צילום: פרופ' אריק קליין, צוות החפירות תל-כברימטמון משכר: במהלך חפירות ארכיאולוגיות שמתקיימות בתל כברי שליד נהריה, נחשף בשנה האחרונה מרתף יינות, ככל הנראה הגדול והעתיק ביותר במזרח הקדום. בחפירה התגלו 40 קנקנים בנפח כולל של כ-2,000 ליטרים - כמות השווה למרתף יינות בן 3,000 בקבוקים בני ימינו. היעד הבא של החוקרים: לשחזר את הטעם המדויק של היין העתיק.
עונת החפירות הנוכחית בתל כברי, אותה מובילים ד"ר אסף יסעור-לנדאו, ראש החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' אריק קליין מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ובשיתוף ד"ר אנדרו קו מאוניברסיטת ברנדייס, התמקדה גם הפעם בארמון של שליטי העיר, שהוקם לפני כ-3850 שנה, בתקופת הברונזה התיכונה. הארמון היה קיים במשך לפחות 300 שנים, ובשיאו כיסה שטח של כ-6000 מ"ר, בבנייה של לפחות שתי קומות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקלדבריו של ד"ר יסעור-לנדאו, בעונות קודמות נחשפו האולמות ששימשו את שליטי הארמון לסעודות ענק, כולל שיירים לסעודות בשריות ענקיות ליותר מ-500 איש, שכל אחד מהם נהנה מנתחים של כ-500 גר'. כעת, כך נראה, הוא ועמיתיו מצאו את מצבורי היין העצומים שהוגשו לסועדים באי הארמון.
בחדר אכסון בגודל של כ-15 מטרים רבועים, שנמצא בסמוך לאולם הסעודות, מצאו תחילה החוקרים קנקן יחיד בגובה של מטר לערך. ככל שהתקדמו בחפירה נמצאו עוד ועוד קנקנים דומים עד שהתגלה כי החדר מכיל לא פחות מ-40 קנקנים.
בתחילה לא היה ברור אם בתוך הקנקנים אוחסן יין. בכדי לקבוע זאת בוודאות, ניתח ד"ר קו, מומחה לכימיה וללימודים קלאסיים, את החומרים האורגניים שכיסו את פנים הקנקנים. בבדיקה התגלו עדויות לחומצות טרטרית וסירינגית - שנכללות במרכיבים הבסיסיים של יין. עוד נמצאו בקנקנים עדויות לחומרים שהיו נפוצים מאוד בתהליך הכנת היינות בתקופה הקדומה, כמו שרף של עץ האלה, דבש, מנטה, פירות ערער ועוד. כלל המרכיבים דומים מאוד בהרכבם ליין רפואי שהיה נפוץ במצרים הקדומה במשך 2000 שנים.
"זה לא היה יין שהוכן בצורה חובבנית ביקב ביתי. בכל אחד מהקנקנים היין יוצר בדיוק מאותו מתכון ובדיוק באותן פרופורציות", אומר ד"ר קו. הצעד הבא, יהיה ניסיון להתחקות אחר המתכון המדויק והטעם המדויק של היין בן 3,500 השנים. ויש לכך סיכוי טוב. ממש בימים האחרונים של החפירה מצאו החוקרים שתי דלתות בשני צידי המרתף, המובילות ככל הנראה לחדרי אחסון נוספים. למרבה הצער, הם ייאלצו להמתין עד לעונת החפירות הבאה, שתתקיים רק בשנת 2015.
"זוהי תגלית ארכיאולוגית בעלת חשיבות גדולה. ככל הידוע לנו, מדובר במרתף היינות הגדול ביותר והעתיק ביותר במזרח הקדום", סיכם פרופ' קליין.
המימון לחפירות בתל-כברי משותף לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אוניברסיטת חיפה, חברת נשיונול-ג'אוגרפיק, הקרן הישראלית למדע, המכון לפרה-היסטוריה הל האזור האגאי ועוד.
צילום: פרופ' אריק קליין, צוות החפירות תל-כברי
