הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


תושבת הצפון העבירה אוצר ארכיאולוגי ימי לרשות העתיקות


שיחת טלפון מתושבת פוריה עלית לרשות העתיקות, הביאה לגילוי אוצר בעל ערך רב מתקופות שונות במהלך ההיסטוריה - כדים עתיקים שככל הנראה נפלו ממטען ספינות עתיקות ששקעו למצולות הים. בין הממצאים בלט כד מטען ייחודי האופייני לשלהי תקופת המקרא - 3000 שנה לפני זמננו

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  15-01-2014



צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות

זה החל בשיחת טלפון למשרדי רשות העתיקות בירושלים. אסנת לסטר, תושבת פוריה עילית, דיווחה כי במחסן בביתה מאופסנים ארגזים מלאים בכדים עתיקים שהשאיר בן משפחה, שהיה דייג, והלך לעולמו. "אני רוצה למסור את הכדים למדינה, אך חשוב לי שנכדיי ידעו היכן הם יימצאו בעתיד" אמרה אסנת.

לאחר תיאום הגיעו בצהרי היום לביתה של אסנת שני ארכיאולוגים מרשות העתיקות, אשר נדהמו לגלות במחסן אוצר של ממש. במקום נמצאו מספר רב של כדים עתיקים שלמים מתקופות שונות, עטופים בסדינים ובפיסות בד. מקור הכדים, ככל הנראה, ממטען של ספינות עתיקות ששקעו לקרקעית הים במהלך ההיסטוריה. על גבי הכדים ניתן להבחין בצמידה ימית, שכוללת שברי צדפים ומשקע גירני, האופייני לממצא ששכב שנים רבות בקרקעית הים.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

בדיקת הכדים ברשות העתיקות העלתה, שככל הנראה מדובר במטען מסחרי, שהיה שייך למספר כלי שיט שונים ששייטו בים בתקופות היסטוריות שונות, ואין מדובר בממצא מספינה טרופה אחת בלבד. בין הממצאים בלט כד מטען ייחודי האופייני לשלהי תקופת המקרא - 3000 שנה לפני זמננו, בעל ידיות סל גבוהות וממדים מרשימים. באוצר נמצאו כדים נוספים, הן מהתקופה הרומית לפני 2000 שנה בקירוב, והן מהתקופה הביזנטית - 1500 שנה לפני זמננו. בכדים העבירו יין ומצרכים נוספים.

חופי ארץ ישראל שימשו נתיב מרכזי במסחר הימי בין שני מרכזי תרבות עיקריים בעת העתיקה - מצריים בדרום, והחוף הלבנוני בצפון. המחקר הארכיאולוגי מלמד שתחילת התובלה המסחרית הימית החלה בתקופת הברונזה - כ 5000 שנה לפני זממנו. ספינות הסוחר הפליגו בנתיבים המקבילים לקו החוף. לא אחת נקלעו למצוקה, וטבעו כשהן לוקחות למעבי הים את מטענן וסודם. ספינה טרופה שמתגלה על ידי ארכיאולוגים ובה כל המטען שלה, ממש מוסרת לנו דרישת שלום מההיסטוריה. הספינה מלמדת על אופי הסחורה, איכותה, מהיכן יוצרה ולאן נשלחה ומסייעת למחקר בתחומים רבים נוספים.

ברשות העתיקות מבקשים לציין לטובה את אסנת שגילתה אזרחות טובה והחזירה את הכדים לידי המדינה, אשר בזכות מעשיה, יוכלו ארכיאולוגים לבצע מחקר על כלי החרס. אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: "בעתיד נוכל להציג את הכדים לרווחת הציבור במוזיאון או בתצוגה פומבית, במקום שיהיו נחבאים במחסן כל שהוא".


צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות



צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות


צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות