אזור הבאר, צילום: כרמי גינסברג - - באדיבות רשות העתיקות באר קדומה ומרשימה שהיתה בשימוש בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה - לפני 1,400-1,110 שנה, נחשפה במהלך חפירות הצלה ארכיאולוגיות שערכה לאחרונה רשות העתיקות ברח' הברזל ברמת החיל לפני הקמת בית הרופאים במקום ע"י קבוצת סופרין.
לדברי אלי הדד, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "ממצא הבאר, מסוג המכונה 'אנטילה' נחשף כעת לראשונה באזור תל אביב. חשיבות הגילוי הינה בכך שהוא מוסיף מידע על הפן של חיי היום יום באזור הירקון לפני 1,400- 1,200 שנה, לרבות חקלאות. מערכות שאיבה מסוג זה פעלו בארץ החל בתקופה הרומית לפני 2000 שנה ואילך, אך מעטות נחקרו לעומק. ניתן למנות ביניהן מערכות שנחשפה בתל אשדוד, ביבנה ים סמוך לקיבוץ פלמחים וברמלה. כן נחקרו בארות לאורך מישור החוף בעתלית ובעכו. בארות כאלה שוחזרו לאחרונה בנאות קדומים ובנס ציונה".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק הבאר שנחשפה ברמת החייל נחשבת למשוכללת. שלא כמו בבארות פשוטות, בהן אדם היה דולה מים מן הבאר בכוחות עצמו באמצעות דליים, כאן הבאר פעלה כמין מתקן שאיבה - ''מפעל" שסיפק את המים לחקלאות ולשימוש האדם. הבאר נמצאת כ-150 מטרים מגדת נחל הירקון, יורדת אל מי התהום, המצויים כנראה בעומק של יותר מ-9 מ', ומורכבת מפיר אנכי בקוטר של כ 3.5 מטר, המדופן אבני גזית מסותתות מכורכר. יתכן שמעל פי הבאר היה מבנה עילי שלא השתמר עד ימינו. בחלקה העליון של הבאר, מסביב לדופן העליונה נחשפו מגרעות להצבת קורות עץ שהחזיקו את המערכת לשאיבת המים, שפעלה באמצעות גלגל עץ אליו נקשר חבל אליו הוצמדו קנקנים מיוחדים (אנטילים) או כלי קיבול אחר לצורך זה.
גלגל זה הופעל על ידי כוח של בהמה - חמור, שור או גמל שסובבה גלגל אופקי. החל מאמצע המאה ה-19 את מקום הבהמה החליף מנוע, וזאת ניתן לראות בבארות הרבות מהתקופה העות'מאנית המוכרות לדוגמה ביפו, אזור בו שמשו להשקיית פרדסים. הכוח האופקי הועבר לגלגל האנכי באמצעות מערכת גלגלי שיניים מתוחכמת. אנטילי החרס (קנקני החרס) נקשרו לחבלים ושימשו להעלאת מים ב"סרט נע" ושפיכתם דרך תעלה למאגר ממנו נלקחו לשתייה או להשקיה. שרידי מאגר כזה (בריכות מטויחות) נחשפו בחפירה הנוכחית במרחק כ-15 מ' מפי הבאר. בחפירה נמצאו מספר לא מבוטל של שברי קנקנים, כאלה המתוארכים לתקופה הביזנטית, וכן לתקופה האסלאמית הקדומה.
'צילום: חמי שיף - באדיבות רשות העתיקות למאגר שנחשף בחפירה רצפה עשויה לוחות אבן, והוא היה מחולק לשני תאים, שקיר חצץ ביניהם. בקרבת המאגר נמצאו גם שרידי מבנים מן התקופה הביזנטית, הקשורים ככל הנראה למכלול הבאר והמאגר.
על פי הממצא ניתן לומר כי הבאר שימשה במהלך התקופה הביזנטית המאוחרת מהמאות השישית והשביעית לספירה, וכן בחלק מהתקופה האסלאמית הקדומה במאות השביעית והשמינית לספירה. כאשר חדל מלתפקד וננטש, המתקן נסתם בחול.
אזור רמת החייל רווי ממצאים ארכיאולוגי. בחפירות אחרות שנערכו בעבר בקרבת מקום נחשפו שרידים קדומים המיוחסים לתקופות רבות. באזור הקרוב לחפירה הנוכחית בוצעו בעבר חפירות על ידי ד"ר יעקב קפלן, אשר חשף שרידי ישוב שומרוני המכונה ח' חדרה, שנמצא כקילומטר אחד מזרחית-צפונית מאתר עשר טחנות (ליד קניון איילון בסמוך לנחל הירקון). כמו כן, נחשף מבנה קבורה מפואר, מסוף המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 לספירה ושרידי גתות לייצור יין מהתקופה הביזנטית.
