מימין: אסף אגמון ראש מכון פישר; פאולו נספולי אסטרונאוט מסוכנות החלל האירופית; בינה בר-און, מנכלית משרד המדע; אנה פישר אסטרונאוטית מנאס"א; מנחם קדרון מנהל סוכנות החלל הישראלית; וטל ענבר ממכון פישר. צילום: יואב ארי דודקביץ "כשיש לך ארץ קטנה נכון לזכור שגם לה יש חלל גדול, שם אין גבולות, אין ההתנגשויות ואין מגבלות. האסטרונאוט הראשון שלנו אילן רמון היה חלוץ בהבנה זו. לא פלא שישראל נמשכה תמיד לחלל. ישראל היא אחת מעשר המדינות המפותחות בתחום החלל. ישראל היא לא העשירה ביותר או רחבה בשטח, והחליטה למצות מהקטן ביותר את הגדול ביותר. מאחר שאנחנו לא כל כך עשירים החלטנו לעשות חלליות קטנות בשטחן אך לא קטנות ביכולתן. כך יוצא שלישראל יש את החלליות האפקטיביות ביותר שמחירן מאופק ומתאים גם למדינות אחרות. כך נמשיך גם בעתיד ונגיע להיות אחת מחמש המדינות החשובות בחלל". כך אמר אתמול (ד') הנשיא פרס בברכה מוקלטת למשתתפים בכנס החלל הבינלאומי ע''ש אילן רמון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ומכון פישר.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק לכנס הגיעו ראשי סוכנויות חלל, אסטרונאוטים ובכירים מתעשיות החלל הישראלית והבינלאומית לציון 11 שנה לאסון ה"קולומביה" עליה היה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל. במהלך הכנס העניק משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל מלגות ע"ש אילן רמון בסך 250 אלף ₪ לדוקטורנטיות יעל הילמן מאוניברסיטת ת"א ונועה אוחנה-לוי מאוניברסיטת בן-גוריון. הילמן זכתה על הצעה לחקר הגורמים לתהליך קריסת כוכבים לתוך עצמם. אוחנה זכתה על הצעתה לחקר השפעת שינויי האקלים ושינויים בכיסוי קרקע על יחסי גשם-נגר באגני ניקוז.
בינה בר-און, מנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל אמרה בפתיחת הכנס: "חקר החלל חשוב לאנושות ומניע את המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי. ישראל שקדה במשך שנים על טיפוח ההון האנושי שלה. למרות קוטנה, ישראל מוכרת בעולם כמובילה בתחומי מדע וטכנולוגיה. בזמן קצר הגענו ליכולות מרשימות בזכות חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. משרד המדע אמון על קשרי החוץ המדעיים ואנו שואפים להרחיב את מרקם הקשרים הבינלאומיים שלנו".
רונה רמון, נשיאת קרן רמון: "חלפו 11 שנה מאז אסון הקולומביה. כשאני מסתכלת על העשור האחרון אני רואה שהמודעות לחלל בישראל ובעולם הלכה והתפתחה. כיום אלפי ילדים בכל הארץ לומדים על החלל ומקבלים השראה מאותם אנשים יקרים שאת לכתם אנו מציינים היום".
ראש מכון פישר אסף אגמון: "החינוך המדעי נמצא בנסיגה בישראל, כמו בכל העולם המערבי. פחות ופחות תלמידי תיכון לומדים מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעים ברמה הגבוהה ביותר, אלו נושאים קשים הדורשים התמסרות והתמדה. אני רואה צורך להזכירכם כי ברפורמה הקודמת "רפורמת דוברת", הלימודים הטכנולוגיים הוכו מכה אנושה. אסור שהפעם התכנית לא תשים את לימודי המדעים במקום הראוי להם, על מנת שנמשיך ונגדל את דור העתיד של המדענים, החוקרים, המפתחים והמהנדסים של עתידנו".
במקביל לכנס הוצגה תערוכה מקצועית מקיפה בה הציגו מובילי התעשייה הצבאית והאזרחית בישראל את החידושים האחרונים בתחומם.
