צילום: משה לוי, הפורטל לחקלאות טבע וסביבהבסוף חודש דצמבר, אמורה לאשר סוף סוף רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) את נוסח הסכם החכירה לדורות למתיישב ולאגודה השיתופית במושבים ובכפרים השיתופיים. אישור הנוסח הוא הצעד הראשוני לקראת השוואת זכויותיהם של החקלאים לאלה של בעלי נדל"ן אחרים.
עד לרגע זה, בעלי הנחלות בכ- 400 המושבים בארץ, תלויים בהסכמי שכירות זמניים, המתחדשים אחת לכמה שנים, בין רמ"י לאגודה השיתופית. הדבר משפיע על טיב זכויותיהם של בעלי הנחלות בקרקע, על אפשרות רישום הזכויות בטאבו, הזכות לקבלת משכנתאות, יכולת ההורשה ועוד. אם לא די בכך, הם גם חיים בצילה של אי ודאות תמידית: ההסכמים הנוכחיים קובעים, כי במקרה שהחקלאי יפסיק לעבד את אדמתו או במקרה שיוחלט לבצע בה שינוי יעוד, הקרקע תוחזר למדינה. על אף שבפועל לא פונה עדיין אף חקלאי, הרי שיש בחוזה שכזה לערער את הביטחון הקנייני. מציאות זו, יוצרת אפליה מתמשכת כלפי המגזר החקלאי.
הצורך הוכר, בפועל לא נעשה דברהצורך לעגן את זכויות המתיישבים בהסכמי חכירה לדורות הוכר ע"י מנהל מקרקעי ישראל כבר בהחלטות משנת 1989, אלא שבפועל, במשך שנים ארוכות, לא נעשה דבר בעניין: חילוקי דעות עמוקים בין התנועות המיישבות לבין רמ"י, מנעו את מימושו של החזון העתידי והאוטופי הזה.
בחודש יוני 2011 יצאה פסיקה מבית המשפט העליון - בג"ץ המושבים (1021/04), שקיבעה את ההכרה בצורך לעגן את זכויות המגורים של בעלי הנחלות ואת מתן האפשרות למתיישבים לחתום על חוזה חכירה לדורות באופן ישיר מול רמ"י. מכאן, קצרה הדרך עד לגיבוש הסכם החכירה, שנוסחו אושר לאחרונה.
יש לציין, כי מדובר בשני סוגי הסכמים: הסכם החכירה בין בעל הנחלה לבין רשות מקרקעי ישראל ביחס לחלקת המגורים (חלקה א'); והסכם החכירה בין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל, ביחס לחלקות החקלאיות האישיות, ולחלקות החקלאיות המשותפות לכלל חברי האגודה (חלקות ב' ו ג').
בעלי הנחלות יוכלו לחתום על הסכמי חכירה ישירים עם רמ"י לתקופה של 49 שנה, רק לאחר שהאגודות עצמן יחתמו על ההסכם מול רמ"י. תקופת החכירה, אגב, תוארך לשלוש תקופות חכירה נוספות, ובסך הכל ל-196 שנה. כאשר חתימה על ההסכמים הינה התנאי הבסיסי ליישומן של החלטות 979 ו-1155 של רמ"י, המתייחסות לרישום הזכויות בחלקת המגורים, מתן אפשרות להיוון הזכויות בנחלה, פיצול מגרש משטח הנחלה ובנייתו של בית מגורים שלישי.
לא פחות משינוי מהפכנילמרות שבנוסח הסכמי החכירה החדשים שאושרו קיימת פגיעה מסוימת בזכויות בעלי הנחלות בהשוואה לנוסח ההסכם שהוצע בהחלטות משנת 1989, אולם הוא עדיף על פני הנצחת המצב הקיים כיום והותרת המתיישבים נטולי הסכם חכירה וללא עיגון משמעותי לזכויותיהם.
עצם ההסכמה על נוסח הסכם שמקובל הן על רמ"י והן על חלקן הארי של תנועות ההתיישבות, יאפשר שינוי מגמה מהפכני ביחס לזכויותיהם הקנייניות של בעלי הנחלות. המשמעות היא, מתן אפשרות ריאלית לבעלי הנחלות להביא לרישום זכויותיהם בספרי המקרקעין (טאבו) ולהשגת הסכם ישיר בינם לבין רמ"י על חלקת מגוריהם.
החלטת שהתקבלה היא צעד מבורך וחשוב בהסרתו של מכשול נוסף בדרך להשגת המטרה, אך על אף האמור לעיל החתימה על ההסכמים לא תתאפשר בקרוב: רמ"י דורשת מהחקלאים כתנאי לחתימה, לסיים את הליך רישום המשבצת והחלוקה בלשכת רשם המקרקעין, להסדיר את השימושים הלא חקלאיים בנחלתם ובשטח המושב ותשלום דמי השימוש בגינם. כך שרק מושבים שיעמדו בתנאי הסף, יוכלו לחתום על ההסכמים.
המדובר בשינוי מגמה מהפכני ביחס לזכויותיהם הקנייניות של בעלי הנחלות ולביסוס מעמדם. לא נותר אלא לקוות שברמ"י ישכילו לקדם את העניין במהירות וביעילות.
לקריאת נוסח ההסכם -
הקישו כאן
