צילום: ד"ר שי לוי - אוניברסיטת חיפה נוכחות של סלמנדרות במקווי מים מביאה לדילול באוכלוסיית היתושים, לא רק בזמן הימצאותן במקום, אלא גם לאחר שהן עוזבות אותו. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. הבשורות הפחות טובות בקשר ל'קוטל היתושים' הטבעי - הוא נמצא בסכנת הכחדה.
נקבות היתוש מטילות את ביציהן בצברים על פני שלוליות ובריכות מים קטנות, ואלה צפים על פני המים כרפסודות. כל צבר כזה יכול להכיל יותר מ-300 ביצים הדבוקות אחת לשניה, כאשר מכל אחת יבקע זחל יתוש. זחלי היתושים גדלים ומתפתחים בתוך המים, עד שהם מתגלמים והופכים ליתוש הטורדני המוכר לנו. גם הסלמנדרה המצויה משריצה את הראשנים שלה בבריכות מים קטנות, שם הם מתפתחים ולבסוף הופכים לבוגרים יבשתיים ועוזבים את הבריכה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק על מנת לבדוק את השפעת הסלמנדרות על אוכלוסיית היתושים ערכו פרופ' לאון בלאושטיין, ג'ונתן בלאושטיין ואסף שדה, מהמכון לאבולוציה בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, סדרת ניסויים עם ראשנים של הסלמנדרה המצויה שנאספו מאתרי רבייה בגליל, ומין היתוש Culiseta longiareolata הנפוץ בישראל. הניסויים התבצעו באזור הגליל התחתון במיכלי מים שהוצבו בשדה ודימו את התנאים בשלוליות מים ובריכות טבעיות. יש לציין כי הרי הצפון והר הכרמל מהווים את גבול התפוצה הדרומי של הסלמנדרות בעולם.
הממצא המרכזי שעלה במחקר הוא שראשני הסלמנדרה טורפים ביעילות רבה לא רק זחלי יתושים, אלא אף את צברי הביצים שהיתושה מטילה בבריכה. אולם במחקר התברר שלסלמנדרות מנגנוני "קטילת יתושים" יעילים נוספים: למרות שיתושות יודעות בדרך כלל לזהות מקווי מים מסוכנים לצאצאיהן ולרוב נמנעות מלהטיל בהם ביצים, הן אינן מסוגלות לזהות את הסכנה הנשקפת מראשני הסלמנדרה. כך, על אף שבחרה את מקום ההטלה בקפידה, יתושה המטילה צבר בן מאות ביצים עלולה לאבד אותו בנגיסה אחת של ראשן הסלמנדרה. לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שהדגים טריפה של ביצי יתושים על ידי דו-חיים, ואחד מהמעטים שהראו טריפה של ביצי יתושים בכלל.
מלכודת אקולוגית מתוחכמת למרות היעילות של ראשני הסלמנדרה בטריפת היתושים, בשל העובדה שהם טורפים במהלך התפתחותם גם בעלי חיים אחרים שחיים בבריכה, חששו החוקרים שלאחר עזיבתם, הם מותירים את הבריכה עשירה באצות ובמזון לזחלים - ובשל כך מזמינה ליתושות, וכי מספר היתושים לאחר עזיבתן יגדל. אולם מתברר שלסמנדרות היו תוכניות אחרות.
במחקר המשך, שנערך גם הוא במעבדה אותם חוקרים, התברר שראשני הסלמנדרה שעוזבים את הבריכה משאירים מאחוריהם "מלכודת אקולוגית" מתוחכמות ליתושות שבאות להטיל את ביציהן בבריכות הריקות. היתושות אכן מעדיפות להטיל את ביציהן בבריכות שבהן שהו בעבר ראשני סלמנדרה, אולם, למרות שפע המזון לכאורה, נמצא שתמותת היתושים שגדלים בבריכות אלה גבוהה משמעותית מהתמותה בבריכות שבהן לא היו ראשני סלמנדרה, ופחות יתושים בוגרים מתפתחים בהן. כעת בודקים החוקרים את האפשרות שנוכחות ראשני הסלמנדרה משנה את הרכב מיני האצות בבריכה, ובבריכות אלו גדלה כמות רבה של אצות שהן בלתי אכילות או רעילות לזחלי היתושים.
לדבריה החוקרים, אוכלוסיית הסלמנדרות בארץ ובעולם הולכת ומדלדלת, בעיקר כתוצאה מהרס וקיטוע בתי גידול וייבוש בריכות ומעיינות. המשמעות היא שלאט לאט יעזבו הסלמנדרות אזורים שלמים ויתושים יתחילו להתרבות בהיעדר טורף טבעי כה יעיל. "המחקר מראה שהפגיעה וההכחדה האפשרית של מיני דו חיים עקב פעילות אנושית מדאיגה לא רק מההיבט של שמירת טבע , אלא גם מההיבט הבריאותי-היא תוביל לגידול בכמות היתושים ותפוצה נרחבת יותר של מחלות המועברות על ידם", סיכמו החוקרים.