אזור תעשייתי במרומי התל מסוף המאה ה-13 לפנה''ס – עדות לתהליכי העיור המואץ בתקופה זו
צילום באדיבות אוניברסיטת חיפה ההשפעות הסביבתיות של תהליכי העיור אינן אופייניות רק לאדם המודרני ולעידן התעשייתי. עדויות להשפעות דרסטיות של ההתפתחות העירונית על הסביבה האקולוגית ניתן למצוא כבר לפני כ-4000 שנים. כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, לו שותפים גם חוקרים מאוניברסיטת חיפה, אשר בדק את ההתפתחות העירונית סביב העיר עכו. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Scientific Report, מקבוצת NATURE.
"התפישה על 'תור זהב' שבו אבותינו חיו בהרמוניה עם הטבע, שעה שההתפתחות העירונית התרחשה על פי היכולת של המערכת האקולוגית להגיב, מופרכת במקרה שלנו. המחקר שלנו מראה שאותם תהליכים שקורים כיום וגורמים להזנחה או לניצול יתר של הסביבה התרחשו כבר לפני 4000 שנים, גם אם הטכנולוגיה הייתה שונה" אומרים פרופ' מיכל ארצי וד"ר דב צביאלי מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקאנטי באוניברסיטת חיפה .
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק תהליכי העיור שעוברת החברה האנושית ממשיכים להוות את אחד התהליכים המשמעותיים של ימינו והינם בעלי ההשפעות המהותיות ביותר על הסביבה. על פי ההערכות, בתוך 30 שנים 50% מתושבי כדור הארץ יהיו מכונסים בתוך ערים. התפיסה המקובלת היא, שבעוד שכיום תהליכי העיור נעשים תוך השתלטות ופגיעה במערכות האקולוגיות, אבותינו שחיו לפני אלפי שנים חיו בהרמוניה עם הטבע, ותהליכי העיור הקדומים נעשו על פי שינויי האקלים ועל פי היכולת של הטבע לספוג את ההתפתחות האנושית.
במחקר הנוכחי, אותו ערכו יחד עם פרופ' ארצי וד"ר צביאלי גם חוקרים ממספר אוניברסיטאות בצרפת, הם ביקשו לבחון האם ההתפתחות העירונית בעכו יכולה לשפוך אור חדש על תהליכים אלה. עכו נבחרה כמקרה מבחן מכיוון שהחל מראשיתה לפני כ-6000 שנים בתל-עכו ועד לתקופה העותומאנית, היא נחשבה לעיר מרכזית במזרח הים התיכון. החוקרים בחנו שורה של פרמטרים כמו שינוי בצפיפות העצים, מגוון מינים, טמפרטורות וכד', כל זאת בהשוואה לאזורים אחרים באגן הים התיכון בתקופות המקבילות.
הממצא הראשון שהעלו החוקרים הוא שקיימים שינויים מהותיים בצפיפות העצים באזור שסביב ראשיתה של העיר בתל-עכו, כשהנוף עובר מיער צפוף לנוף שמורכב ברובו משיחים בתקופה שבין 2000-1300 שנים לפני הספירה. השוואה שנערכה עם אזורים אחרים בתקופה זו מראה כי שינויים אלה אינם מגיעים בהתאמה לשינוי אקלימי משמעותי באזור. במקביל, מוצאים החוקרים התפתחות מסיבית של העיר – מה שמעיד על כך שהשינוי היה מעשה ורצון האדם, ולא תגובה לשינוי אקולוגי טבעי. "הכלכלה של אותה תקופה, שהייתה מבוססת סביב שפך הנעמן, ששימש הן כנתיב מסחר והן כבסיס לחקלאות, התפתחה בצורה משמעותית בזמן זה והביאה לגידול האוכלוסין בעיר. התפתחות זו, בתורה, גרמה ללחץ כבד על הסביבה האקולוגית ולאיבוד של משאבי טבע רבים", אומרים החוקרים.
החוקרים אף מראים כיצד ההתפתחות העירונית היא זו שהשפיעה על הטמפרטורות בסביבה ולא להיפך: ריבוי התושבים הביא לשימוש נרחב יותר במים מצד אחד והמבנים הציבוריים הגדולים החדשים יצרו חום רב יותר, מה שגרם לעלייה בטמפרטורות סביב העיר. עוד מראים החוקרים כי שקיעתה של העיר לא ארעה כתוצאה משינויים אקלימיים או תנודות של המערכת האקולוגית אליהם היה האדם קשוב. ברגע שצפת מחליפה את עכו בתור המרכז האדמיניסטרטיבי באזור של הממלוכים, מתחילה דעיכתה של העיר עכו, עד שהיא מתוארת בכתביהם של עולי רגל בתקופה העותומאנית כעיר רפאים.
"האמונה בתקופה של איזון מופלא בין המערכת האקולוגית לבין האדם בתחילת תהליך העיור נובעת בעיקרה ממחוסר בידע על תהליכים אלה", מסכמים החוקרים.
