עקבות טרקטורונים בשטח החקלאי קוראים לי אליצור, אני נשוי +4 בן 32. יחד עם עוד כמה חקלאים עצמאיים בתחילת הדרך, שתלתי מטעי חוחובה בשטחים הסמוכים ליישובנו כפר רתמים שבנגב. כל אחד מאיתנו השקיע במטע שלו מאות אלפי שקלים, מאות שעות עבודה וכפי שתראו בהמשך, גם שמירה.
רובכם אולי לא יודעים, אבל מי שרוצה לקיים חקלאות בדרום צריך להתמודד עם מציאות שבה עבריינים, בעיקר מהמגזר הבדואי, מבצעים גניבות וונדליזם בהיקפים עצומים. זאת, ללא חשש מפני זרועות אכיפת החוק. לכן, כמעט כולם מעסיקים שומר בדואי מהמשפחה הנכונה (שבסבירות גבוהה היא אותה משפחה של העבריינים) בכדי לזכות לשקט יחסי. במילים אחרות, כמעט כולם בחקלאות בנגב נאלצים לשלם סוג של פרוטקשיין.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקאין לי ביקורת על חקלאים אחרים, המצב באמת חמור, ומי שרוצה לשרוד מחוייב לנהוג כך. אבל אנחנו החלטנו לפעול אחרת. החלטנו כי מבחינה עקרונית וציונית אנחנו לא ניכנע לדפוס הפעולה הנהוג בשטחי החקלאות בדרום. החלטנו שלא נסכים לשלם פרוטקשיין לאף אחד לא באופן ישיר ולא באופן עקיף כשמירה.
הישוב רתמים נמצא בצמידות לכפר המוכר ביר הדאג'. הכפר מורכב מאנשים רגילים, טובים ונורמטיביים ומתקימים איתם קשרי ידידות ענפים. אך יחד עם זאת, הכפר ידוע כפעיל ביותר בעניינים פליליים שונים כמו הברחות סמים בגבול מצרים, גניבות משטחי אש ועוד. רבים מתושביו עוסקים בעבריינות מסוג זה או אחר. כמובן ששכנים אלו לא אהבו את הניסיון שלנו לפתח חקלאות ללא פרוטקשיין או שמירה בדואית, וכבר כשהתחלנו להכשיר את הקרקע סבלנו מוונדליזם ואירועים שונים שלא נפסקים, ובעיקר דריסות שתילים ע"י טרקטרונים, פריצת התעלות שסביב השטחים ופגיעה בציוד.
עד היום נדרסו כבר למעלה מ-500 שתילים בחלקות השונות, ונפגעו מיכלי דשן וציוד השקייה. הנזק נאמד בעשרות אלפי שקלים אם לא יותר. כמובן שפנינו למשטרה. הגשנו מעל 20(!!) תלונות שונות בשמונת החודשים האחרונים אך התופעה לא פסקה. במשך כ-4 חודשים שמרנו כל לילה בשטח עם סיוע אדיב של מתנדבי השומר החדש אך עדיין הונדליזם לא פסק.
כיום בממוצע כל שבוע יש אירוע: לפני שבועיים שני טרקטורונים עם רעולי פנים עצרו בשטח של אחד מהחקלאים החלו ללכת לכיוונו (תקיפה? הצעת פרוטקשיין? סתם להפחיד?) וברגע האחרון הם הסתובבו והלכו. השבוע בחלקה שלי ובחלקה של חקלאי נוסף נדרסו כ-40 שתילים ע"י טרקטרונים. ולא מזמן נוקב מיכל דשן, שתכולתו בשווי אלפי שקלים, נשפכה ארצה.
אני רוצה לקרוא למשטרה ולרשויות החוק להוכיח לנו שמדינת ישראל לא שכחה את הנגב; להראות לנו ששלטון החוק מסוגל להגיע לכל מקום נדרש; וכי הציונות עדיין לא פשטה את הרגל. יש לנו משטרה חזקה, ואנחנו מאמינים ביכולת שלה להוכיח שניתן לקיים חקלאות ללא תלות בחסדיהם של עבריינים.
הכתבה פורסמה באתר
Kr8 ישראלי פטריוטי
