חורבת קיאפה. צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הישג גדול בשמירת המורשת בישראל: שיתוף פעולה מוצלח בין רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים הביא השבוע להחלטה חשובה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, לאשר להפקדה את התכנית להכרזת גן לאומי במורדות עמק האלה - בין בית נטיף ממזרח לחורבת קיאפה ממערב, ולבטל את תכנית הבניה לשכונה הדרומית של רמת בית שמש, אשר סיכנה את שימורה ופיתוחה של חורבת קיאפה כגן לאומי.
חורבת קיאפה, השוכנת בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, מצטיינת בחשיבות ארכיאולוגית והיסטורית רבה ונראות נופית בולטת. במקום שכנה עיר חשובה בתקופת ממלכת יהודה, אשר נחפרת מאז שנת 2007 על ידי הארכיאולוגים פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, והיא ייחודית ברמת ההשתמרות הגבוהה שלה.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקלאחרונה,
נחשפו בחפירות בחורבת קיאפה שני מבני ציבור ממלכתיים - ארמון ששימש את דוד המלך ובית מחסנים ממלכתי. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים במאה העשירית לפנה''ס בממלכת יהודה. חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות מול הפלישתים סמוך לשנת 980 לפנה''ס.
באתר החפירות בחורבת קיאפה התגלתה בין השאר הכתובת העברית הקדומה ביותר וממצאים ייחודיים נוספים, עיקרם מתקופת הברזל 2, הכוללים חומת סוגרים, שני שערים, מערכות מגורים ופריט המפורש ע"י החוקרים כמודל המקדש מאבן. יש המציעים לזהות אותה עם העיר "שעריים" המקראית שהוזכרה ברשימת הערים של ממלכת יהודה וכן אחרי ניצחון דוד על גָּלְיָת, כשהפלשתים נסוגים בדרך שעריים אל עבר גת ועקרון (שמואל א', י"ז, נ"ב).
בשנים האחרונות מקדמים משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל שמונה תכניות מפורטות לבניית עשרות אלפי יחידות דיור בחלק הדרומי של רמת בית שמש, עד סמוך למורדות עמק האלה וסביב אתרי העתיקות החשובים תל ירמות, בית נטיף וחורבת קיאפה. זאת, על בסיס תכניות מתאר להרחבת העיר בית שמש, אשר אושרו עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20.
במהלך חפירתה של חורבת קיאפה בשנים האחרונות, התבררו חשיבותו התרבותית של האתר והפוטנציאל הגבוה לפיתוחו כאתר מורשת מהשורה הראשונה. עקב כך, דרשה הרשות לעגן את שימור האתר כגן לאומי, ולשמרו כחלק ממכלול של נוף תרבות הכולל את עמק האלה והתילים המקראיים סביבו, זירת הסיפור של קרב דוד וגוליית.
במסמכי התכנון שהפיקו רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים ביחס לשטח נקבע כי "האתר מיוחד בכך שהוא ממחיש באופן ברור את הקשר בין "הסיפור" לבין הממצאים בשטח. שילוב ערכיו של האתר, יחד עם מאפייניו הנופיים והיותו אתר חפור בו ניתן לחוות ממצא נדיר ברמת השתמרות גבוהה, מוביל למסקנה כי לפנינו אתר בעל פוטנציאל פיתוח כאתר ביקור ברמה הארצית ואף יותר מכך. הפוטנציאל להבנתו, לשמירתו ולפיתוחו של האתר תלוי בשמירה עליו בהקשרו הנופי הפתוח. נדרש להרחיק מהאתר את השטח הבנוי, כך שתשמר הסביבה הנופית הפתוחה, כולל הואדיות סביבו וייווצר אזור חיץ משמעותי בין האתר לבין העיר מצפון. תכנית הבניה לשכונה הסמוכה לאתר (שכונה ד6), על תשתיותיה וכבישיה, לא תאפשר שמירה על עקרונות אלה ולכן יש לבטלה" עמדת רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, התקבלה על ידי מוסדות התכנון. תכנית הגן הלאומי, בתכנונו של אדר' דורון שיינמן, אושרה כאמור להפקדה.
לדברי ראש מינהל שימור ברשות העתיקות, רענן כסליו: "בצעד דרמטי זה, אולי חסר תקדים מסוגו, נקבעה מדיניות תכנון הרואה בשמירת המורשת ערך שווה לצורך הדחוף ביחידות דיור ובפיתוח. אני מברך את הוועדה המחוזית אשר השכילה, בהחלטה אמיצה, לאזן בין הערכים".
יובל פלד, ראש חטיבת פיתוח ברשות הטבע והגנים: "רשות הטבע והגנים מברכת את הוועדה המחוזית על ההחלטה הנבונה שקיבלה ותאפשר לדורות העתיד לחוש את העבר בנוף ההווה ולהבין את זירת הסיפור ההסטורי של קרב דוד וגוליית, קרב שיש לו חשיבות הסטורית לעם היושב בציון ולעולם כולו"
