הכנסות חברות המים המינרלים מגיעות לשיעור של עד פי 1,000 מהתשלום שהן מעבירות למדינה. בעוד שחברות כמו מי-עדן, נביעות ועין גדי משלמות חצי אגורה לליטר של מים, הצרכן הישראלי משלם כ-5 ₪ לליטר. כך נחשף היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
לעניין איכות המים המינרליים גילה מנכ''ל רשות המים אלכסנדר קושניר, כי החברות מי עדן ונביעות שואבות אותם מאותו מקור ממנו שותה מחצית האוכלוסייה בישראל..
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אמר כי המדינה לא מעדכנת את התמלוגים המגיעים לה, ובמקביל מקצצת בתקציבי רווחה, בריאות וחינוך. ''המדינה סומכת על פקידיה שידעו לגבות את מה שמגיע לה, ומתברר ששוררת בתחום הפקרות. גופים גדולים מנצלים את חוסר-הידע של הרשויות וגורפים הון רב".
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מנכ''ל רשות המים אלכסנדר קושניר טען בדיון, כי "הפער במחיר בין התעשייה לאזרחים הוא בגלל השרות בתוך העיר, שאין לתעשייה. לא מדובר באלף או אפילו מאות אחוזים, אך אכן יש פער. המצב כיום לא בריא ואנו ממתינים בעניין להמלצות ועדת ששינסקי".
נציג מבקר המדינה צבי ורטיקובסקי, הוסיף כי על פי דו"ח המבקר שבחן את הנושא, כלל התמלוגים ממשאבי הטבע לשנת 2012 יכולים היו להגיע לכ-16 מיליארד ₪, אך המדינה מסתפקת בסכומים לא-ריאליים. חברות המים משלמות לפי מים לתעשייה ומוכרות לצרכן לפי תעריף גבוה בהרבה. "בעבר המדינה חשבה שאין לה די משאבים ולכן לא הושקעו מחשבה, משאבים וכוח-אדם ותשומת לב בגביית התמלוגים, ובעיקר לא עודכנו גובה התמלוגים ולא הקפידו על אכיפתם. האחריות מוטלת לפתחו של משרד האנרגיה והמים, אך יד ימין לא מתקשרת עם יד שמאל".
ד"ר מיכאל ישראל, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה באוצר, השיב כי הוא מקבל רוב מסקנות דו"ח המבקר, אשר היו הסיבה להקמת ועדת ששינסקי השנייה. "המדינה צריכה לקחת את מלוא חלקה במחירי שוק ככל הניתן, אך מאידך המשקיע צריך לדעת שהתשואה שיקבל מהשקעתו שווה את המאמץ. המיסוי מאוצרות טבע צריך לחשב גם את הפגיעה בסביבה ואת שיקומה, ושיקול זה יקדם שימוש בטכנולוגיות מזהמות-פחות".
עוזי שר, נציג החשב הכללי באוצר הוסיף כי בשנת 2012 ניגבו כ 900 מיליון ₪ תמלוגים מאוצרות טבע, "אך איננו יודעים כמה היינו יכולים לגבות. בשנים האחרונות שונו הנהלים בעניין, ואנו מנהלים כעת תביעות ובוררות נגד חברות כמפעלי ים המלח".
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי בדרישת גובה התמלוגים, המדינה מסתמכת על חברות פרטיות, ואיננה בודקת בעצמה. "מתשובות פקידי הממשלה אני מוטרד יותר ויותר. כל עסק פרטי בודק קודם-כל את המחיר בשוק, כמה מוצרים יש לו וכמה הוא יכול לגבות – ומאומה מכל זאת איננו שומעים מנציגי הממשלה. כל נציג ממשלתי מטיל את האחריות על חברו. כבר עשור עוסקים בנושא, ורק עתה האוצר מתעורר". ח"כ באסל גאטס (בל"ד) הוסיף כי "אין גוף שתפקידו למקסם את הכנסות המדינה. יש מקום לוועדת חקירה שתחקור את יחס הרשויות למשאבי הטבע. אין המטרה לחלוב את המשקיע - אלא להקפיד על טובת המדינה.
דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית של משרד התשתיות, האנרגיה והמים, ציינה כי בהסכם עם שדה הגז "תמר" הוכנס סעיף מפורש כי התמלוגים ישולמו "כפי שייקבע החוק מזמן לזמן" כי הוערך שהתמלוגים יעודכנו ויעלו בהדרגה. כמו-כן שולבה גם האפשרות לדרוש פיצוי בגין פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יוסי וירצבורג, ראש מינהל אוצרות טבע במשרד הוסיף כי כיום משרדו אחראי רק על תמלוגי הפוספטים והגז ואילו גביית תמלוגי האשלג באחריות משרד האוצר. "אנו בודקים ביקוש והיצע של משאבי טבע, כמה יישאר לשנים הבאות וכמה יחסר בעתיד, עד שנת 2040".
יוסי בר ניב, מרשות מקרקעי ישראל אמר כי אם רוצים לשווק יותר דירות לא ניתן להעלות את התמלוגים על כריית החצץ. כיום נכרים כ-40 מיליון טון חצץ לשנה, כאשר כמחצית הכמות משמשת לתשתיות והשאר לבניין. לדבריו, בחודשים האחרונים הוכן דו"ח הממליץ על העלאת התמלוגים על החצץ – אך הוא טרם אושר.
