמירה על המגזר היצרני הזה ובהבטחת יכולת הייצור החקלאי העצמאית לאורך שנים, ובתכנון ארוך טווח. הן עושות זאת, אויש גוועלד, באמצעים שונים של פיקוח וויסות (או מה שקראו פעם, בעידן הסוציאליסטי החשוך, סובסידיות).
התמיכה בחקלאות בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי. המכס על פירות מטרתו להגן על הייצור כאן. בעונת הקיווי (שהיא עכשיו בשיאה) המכס על הפרי גבוה, וכאשר אין קיווי, המכס נמוך. העניין פשוט מאוד, היבואנים מבקשים להרחיב את עונת היבוא על חשבון המגדלים הישראליים ומוכנים לפגוע בהם לטובת רווחיהם האישיים. שוק חופשי או לא?
פעם נהגו לומר שאם רוצים לשרטט את גבולות הארץ צריך להדליק את האורות בלילה במושבים ובקיבוצים, כי הם יושבים על הקווים. על משקל אותה אמירה אפשר לשרטט היום את גבולה הצפוני של המדינה על פי מטעי הקיווי שלה. השטחים הגדולים נמצאים בנטועה, באביבים, בברעם ובמלכיה. מה בוער לשטרסלר, לחסל את מטה לחמם של חקלאים אלה? נדמה שיבואני הפירות מטעים אותו, וחבל.
ועוד פרט קטן בעניין הקיווי: בארץ, זהו גידול נקי מחומרי הדברה. אין לו מזיקים והוא לא נזקק לשום ריסוס. לפני שנה, בבדיקות שגרתיות שנעשו במעבדת הגנת הצומח בקיווי שיובא מדרום אפריקה, נחרדנו לגלות נגע חמור במיוחד, שעשוי להחריב שטחי גידול שלמים. שטרסלר אולי יגחך, אבל מזל שיש "פנסיונר של מכון וולקני" שמגן על בריאות המטעים שלנו.
אין שום קשר בין המאמצים שעושה משרד החקלאות להגן על הגידולים בארץ לבין יוקר המחייה. יש קשר בין קבוצות לחץ הפועלות למקסם את רווחיהן האישיים לבין מאמרים של עיתונאים שלא מכירים מספיק את המציאות המורכבת של החקלאים בארץ. אם אתה רוצה להביא את התמונה הנכונה עליך לראות אותה קודם, אחרת, שטרסלר, תיווכח שעבדו עליך.
* הכותבת היא מנהלת איכות וסטנדרטים במועצת הצמחים
