שר החקלאות יאיר שמיר, צילום: בועז רבינוביץ "יוקר המחיה, ותנועת המחאה עשתה את שלה. מדובר בדבר חשוב אבל זה לא הכי חשוב. נלחמים על תקציב הביטחון. שלשום איראן הציגה ראש בליסטי חדש מתפצל. מטורפים. אנחנו יושבים על רכבת נוסעת, נהנים, אבל אין גשר בהמשך ורבים על אם יבנו גשר או לא. זה לא אומר שצריך לתת ליוקר המחיה להשתולל, הקמנו את קבינט יוקר המחיה, אני בעד תחרות חופשית וכשאין תחרות חופשית ומישהו משתולל צריך ללתת פטיש על הראש ואנחנו ניתן. אבל, הערך של אדמה והתיישבות חשוב מהערך של תחרות". כך אמר הבוקר (ד') שר החקלאות יאיר שמיר, בוועידה הכלכלית ה-11 לתעשייה והתיישבות שנערכה ביוזמת פירמת ראיית החשבון BDO ומשרד עורכי הדין אפשטיין-קנולר EKT.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק "לקנות דירה זה גם ערך, להתקיים בכבוד בפנסיה זה גם ערך. וצריך גם על זה להסתכל לא רק על מה שרשום באינטרנט פה ושם. עזבנו ערכי יסוד. הפרט עלה על חשבון הכלל. הכי מטריד הוא שמה שקורה כשהמנהיגות מתחילה פתאום לרוץ לכל מיני תזזיות שנראה להם שהפרט רוצה את זה. אנחנו קוראים לזה פופוליזם. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה סוג כזה של מנהיגות. תעשייה שתראה רק רווח והפסד תאכל אותה. אני לא המצאתי את זה. קיבוץ שירוץ רק על כסף ייפול. אותו דבר עם מושבים".
"החקלאות בישראל היא לא בשגשוג ואני מאוד מוטרד מזה. אף פעם לא ראיתי את עצמי לוביסט של אף חקלאי. באתי למשרד החקלאות חדור מרץ. מה צריך חקלאי? אדמה, מים, עובדים וכסף. מה יש במשרד החקלאות? כלום. לא אדמה לא מים לא עובדים ולא כסף. אבל אמרתי לחקלאים אני הכתובת, אני אזחל בשבילכם בכל מקום. כי חייבים להחזיר עטרה ליושנה בחקלאות ובהתיישבות. בלי חקלאות אין שליטה באדמה, ובלי שליטה באדמה אין מדינה. לפתח סייבר וכל מיני דברים אפשר אבל זה לא מחויב מציאות לעשות כאן. חקלאות ישראלית שורשית זה רק פה, ומי שלא שומר את זה בראש הוא יאבד את המקום", אמר.
"לא מפריע לי שעושים אקזיטים, כי אני יודע שמי שעושה אקזיט פה נשאר פה. מי שהולך אני לא סופר אותו כי הוא רודף בצע ואלה יאכלו אותה. רק עניין של זמן. חברת סטארט אפ שאין לה רוח ערכית תעשה סיבוב קטן ותיעלם מהשוק".
בהתייחסו לסוגית העובדים הזרים אמר שר החקלאות שמיר: "כל מיני יפי נפש לא אוהבים עובדים זרים. אבל ישראלים לא רוצים לעבוד בחקלאות. עובדים זרים צריך. עצרנו את המתווה היורד של עובדים זרים. בנושא אדמות, אנחנו עוזרים ומסייעים להוסיף אפשרויות תעסוקה או פתרונות אחרים על אדמה חקלאית, כדי לאפשר לחקלאי להוסיף עוד כלי הכנסה מעבר לחקלאות. אנחנו רוצים גם לסדר אחת ולתמיד את כל ההסדרים של הבעלות על הקרקע כדי שנוכל לחזור לתנופה. בנושא הון, לא יתכן שחקלאי כדי לקנות טרקטור או לבנות סככה צריך להוציא כסף מההון החוזר שלו. אי אפשר לבנות עסק בלי הון. אנחנו נבנה יכולות להון, גם להשקעות וגם לשוטף. יש תוכניות שונות שלא אפרט פה, קשה לשכנע את האחראי על זה והאחראי על ההוא, אבל אנחנו נעשה את זה. אם לא נערב את הסקטור הפרטי בתוך החקלאות נפספס את חלון ההזדמנויות שכולם מדברים עליו שהעולם הולך להיות רעב או צמא".
השר סיים את דבריו ואמר כי יש להחזיר עטרה ליושנה הן בחקלאות והן בהתיישבות.
עו"ד דוד גילת, שותף בכיר ב"אפשטיין קנולר", דיבר על הפיחות במעמדם של בני הקיבוצים והמושבים בשנים האחרונות, לדבריו, הקיבוצניקים הפכו ממעמד של סמל ומופת לשק החבטות של המדינה. ''אין צורך לתת לקיבוצניקים זכויות עודפות אבל כן לתת מה שמגיע להם על פי חוק'' אמר גילת.
